כל הפוסטים של הרב ד"ר עידו פכטר (רב קהילת ישראל הצעיר ברמת פולג, נתניה ועורך עלון 'מסביב לשולחן')

ראינו ברשימה הקודמת כי הרמב"ם כותב שישנם עשרה דברים בתפילין שהם הלכה למשה מסיני (הלכות תפילין א, ג). איננו מבינים

  "הכל תלוי במזל, ואפילו ספר תורה שהיכל", אמר הזהר לפרשת נשא, ונראה שהדבר נכון גם ביחס למצוות. תרי"ג מצוות

אחת התמונות שזכורות ודאי לכולנו מליל הסדר היא התמונה שבה עומדים כל הילדים על הכיסאות ושרים מה נשתנה. זוהי למעשה

קיים פער לא-ברור בין הצורה שבה אנו מקיימים מצוות תפילין לבין תוכן המצווה, כפי שהוא מבוטא בתורה. החיוב להניח תפילין

הלכות רבות מוקדשות לאופן כתיבת ספרי התורה, התפילין והמזוזות – החל מסוג העור שמשתמשים בו לצורך היריעות, דרך העיבוד שלו,

הלכות תפילין והלכות מזוזה וספר תורה נמצאות בשני מקומות שונים ומרוחקים ב'שולחן ערוך'. את הלכות תפילין ממקם ר' יוסף קארו

כשרבי יהודה הנשיא עורך מסכת שתעסוק בענייני פורים, למרבה הפלא הוא אינו קורא לה 'מסכת פורים' אלא 'מסכת מגילה'. כאשר

  ברכת כהנים היא מצווה מן התורה. הרמב"ם מונה אותה בספר המצוות שלו (עשין כו), כחלק מחיובי הכהנים במקדש, ואולם

זה נראה פרדוקסלי, אבל לברכת כהנים יש ברכה. ברכה על הברכה. נוסח הברכה מרתק וזוקק עיון: "אשר קדשנו בקדושתו של

"שישה דברים מונעין נשיאת כפים", כותב הרמב"ם, כאשר אחד מהם הוא "העבירה" (הלכות תפילה טו, א). בדרך כלל אין אנו