הרב ד"ר משה רט (מכון עולמות)
מה יועילו שריונים לנשים ברשימות המפלגות, אם כל אחד יכול להיות אישה מתי שמתחשק לו?
אני מדמיין לעצמי את הסרטון הבא: רואים אישה מלפני כ-120 שנה, עובדת במטבח ומקרצפת כלים, כאשר על כס המלכות הגבוה יושב גבר משופם ומדושן עונג. יום אחד מחליטה האישה שנמאס לה לעבוד במטבח. גם היא רוצה להיות עצמאית, לבחור, להשפיע ולהנהיג! היא מורידה את הסינר, מפשילה שרוולים ויוצאת למאבק כשהיא נושאת שלטים: "גם נשים יכולות להצביע!", "דרוש ייצוג נשי בשלטון!". נשים נוספות מצטרפות אליה, והן הולכות וכובשות יעד אחרי יעד, מטפסות במעלה הפירמידה, משתלבות בתפקידי ניהול ופיקוד והנהגה. ואז, כאשר מגיעה האישה אל כס המלכות ומתכוננת לשבת עליו, מגיע פתאום הגבר המשופם ומתיישב במקומה. "מה זה צריך להיות?!", היא כועסת, "אמרנו שעכשיו אישה צריכה להיות המנהיגה!". מסלסל הגבר בשפמו בזחיחות, ומכריז בקול עבה וצרוד: "אני אישה". מיד מופיעים גדודים של שוטרים לבושים במדים בצבעי הקשת, ועוצרים את כל הנשים שמנסות להתנגד למינוי. הסוף.
אנחנו חיים בתקופה כל כך משוגעת, שבה האמת היחידה נקבעת לפי הרגשותיהם של אנשים, ואפילו לא זה – לפי הצהרותיהם של אנשים על הרגשותיהם. שאלה טריוויאלית כמו "מה זו אישה" אינה מקבלת כל תשובה ברורה, משום שבמאה ה-21, אישה אינה "נקבת אדם בוגרת" אלא כל מי שמכריז על עצמו כעל אישה. האמת, המציאות והמדע אמורים להרכין את ראשם, ורק מה שאנשים מרגישים לטענתם הוא הקובע. העיקר שמישהו לא ייפגע חלילה מכך שלא מתייחסים אליו כפי שהוא רוצה.
אבל, יש גבול לכל טרלול, והכחשת מציאות מתוך "התחשבות", תבוא בסוף על חשבונם של אחרים. מה הטעם בכל מאבקן של הנשים לזכויות וקידום, אם כל גבר יכול להכריז על עצמו כאישה ולדרוש לעצמו את אותן זכויות? מה יועילו שריונים לנשים ברשימות המפלגות, אם כל אחד יכול להיות אישה מתי שמתחשק לו, ואוי למי שיעז להגיד לו אחרת? בשם הדאגה למצבם הנפשי של פרומיל מאוכלוסיית העולם, פוגעים בהישגיהם של 50% מהאוכלוסייה, שנאבקו קשה כדי להגיע אליהם.
זוהי רק דוגמא אחת להשלכות של הטרלול המתחזק בעולם. נקווה שאנשים יתפקחו בהקדם, ויבינו שעם כל הכבוד לרגשות והרגשות – יש אמת ושקר, יש מציאות, וצריך להתנהל לפיהם ולא לעקם אותם איך שמתחשק. רק כך אפשר יהיה להגיע לחברה צודקת באמת.
(שופטים תשפ"ב)
