הרב ד"ר משה רט (מכון עולמות)
אני יודע בבירור שיש לי בחירה חופשית, נשמה, ערכים מוחלטים ומשמעות לקיום
"האם האדם הוא מיתוס?" כותרת זו מתנוססת על כריכתו של ספר שמוצאת לוסי בביתו של טומנוס הסאטיר, בספרו של ק.ס לואיס "האריה, המכשפה וארון הבגדים". תארו לעצמכם שהייתם נתקלים בספר כזה, הטוען באריכות ובהרחבה שאתם לא קיימים! הספר מביא טיעונים לוגיים מורכבים ונימוקים פילוסופיים חריפים, ומתוך הוא מסיק את המסקנה המתבקשת – שאין באמת בני אדם. האם תשתכנעו מהספר ותכירו באמת הקשה והכואבת הזו? ודאי שלא, משום שאם יש דבר אחד אותו אתם יודעים בוודאות גמורה (תודה לדקארט), הרי זה שאתם קיימים. גם אם אינכם יודעים מה להשיב לטיעונים שבספר, הם אינם מעלים או מורידים מאומה, כי השכנוע שלכם בקיומכם חזק בהרבה מהשכנוע שלכם בהיגיון של הספר.
באופן מפתיע, לא מעט ספרים בעולם טוענים טענות דומות. הם אמנם לא אומרים שהאדם אינו קיים, אבל שוללים מאיתנו היבטים משמעותיים מאד מהקיום שלנו. כך למשל יש הוגים וחוקרים הטוענים שאין לנו בחירה חופשית, שאין לנו נשמה, נפש או מציאות רוחנית כלשהי, שהמוסר והערכים הם רק עניין רגשי אבולוציוני, ושאין לקיומנו משמעות יותר מזה של אזוב בפינת המקלחת. את הטענות הללו הם מנמקים בשלל טיעונים מדעיים ופילוסופיים.
איך עלינו להתייחס לטיעונים אלה? ישנם הבאים במבוכה בגללם ומתחילים לתהות שמא זה נכון. אבל האדם הבריא בנפשו ידחה אותם על הסף, בדיוק כמו את הספר בדוגמא לעיל. זאת משום שאת כל אותם הדברים אנו חשים בוודאות הרבה יותר גדולה, מאשר הוודאות שלנו כלפי המדע והפילוסופיה. את עצמי אני מכיר הכי טוב בעולם, ואני יודע בבירור שיש לי בחירה חופשית, נשמה, ערכים מוחלטים ומשמעות לקיום. בכל זה אין לי ספק, ואילו במחקרים למיניהם אני מאמין בערבון הרבה יותר מוגבל. ממילא, לא יתכן שפרשנות לאיזו מחקר תגרום לי להפסיק להאמין במה שברור לי יותר.
ישאל השואל: אבל אולי השכנוע העצמי הזה שגוי? אולי אנחנו משלים את עצמנו? אולי – את זה אפשר לומר על כל דבר. אבל אם שכנוע כה עמוק עלול להיות שגוי – כל שכן שמחקרים וספרים למיניהם עשויים להיות שגויים. ולכן אעדיף להטיל ספק בהם מאשר באמיתות הברורות לי. לא צריך להתרגש מספרים כאלה, אלא רק להתבונן פנימה ולדעת את האמת.
(בשלח תשפ"ג)
