השבוע בעזרת נשים: עו"ד נעמה קאופמן־פס

עו"ד נעמה קאופמן־פס, בת 44 מירושלים. נשואה ואם לשלושה. מנכ"לית משרד החקלאות ופיתוח הכפר.

המגזר

אני בוגרת אולפנית בר אילן נתניה, בני עקיבא סניף נתניה מרכז, שבט ברמה. שירתתי בשירות הלאומי שנתיים, ומיד לאחר מכן למדתי באוניברסיטת בר אילן במסלול הצטיינות של משפטים ומנהל עסקים. המסלול שלי הוא מצד אחד מגזרי קלאסי, ומצד שני גידלו אותי בתחושה שיש מקום להצטיינות תוך עבודה קשה והצבת מטרות, כי כל יעד שאסמן, ארצה ואעבוד עבורו אוכל להגשים. עודדו אותי לפתח קריירה עצמאית ומשמעותית. אימא שלי גידלה אותי מגיל אפס בדרישה לעצמאות אישית וכלכלית כיעד חובה אצלנו בבית.

המשרד הממשלתי שהכי מרתק לעבוד בו

משרד החקלאות הוא משרד עם שליחות. חקלאות זה ביטחון המזון של כולנו. שמירה על שטחים, הגשמת עיבוד קרקעות במדינת ישראל. ועוד. עבודה ציבורית היא עבודה עם שליחות ובכל משרד ממשלתי שבו עבדתי זכיתי להגשים את הערכים שעליהם גדלתי, להוביל שינויים ולתרום לצמיחתה ולפיתוחה של מדינת ישראל. בתור דור ראשון בארץ לארבעה סבים ניצולי שואה, שהגיעו למדינת ישראל אודים מוצלים מאש – אני בטוחה כי ארבעתם מסתכלים עלי מלמעלה וגאים בעשיה.

עליית מחירי הביצים ומוצרי החלב

מאז כניסתו של שר החקלאות עודד פורר ושלי למשרד החקלאות, הובלנו יחד שורה של רפורמות בענפי החקלאות על מנת לטפל ביוקר המחייה ולהגדיל את היצע האפשרויות לצרכן הישראלי ביחד עם פיתוח החקלאות המקומית וקידומה, שהוא נושא שנתקע במשך שנים ואני שמחה שאנחנו קידמנו אותו. חלק מהענפים בחקלאות המקומית מאוד ריכוזיים ובמשך שנים השאירו אותם ככאלה. פתיחתם של ענפים אלה לתחרות נועדה לטפל בדיוק בכשל זה. מחירים מפוקחים זה באמת נושא מאוד מאוד שנוי במחלוקת, שמצוי בדיוק באותם הענפים שכל כך נכון לפתוח אותם לתחרות. המהלכים שהובלנו לא מסתיימים בשנה, אבל בסופם, המחירים במדינת ישראל יהיו תחרותיים, ותחרות משמעה הוזלת יוקר מחיה. מדינת ישראל לא צריכה לפחד מתחרות בשום תחום, יש לנו את כל הכלים להפוך לתחרותיים ולטובים ביותר.

מחירי פירות הקיץ

במהלך השנים, מחירי הפירות והירקות בישראל עלו בעשרות אחוזים, וזו סיבה לקדם רפורמה כל כך חשובה בחקלאות. תפקיד הרפורמה בחקלאות שמקדמים שר האוצר, אביגדור ליברמן ושר החקלאות, עודד פורר, הוא לקדם את החקלאות הישראלית קדימה, לדאוג שתיוצר יותר תוצרת ביחד עם הנגשת הפירות והירקות לכל שכבות האוכלוסייה. לא יכול להיות שפירות יהיו מוצרים לעשירים בלבד. לכל משפחה במדינת ישראל זכות לקנות פירות וירקות במחירים סבירים ולאפשר למשפחתם לשמור על תזונה בריאה, ומכאן חשיבותה הרבה. במסגרת הרפורמה, מסירים חסמים בירוקרטיים ורגולטוריים רבים שמנעו כניסת פירות וירקות לישראל וגם ייקרו אותם. זאת, ביחד עם מענקים עצומים לקידום החקלאות המקומית. בשנים הקרובות המהלך יוכיח את עצמו. זה תהליך.

מחסור בחיטה בגלל המלחמה באוקראינה

מאז תחילת הלחימה, המשרד עוקב אחר ההתפתחויות בצורה מאוד אינטנסיבית. אנחנו נערכים בכל חזית. חיטה אינה רק מזון לבני אדם אלא גם מהווה חלק משמעותי מהמזון של בעלי חיים כגון פרות ותרנגולות. אני יכולה להרגיע, שהמדינה במצב טוב ואנחנו נערכים לכל תרחיש.

הרפורמה בחקלאות

החקלאות במדינת ישראל נזקקה לרפורמה. הזרקור בשנה האחרונה על עולם החקלאות מוכיח את זה. הרפורמות שבזכותן יזרמו מיליארדים של שקלים לכלל ענפי החקלאות יסייעו לקדם את החקלאות הישראלית לשלב הבא. להתמודד עם שינויי אקלים, להטמעת חדשנות בשטח, לקידום סטארטאפים בתחום האגרוטק ותעשיה ענפה תומכת, לקידום בינה מלאכותית בחקלאות ושימוש יעיל יותר בגורמי יצור וגם להכנסת חקלאים חדשים וצעירים לענף וקידום השקעות בשטח. העובדה שהחקלאות תקבל תחרות מבחוץ מהעולם היא חלק מזה, אבל יש לנו את כל הכלים להיות הטובים ביותר עם המשאבים המתאימים. וזה בדיוק מה שקרה פה. אני אמשיך לקדם רכש פירות וירקות מתוצרת הארץ כי אין כמו החקלאות שלנו. יחד עם זאת, צריך להיות פה שפע ובחירה במחירים הוגנים ולאפשר לכל אחד לקנות תוצרת חקלאית.

אז מי אשם בפערי המחירים – המשווקים/החקלאים?

ועדה ממשלתית שישבה על המדוכה הוכיחה שיש לנו פה בעיה בכמות התוצרת המיוצרת וצורך להגדיל אותה וגם צורך להשקיע השקעות משמעותיות מקומיות. המילה 'אשמה' לא שייכת. ממשלת ישראל בראשות שר החקלאות פורר החליטה להשקיע עכשיו השקעות אדירות בקידום החקלאות ולדאוג לכך שכל משפחה בישראל תוכל לרכוש פירות וירקות. לפני 20 שנה, פתחו את התעשייה הישראלית לתחרות, וכיום, שנים אחרי זה, יש לנו תעשיה ישראלית מתקדמת, וכזו שאנו גאים בה בכל מקום בעולם. תחרות היא דבר טוב. וכעת היא גם באה עם כלים ומשאבים. בעוד 20 שנה חקלאות ישראל תוביל בעולם.

החקלאות בארץ לעומת החקלאות בעולם

מדינת ישראל לעולם לא תוכל להאכיל את העולם בכמות התוצרת המיוצרת בה, אבל היא כן יכולה להוביל במחקר ובפיתוח, בהתמודדות עם גידולים בתנאי מזג אויר משתנים ואפילו תנאי מדבר, בקידום בינה מלאכותית בחקלאות וגידול במשאבים חסרים ועוד. מדינת ישראל היא האב ענקי לחדשנות וכל העולם מעוניין במה שיש לנו להציע בעולמות החדשנות. יש יתרונות לקוטן של מדינת ישראל וליכולת שלנו להעביר ידע בחדשנות מקצה לקצה. כל אלה ביחד עם משאבי הרפורמה בחקלאות והשקעות הענק שיהיו פה בשנים הקרובות כתוצאה מהמשאבים שהבאנו לענף לטווח ארוך, ממצבים את מדינת ישראל כמקום המעניין ביותר בעולם וככזה שכולם רוצים להחליף איתו ידע ולייצר אתנו שיתופי פעולה.

הטכנולוגיה החקלאית הישראלית

עולמות האגרוטק ופודטק המקומי הם מובילים בעולם עם פיתוחים מדהימים. התפקיד שלנו זה לסייע, לתמוך, ולהטמיע את הכלים והפתרונות בחקלאות המקומית ביחד עם הפחתת רגולציה בירוקרטיה שיקדמו חדשנות ישראלית ויאפשרו לה לשגשג. החדשנות הישראלית היא אינסופית, מגידולים במצעים מנותקים (לא על הקרקע) ועד קירות פירותיים שמאפשרים גידול לגובה בהינתן שטחים מצומצמים. התקציבים הגדולים שהצלחנו להביא למשרד יאפשרו את המשך השגשוג והפריחה.

המאבק בפשיעה חקלאית – בגזרתכם?

למרות שהסמכות לפעול בתחום זה נתונה בידי המשרד לביטחון פנים וגורמי האכיפה השונים, משרד החקלאות כבית של החקלאות הישראלית ונותן השירות המרכזי לחקלאים בישראל, החל בגיבוש תכנית במטרה לתת מענה לצרכים העולים מן השטח. אנחנו נותנים מענים רחבים ושומעים מן השטח כל הזמן מה עוד אפשר לשפר.

מתכוננים למשבר האקלים?

התמודדות עם שינויי אקלים בחקלאות אינה שאלה של בחירה. זה כבר כאן לגמרי. העולם מתייבש, חומרי ההדברה משתנים, המזיקים בחקלאות משתנים וההשלכות הן רבות ומגוונות. ההערכות לזה נעשית בהיבטים של רחבים מחקר ופיתוח וכן חדשנות כמו גם במחקר יישומי בשטח. אנו תומכים ומסייעים בקידום פיתוחים טכנולוגיים פורצי דרך שמטרתם התמודדות עם השפעות משבר האקלים תוך צמצום הפגיעה במשאבי הטבע, וקידום שיטות ייצור חדשניות שיבצרו את ביטחון המזון למען הדורות הבאים. השנה הצטרפה מדינת ישראל ליוזמת aim 4 climate במטרה ליצור שיתופי פעולה וחילופי ידע אשר יאפשרו שילוב כוחות בינלאומי בהתמודדות הגלובאלית עם סוגיית ביטחון המזון.

עבודה עברית – זן נכחד?

דור החקלאים שהקימו את מדינת ישראל התבגר. הדאגה לדור ההמשך מחייבת הסתכלות רחבה של מה הדור הצעיר בחקלאות מבקש וזקוק לו. יש דחיפות בבניית הדור הבא של החקלאים ואת זה שר החקלאות עודד פורר ואני מקדמים באמצעות תמיכות לעידוד כניסת צעירים לעיסוק החקלאי, והתמודדות עם צרכים העולים מן השטח; החל מעולמות ההשקעות והחדשנות ועד עולמות הפשיעה החקלאית והכלים למענה. אנחנו עוסקים כל העת במתן מענקים ייחודיים להכשרת צעירים לעבודה בחקלאות ואף הרחבנו פרויקט בשיתוף משרד החינוך להכשרת נוער בחקלאות כדי להגדיל את הפוטנציאל כמו גם בהרחבת מענקים לחקלאים חדשים ולהשקעות בחקלאות. כניסת עולמות ההייטק לחקלאות משמעותית בהקשר זה מאוד.