זו השאיפה אליה צריך לשאוף ולהתפלל- לזכות ל'מַתַּת אֱלוקים', לעבודה שלא הולכים אליה רק בגלל שחייבים, ורק כדי להתפרנס
לכל דור יוצאי המדבר הנמצאים בעבר הירדן לפני הכניסה הראשונה לארץ המובטחת, ברור שמה שהיה לא יהיה. כללי המשחק משתנים עם הכניסה לארץ ישראל. אלו שהורגלו ב'חיים הטובים' במדבר, של מן שיורד מהשמים ומים שיוצאים מהסלע, יצטרכו להתרגל למציאות חיים חדשה של 'בזיעת אפיך תאכל לחם', ושרק אלו שיזרעו בדמעה יזכו לקצור ברינה. בארץ ישראל אין יותר 'ארוחות חינם'.
כך יאמר להם משה: "כִּי אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן לָבֹא לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלוקיכֶם נֹתֵן לָכֶם וִירִשְׁתֶּם אֹתָהּ וִישַׁבְתֶּם בָּהּ.. אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת בָּאָרֶץ".
בארץ ישראל חוקי המשחק משתנים- וכל אלו שמתעתדים לבנות ולהיבנות בה, יצטרכו לסגל לעצמם את כללי המשחק החדשים.
אחד מהכללים הללו מעניין ומאתגר במיוחד, ונוגע ורלוונטי לא רק לדור המדבר, אלא לכל אחד מאיתנו בכל יום ויום. בארבע מילים מכוננות, משה רבנו נותן לכולנו כאז כן היום עצה והכוונה לאיכות חיים משמעותית: "וּשְׂמַחְתֶּם בְּכֹל מִשְׁלַח יֶדְכֶם".
מיליארדי אנשים ברחבי העולם קמים מידי בוקר לעמל יומם, כדי להביא פרנסה לביתם. יש העושים זאת בעצב ובסבל גדול, יש העושים זאת בשעמום ובחוסר חשק, יש הסופרים את הימים והשעות עד סוף היום, השבוע או עד הפנסיה. כל אלו מנסים לשרוד בג'ונגל החיים.
ויש כאלו שזוכים ומתקיים בהם: "וּשְׂמַחְתֶּם בְּכֹל מִשְׁלַח יֶדְכֶם". אלו היודעים שכל עבודה מכבדת את בעליה, אלו הנותנים מעצמם ומאישיותם ליצירת מקום עבודה טוב יותר, קהילה בעלת איכות חיים משופרת, ועבודה משמעותית שיש בה כדי להועיל, לגרום לסיפוק, ולתחושה של תוכן בחיים.
בשפתו המיוחדת, מנסח זאת שלמה המלך החכם באדם בספר קהלת: "הִנֵּה אֲשֶׁר רָאִיתִי אָנִי טוֹב אֲשֶׁר יָפֶה לֶאֶכוֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִרְאוֹת טוֹבָה בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ מִסְפַּר יְמֵי חַיָּיו אֲשֶׁר נָתַן לוֹ הָאֱלוקים כִּי הוּא חֶלְקוֹ. גַּם כָּל הָאָדָם אֲשֶׁר נָתַן לוֹ הָאֱלוקים עֹשֶׁר וּנְכָסִים וְהִשְׁלִיטוֹ לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ וְלָשֵׂאת אֶת חֶלְקוֹ וְלִשְׂמֹחַ בַּעֲמָלוֹ זֹה מַתַּת אֱלוקים הִיא".
זו השאיפה אליה צריך לשאוף, ועליה לקוות ולהתפלל- לזכות ל'מַתַּת אֱלוקים', לעבודה שלא הולכים אליה רק בגלל שחייבים, ורק כדי להתפרנס, אלא לזכות בעבודה שתכבד את בעליה, והעיקר- שתשרה בה הברכה והשמחה. שנזכה לקום כל בוקר בשמחה לקראת עוד יום של עשייה וסיפוק, לקראת עוד יום של הבאת תועלת, ומעבר למימוש והקידום העצמי, גם קידום החברה הסובבת והאנושות כולה, ולו גם בצעד אחד קטן כל יום.
לקום בבוקר בשמחה למשלח ידינו זו ברכה וזכות גדולה. יש בחיים דברים רבים ואילוצים שאין לנו שליטה עליהם, אבל באותם מרחבי חיים ועבודה שיש לנו יכולת לבחור – מברך משה רבנו את כולנו, שנזכה מכוח בחירתנו החופשית לחיים מלאים ומשמעותיים שיש בהם "וּשְׂמַחְתֶּם בְּכֹל מִשְׁלַח יֶדְכֶם".
(ראה תשפ"ב)