הרב ד"ר עידו פכטר (נאמני תורה ועבודה והפורום לשיח יהודי עכשווי. מייסד תנועת תכלת – יהדות של השראה)
אחדות הא-ל היא גם היסוד לשלום העולמי
ראינו ברשימה הקודמת כיצד הרב דוד שלמה שפירא ממילווקי לקח את דוקטרינת שבע מצוות בני נח וביקש לבנות לאורן תורה אוניברסלית, הרחבה בהרבה משבע מצוות גולמיות. לדעתו, המסורת היהודית אוצרת בקרבה תורה שלמה, המיועדת לכל באי עולם, ועשויה לקדם את העולם למקום טוב ושלם יותר.
הרב שפירא התחיל את עיסוקו באיסור עבודה זרה. לשיטתו, לאיסור עבודה זרה משמעות כפולה: מעשית ועיונית. מן הצד המעשי, איסור עבודה זרה נובע מהשחיתות המוסרית שהוא הביא אליה. בעבודת האלילים נישא האדם כוחות האצורים בטבע והעניק להם מעמד עליון – כמו כוח או מיניות. הדבר הוביל להפרת האיזון הנדרש בחיים, לניצול חלשים ולשחיתות מוסרית. ממילא, אם העולם המערבי הוכיח כיום שהוא מקדש ערכים מוסריים, הוא אינו עובר עוד על האיסור הזה, גם אם אמונותיו אחרות.
בלשונו של הרב שפירא: "מנקודת הראות של הסבלנות יכולים ומוכרחים אנו לקבל את העיקרון שכל זמן שהגויים מתנהגים כהוגן, אף שהם משתפים ואמונתם רחוקה מאמונתנו, מכל מקום בזה כבר יצאו מכלל גויים ונכנסו לכלל בני נח או גרי תושב, וכל ההגבלות והחומרות נגד הגויים אינן מכוונות נגדם".
זו כמובן אינה המצאה שלו. כבר המאירי דיבר על כך ועוד חכמים רבים במסורת ישראל. נוצרים או מוסלמים או כל בני דת אחרת, החיים לאור ערכי המוסר, אינם בגדר עובדי אלילים, על כל המשתמע מכך.
ואולם, כאמור, כל זה במישור המעשי. אך, יש לאיסור עבודה זרה גם היבט עיוני, שבו כן יש משמעות לאמונה ולא רק למעשה. על פי הרב שפירא, איסור עבודה זרה כרוך באמונה באחדות הא-ל, וזהו עניין קריטי עבור האדם המוסרי בימינו. שכן, בראש ובראשונה, אחדות הא-ל אומרת שיש א-ל אחד לכולנו. כלומר, יש איזו אמת שכל האנושות מחויבת לה באותו האופן. המאמין בריבוי אלים מאמין שאין אמת אחת אלא ישנן אמיתות שונות. במקרה כזה, אי אפשר לדרוש מאדם אחד מה שאנו דורשים מאדם אחר, וכך התמוטט כל הבניין המוסרי של דרישת הצדק והיושר.
ניתן לראות ביטוי לתפיסה האלילית הזו בתרבות הפרוגרסיבית הקיצונית של ימינו. כשהאדם החליף את מקומו של אלוהים, הפך העולם ממקום של א-ל אחד למקום עם 7.7 מיליארד אלים. וכמניין האלים – כך מניין האמיתות. כל מה שהאדם חש או חושב הוא לא רק לגיטימי אלא גם קדוש. אדם יכול לטעון שהוא חתול או כלב וזה ייחשב לגיטימי בדיוק כמו מי שטוען ש-1+1 שווה 2. בעולם קיצוני שכזה, אין אמת אחת והכל הופך להיות מותר, ואז השחיתות המוסרית קרובה לבוא.
לכן, יש חשיבות להכרה העיונית באחדות הא-ל. א-ל אחד אומר שיש אמת אחת שכולנו כפופים לה. אמנם, מן הא-ל הזה יצא הריבוי שבעולם ויש לכבד את השוני, אבל בסופו של דבר כן צריכה להיות מסגרת כללית אחת של נכון ושגוי, אמת ושקר, מותר ואסור. אחרת, העולם יילך לאבדון. זהו האיזון הנדרש בחיינו – להכיר באחדות שצומחת מתוך הגיוון, לשמור על המסגרת ולאפשר את השוני שבתוכה. לכך הקדיש הרב יונתן זקס ז"ל את ספרו 'לכבוד השוני'.
אחדות הא-ל היא גם היסוד לשלום העולמי. עולם שנברא על ידי מספר אלים הוא עולם שנוצר מתוך מאבק בין ישויות, וממילא כך הוא יתנהל. מייצגיהם השונים של האלים יילחמו בשמם גם על הארץ. אך אמונה בא-ל אחד טוענת שהעולם לא נברא מתוך מאבק אלא מתוך רצון להיטיב של ישות אחת. ממילא זהו היסוד שאמור להנחות את כל הברואים וכך לכונן שלום בעולם.
מסיבה זו יש חשיבות שכל העולם יקבל את אחדות הא-ל. א-ל אחד מורה על יסודות האמת והטוב שעומדים בבסיס קיומנו. הא-לוהים שבו אנו מאמינים משקף את עקרונות החיים שאנו חיים לאורם, ואת זאת אנו דורשים מכל באי עולם.
(עקב תשפ"ב)
