איך הענקים נראו?

"וְגַם-בְּנֵי עֲנָקִים רָאִינוּ שָׁם" (דברים א, כח). פרשת דברים מלאה בתיאור הענקים (ב, י-יא), הנקראים במקרא גם בשם "נפילים". אנו שומעים עליהם לראשונה בספר בראשית כאשר בני האלוהים לוקחים להם נשים מבני האדם ומהם נולדו הנפילים: "הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם וְגַם אַחֲרֵי-כֵן אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶל-בְּנוֹת הָאָדָם וְיָלְדוּ לָהֶם הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם" (בראשית ו, ד).

במקרא זה רב הסתום על הנגלה, אך עולה ממנו שמדובר בסיפור קדום רחוק, המשקף תופעה יוצאת דופן. השם נפילים נגזר כנראה מגודלם ומחוזקם הרב וייתכן שמקור השם "נפילים", הוא בכך שהפילו פחד או לשון פלא, לתופעה שנראתה לעיני אדם רגילים כפלאית: "שיפול לב הרואה אותם, שיתמה מגובה קומתם" (אבן עזרא, שם). לאורך כל ההיסטוריה האנושית תועדה תופעה יוצאת דופן של אנשים גדולים במיוחד. שנים רבות לאחר סיפורי בראשית יוחסו אנשים ענקים כאלה לנפילים. המרגלים טענו שראו בארץ ישראל ענקים: "וְשָׁם רָאִינוּ אֶת-הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק מִן-הַנְּפִלִים וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם" (במדבר יג, לג).

מה היה גובהם של עוג וגלית?

העדות המקראית היחידה על גודלם של אותם הענקים מופיעה בפרשתנו בהקשר לעוג מלך הבשן: "כִּי רַק-עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים הִנֵּה עַרְשׂוֹ עֶרֶשׂ בַּרְזֶל הֲלֹה הִוא בְּרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן תֵּשַׁע אַמּוֹת אָרְכָּהּ וְאַרְבַּע אַמּוֹת רָחְבָּהּ בְּאַמַּת-אִישׁ" (ג, יא).

לכאורה מדובר בתיאור דמיוני, אולם יש לשים לב שהפסוק אינו מציין את אורכו, אלא רק את מיטתו שהיא היתה גדולה ממנו, כפי שמציין הרמב"ם: "והערש הוא המטה… והנוהג הידוע שהוא יהיה יותר ארוך מן האדם בכדי שליש ארכו. ואם היה אורך הערש הזה תשע אמות יהיה אורך הישן עליו כפי הנוהג ביחס המטות שש אמות או יותר מעט, ואמרו אמת איש, רוצה לומר אמת אדם בינוני… וזה בלתי ספק נדיר באישי המין, אלא שאינו נמנע בשום אופן" (מו"נ, ב, מז, מהדורת רי" קאפח, עמ' רסט).

לפי הסברו של הרמב"ם, יוצא שגובהו של עוג היה כשש אמות. זה היה גם גובהו של גלית: "שֵׁשׁ אַמּוֹת וָזָרֶת" (שמ"א יז, ד). לפי זה מדובר בגובה של  כ-2.7 מטרים. אכן מדובר בגודל נדיר ויוצא דופן, אבל בהחלט קיים במציאות. לא אתייחס כאן לדיווחים של שלדים ענקים של דמויי אדם מהתקופות הפרהיסטוריות שנמצאו בכמה מקומות בעולם. בעת החדשה תועדו (אף בצילום) כמה אנשים כאלה ולהלן נביא רק שלוש דוגמאות:

האדם הגבוה ביותר שתועד בעידן המודרני הוא רוברט ואדלו (1918 – 1940) מארה"ב. גובהו היה 2.71 ס"מ, אורך כף רגלו 47 ס"מ והוא נעל נעליים מיוחדות השוות ערך למספר 75. הוא נקבר בארון באורך שלושה מטרים. זנג ג'ינליאן (1964-1982), מסין הייתה הנקבה הגבוהה ביותר שנמדדה אי פעם בהיסטוריה הרפואית. גובהה היה 2.41 מטר והיא ישנה על מיטה מיוחדת באורך 2.5 מטר. כיום אוחז בשיא הגובה סולטן קוסן מתורכיה שגובהו 2.51 מטר.

ראוי לציין שבכל המקרים מדובר באנשים שאינם בריאים ובעלי תוחלת חיים נמוכה. הענקים לוקים בין היתר מחוסר איזון בבלוטת יותרת המוח, שמפרישה כמויות גדולות מאוד של הורמון גדילה, סובלים לרוב מעקמת ותנועתם מוגבלת.

הנער דוד, ניצל את זריזותו והכריע בנקל את גלית שהיה לבוש בשריון ובנשק כבד. הפסוק מציין במפורש על גלית "וילך ויקרב" בתנועה איטית ומסורבלת, בעוד שעל דוד נאמר: "וימהר דוד וירץ המערכה לקראת הפלשתי" (שמ"א יז, מח).

לאמתו של דבר, לא הייתה שום סכנה ממשית מהענקים. מדובר בדימוי פסיכולוגי מוטעה בלבד  ובתפיסה זו לקו המרגלים שהלכו אחרי מראה עיניהם ושרירות לבם (דברים א כח). באופן סימלי מסיימת פרשת שלח במצוות ציצית: "ולא תתרו אחרי לבבכם ואחרי עינכם" (במדבר טו, לט).  מכל מקום, ענקים כמו עוג וגלית, היו אז כמו היום, קוריוזים שמראם החריג היה מושא להתפעלות ולכן הם זכו לתיעוד.

(דברים תשפ"ב)