הרב ד"ר עידו פכטר (נאמני תורה ועבודה והפורום לשיח יהודי עכשווי. מייסד תנועת תכלת – יהדות של השראה)
כשלא מתעסקים במלחמות פנימיות, יש פנאי להתבונן בשאלות הגדולות של היהדות
"רגילים לחשוב את שבע מצוות בני נח פשוט לשבע מצוות גולמיות שמוטלות על כל בני העולם, ויותר אין רואים בהן", כותב הרב דוד שלמה שפירא בפתיחת חיבורו 'יסודי הדת האוניברסלית' (הוצאת בלוך, 1936). שפירא היה רב תלמיד חכמים אמריקאי, אורתודוקס-מודרני, שכיהן ברבנות במילווקי ועמד בראש קהילת 'אנשי ספרד' במשך עשרות שנים. לטענת הרב נחום אליעזר רבינוביץ', שמאד העריך אותו ועמד איתו בקשרי מכתבים, היה שפירא הרב תלמיד החכמים הראשון שנולד על אדמת ארה"ב ולא היגר אליה מאירופה.
הרב שפירא כיהן ברבנות במקום פרברי ביחס למרכז היהדות הגדול בניו-יורק. במקום כזה, אין פריבילגיה למנהיגי הקהילות להתפלג ולהיאבק האחד נגד השני. פעמים רבות המציאות מחייבת אותם לשתף פעולה, ובדרך זה אמנם נהג הרב שפירא. הוא שיתף פעולה עם מנהיגי הזרמים האחרים ביהדות ואף עם הנוצרים. באופן פרדוקסלי, דווקא משום שהתגורר במקום קטן מבחינה יהודית, העסיקו אותו מאד הממדים האוניברסליים של היהדות. ככה זה, כשלא מתעסקים במלחמות פנימיות, יש פנאי להתבונן בשאלות הגדולות של היהדות.
הממד האוניברסלי של היהדות העסיק את הרב שפירא מגיל צעיר. בשנת 1936, כשהוא בסך הכל בן 26, הוא מפרסם קונטרס קטן, שעל פי תכניתו (שלא יצאה אל הפועל) אמור להוות רק את הבסיס לחיבור מקיף על היהדות. בקונטרס הזה הוא לוקח על עצמו משימה נועזת: לנסח הלכה אוניברסלית על פי יסודות היהדות עבור כל העולם. במה יש למלא קונטרס שכזה, אתם תוהים, והרי יש רק שבע מצוות בני נח? ובכן, הרב שפירא מבהיר לנו בפתיחת חיבורו שזו דעה כוזבת. אנו קוראים לתורה האוניברסלית שבע מצוות בני נח, אבל למעשה היא עשירה בפרטים והלכות. חלקים מהם פזורים ברחבי המקורות היהודיים, ואותם הוא בא ללקט ולסדר.
חיבורו של הרב שפירא כולל אמנם שבעה פרקים אבל אלה כלל לא מסודרים על פי שבע המצוות. הרב שפירא מסדר את המצוות וההלכות על פי סדר אחר, שהוא מזהה שעומד בבסיסן. למעשה הוא קובע שלושה תחומים שבהם עוסקת התורה האוניברסלית – איסור עבודה זרה, תורת החיים ותורת האדם (הבריאה), ובין אומה לחברתה (יחסים בינלאומיים). בכל הנושאים הללו יש למסורת היהודית מה לומר לעולם.
בחזונו של הרב שפירא, אימוץ ההלכות הללו על ידי כלל העולם יביא לקידומו ופיתוחו. כך הוא מתאר זאת בהקדמה:
"שבע מצוות אלה הינן רק יסודות לבניין דתי נהדר, לשיטה שלמה ומשוכללה, אשר לאורה ינוסו כל האוטופיות שבנו להם פילוסופי וחושבי הדורות בדמיונם כצללים שאין בהם ממש. תורה זאת היא התורה שאותה מחפשים, שאליה שואפים כל המבקשים אמת וצדק, משפט ומשרים מבני העמים. תורה זאת היא הנותנת פתרון לפרובלמות הדתיות של דורנו, יען כי היא מיוסדה על ביטול הדוגמטיקה המתנגדת לתבונה הטהורה ועל ביטולם של יסודות הריטוס והפולחן משוללי התוכן המוסרי."
אז מה טמון באותן שבע מצוות? מה הבשורה שלהן לעולם?
בראש ובראשונה עוסק הרב שפירא באיסור עבודה זרה. איסור זה נראה רחוק מעולמנו היום, עולם מחולן שבו מאבקים תיאולוגיים נדחקו לאחורי הבמה האינטלקטואלית והציבורית, אבל הרב שפירא טוען שיש באיסור הזה משמעות חשובה לעצם ניסוח תורה אוניברסלית. הרב שפירא מראה שאיסור זה כרוך באמונה באחדות הא-ל, האמונה המונותיאיסטית. מה חשיבותה של אמונה זו כיום?
הרב שפירא מונה שלושה יסודות:
א. אמונה בא-ל אחד היא הבסיס לתורה אחת שמחייבת את כל האנושות. יש כאן הכרה בכך שקיימת אמת שמחייבת את כולם, יש גבול לאסור ולמותר, ואי אפשר לקבל הכל. אמונה פולותיאיסטית, שדוגלת בריבוי אלים, לא יודעת להציב גבולות שכאלה. לדעתי, אפשר לראות את השלכותיה של האלילות בתנועות הפרוגרסיביות הקיצוניות היום.
ב. אמונה בא-ל אחד היא הבסיס לשוויון בין כל הברואים. כולנו, ללא הבדל גזע ומין, ברואים על ידי אותו אל, ועל כן כולם בעלי זכויות שוות.
ג. אמונת חידוש העולם על ידי הא-ל האחד היא הבסיס לאתיקה כלפי הטבע, שנברא על ידי א-לוהים שמעוניין בקיומו.
הנה לנו משמעויות רלוונטיות לשאלת האמונה של בני האדם. על התפתחויות נוספות של תורת בני נח נדבר ברשימה הבאה.
(ואתחנן תשפ"ב)
