הרב אברהם רזניקוב (רב המרכז הרפואי איכילוב, תל אביב)כשאליעזר מוסר את הוראת אברהם למשפחתה של רבקה, עת יבקש את ידה, הוא מספר על ההנחיה שקיבל: "אִם לֹא אֶל בֵּית אָבִי תֵּלֵךְ וְאֶל מִשְׁפַּחְתִּי, וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי" (בראשית כ"ד, כ"ד) וחוזר על כך פעמיים בהמשך. החלפת דברי אברהם לעבד "אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי" במילותיו של העבד "אֶל בֵּית אָבִי… וְאֶל מִשְׁפַּחְתִּי", מלמדת כי אברהם מֵפנה את העבד אל המקום שממנו בא, אך לא דווקא אל משפחתו ולפיכך מובן שהעבד עורך מבחן לכל בנות העיר.
במדרש הגדול לפרשתנו מובא, "כי אל ארצי ואל מולדתי תלך": והלא כולם עובדי עבודה זרה…אלא, אמר אברהם: הואיל ואני מגייר – אגייר ממשפחתי ומבית אבי, שהן קודם לכל. ולא עוד אלא שהן קרובי. מכאן אמרו: לעולם תהא דעתו של אדם קרובה לקרוביו, ואם יש לו קרובים, עושה בטובתן, וכן הוא אומר (ישעיה נ"ח, ז'), "ומבשרך אל תתעלם".
כיוון שונה בתכלית, ניתן למצוא בדברי הרש"ר הירש שכותב: "התהום המפרידה בין בת כנעני לבין בת אברהם גדולה כל כך שלעולם לא יתאימו זה לזו. אך אברהם ידע כי השפעת האישה הכנענית תהיה גדולה עוד יותר, מאחר והוא יושב בקרב הכנעני, ונמצאת השפעת האישה זוכה לתוספת וחיזוק על ידי קרובי המשפחה והמכרים". עפ"י הרש"ר הירש היכולת להתערות במציאות הכוללת מחייבת בניינה של משפחה תומכת. מכאן שהמשפחה והקהילה הם תנאי הכרחי בהתמודדות של האדם עם נוראות הסביבה. כשיש בסיס טוב וקבוצת התייחסות ברורה וחזקה, ניתן גם להיפתח אל הסביבה.
גנֵאָלוֹגְיָה, או חקר אילן היוחסין, הוא מדע עזר בהיסטוריה לחקר ההקשר הגנטי של קבוצת אורגניזמים. במובן הצר, המונח מתייחס לחקר היוחסין והשתלשלות הדורות. באחרונה פותחו שיטות המשוות בין מסדי נתונים גנטיים, לצורך קביעה של מידת הקירבה של הקשר המשפחתי או בין שני נדגמים (בדומה לבדיקות האבהות), עד רמת קירבה של בני דודים מדרגה רביעית. מפתחי השיטה טוענים כי ניתן גם למצוא מוצא גניאולוגי משותף לקבוצות אנשים ודמיון משפחתי, מהלך מאות בשנים לאחור .
לבירור יהדות, ניתן לסמוך על רוב. רוב הוא מושג המשפיע על נידונים הלכתיים רבים. יש מצבים בהם עצם הימצאות רוב הוא תנאי מספיק כדי להכריע את הדין, ישנם מצבים בהם הוא תנאי הכרחי אך לא מספיק, וישנם מצבים בהם אין הרוב משפיע על הדין. מקור לדין זה מובא בפרשת משפטים "לֹא-תִהְיֶה אַחֲרֵי-רַבִּים לְרָעֹת וְלֹא-תַעֲנֶה עַל-רִב לִנְטֹת אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת" (שמות כ"ג, ב'). לפי פסוק זה יש להטות את הדין אחרי דעת הרוב, למעט מקרים בהם הרוב מוביל ל'רעות'. יש אומרים שחכמים הגבילו זאת רק ל"רובא דאיתא קמן" (רוב שישנו לפנינו), כשיש לנו מציאות מסופקת, וגורם הספק, כלומר הרוב והמיעוט, הוא לפנינו. לדוגמה, אם יש לפנינו עשר חנויות, תשע מוכרות בשר כשר ואחת מוכרת בשר טרף, ונמצאה לידן חתיכת בשר, נפסוק לפי הרוב ונכשיר את הבשר. וכן במקרה הפוך, "רובא דליתא קמן" (רוב שאינו לפנינו), רוב של מציאות או הרגל בעולם, כגון, רוב מצוין אצל שחיטה – מומחים, כלומר רוב אלה ששוחטים הם שוחטים מומחים. לרוב כזה, יש גם כוח של חזקה וכאשר מתעורר ספק, גם במצב שאין יותר רוב, ניתן להעמיד את המצב על חזקתו.
על פי המחקר כיום, לא ניתן להחשיב בדיקת דנ"א מיטוכונדרי כסימן מובהק. סוגי הסימנים הם שניים, סימנים אמצעיים, וסימנים מובהקים (כגון טביעת עין), ויש סוג שלישי, והוא סימנים גרועים, כגון ארוך וגוץ, אך סוג זה לא מועיל אפילו בצירוף כמה סימנים יחד (אהע"ז י"ז ב"ש ע'). מכיוון שמדובר במחקרים על דנ"א של אוכלוסיות רחבות, שקשה יותר לבדוק בצורה מקיפה ומדויקת, לעומת בדיקת דנ"א רגילה הבודקת בצורה מפורטת יותר התאמה בין אנשים מסוימים. בבדיקת דנ"א מיטוכונדרי, עשויה להוות הוכחה לצורך בירור יהדות מדין רוב, כאשר יש ראיות נוספות שהאדם הוא יהודי. (חיי שרה תשפ)
