מסקנותיה של נמלה מדענית

אלוקים לא משחק איתנו מחבואים; אנחנו פשוט עיוורים לגבי פעולותיו

מעשה בנמלה אחת שהייתה בעלת נטיות מדעיות. היא הרימה גרגיר חיטה, לקחה אותו למעבדה שלה, בחנה אותו באמצעים העומדים לרשותה, ולבסוף הכריזה: "לא מצאתי שום ראיה להתערבות אנושית בגרגיר החיטה הזה – ולכן מסתבר שבני אדם אינם מתערבים כלל במציאות!".

אין צורך לפרט עד כמה טענה זו מגוחכת. ראשית, הכלים העומדים לרשותה אינם מסוגלים כלל לזהות השפעה אנושית אפשרית כלשהי על הגרגיר. שנית, מופרך להסיק מסקנות מגרגיר אחד על מיליארדי הגרגירים האחרים שבעולם. ושלישית, גם אם בני אדם לא מתעסקים עם גרגירי חיטה, אין זה שולל התערבות אפשרית שלהם באינספור תחומים אחרים.

אלא שכך בדיוק נשמעים אנשים מסוימים, המשמיעים טענות בנוסח: "מעולם לא ראינו התערבות אלוקית במציאות, ולכן מסתבר שאלוקים אינו מתערב". מהטענה הזו אפשר לקבל את הרושם, שהמדע הכל-יודע בחן ומדד את כל התהליכים המתרחשים בעולם, ולא מצא שום סימן להתערבות אלוקית. אבל כמו במקרה של הנמלה, הרושם הזה מוטעה בכמה רמות:

1. בכל רגע נתון מתרחשים במציאות טריליוני אירועים. מתוכם, רק בודדי-בודדים נבדקו ביסודיות בתנאי מעבדה.
2. בדיקה בתנאי מעבדה שונה, כמובן, מהמתרחש במציאות המעשית שמחוץ למעבדה.
3. גם כאשר מודדים אירוע מסוים, אין שום דרך לגלות אם אלוקים התערב בו או לא. אם קובייה נופלת על 6, או מחשבה עולה בראשו של אדם, או פרפר משיק בכנפיו וסערה מתחוללת – האם אפשר לקבוע אם מדובר באירוע טבעי בלבד, או בהתערבות אלוקית?

כל זאת עוד בלי להתייחס לתורת הכאוס, לפיה ישנן מערכות מורכבות שהתנהגותן אינה ניתנת לניבוי, ולתורת הקוונטים, לפיה עצם המדידה עשויה להשפיע על התוצאות, שאלמלא המדידה היו יכולות להיות שונות.

במילים אחרות, בניגוד לרושם כאילו המדע מדד את הכל ולאלוקים נשארו רק פינות קטנות להתחבא בהן – המציאות היא שהמדע מודד בפועל חלקיק קטן מהמציאות, וגם לגביו אין לו יכולת לזהות או לשלול התערבות אלוקית. אלוקים לא משחק איתנו מחבואים; אנחנו פשוט עיוורים לגבי פעולותיו, כמו אותה נמלה לגבי מעשי האדם.

אבל אם כך, מניין לנו שיש השגחה והתערבות? זה כבר עניין של האמונה היסודית באלוקים ובתורה, שיש לדון עליה בנפרד. אבל מי שמאמין בהם, אין שום סיבה שיפקפק בהשגחה רק בגלל שיש היום מיקרוסקופים.

(ראה תשפ"ב)