הרב ד"ר משה רט (מכון עולמות)שאלה אותי מישהי השבוע: אם האמונה באלוקים וביהדות כל כך פשוטה וברורה, איך זה שרוב העולם לא מקבל אותה? מה, כל הנוצרים, מוסלמים, אתאיסטים וכו' התבלבלו, ורק אנחנו יודעים את האמת?
השבתי: רוב העולם דווקא כן מקבל את האמונה הזו. ראשית, רוב מוחלט של האנושות מאמין באלוקים בצורה או אחרת, והאתאיסטים הם מיעוט קטן. שנית, מבין הדתות האחרות, השתיים הגדולות ביותר – הנצרות והאיסלם – מאמינות ביהדות כדת אלוקית ומקבלות את התנ"ך, רק שעל גבי זה הן הוסיפו הוספות משלהן. באשר לדתות מהמזרח הרחוק, הן לא הכירו את היהדות ולכן לא התייחסו אליה. אין זה מפליא, שכן היהדות נועדה להיות הדת של עם ישראל בלבד, ואיננו מצפים מהגויים לאמץ אותה. אבל בשורה התחתונה, רוב העולם מאמין באלוקים וחלקים נרחבים ממנו מאמינים ביהדות או לפחות לא שוללים אותה, כך שאנחנו לא מחזיקים באיזו אמונה אזוטרית ומוזרה אלא בדעות שנחשבות למיינסטרים. כמובן, ריבוי המאמינים אינו מעיד על כך שמדובר באמת, אבל כן שמדובר בדעות סבירות ומתקבלות על הדעת.
בכלל, גישה חילונית רווחת היא לנקוט בשיטת "הפרד ומשול": להציג את כל הדתות כחולקות באופן מהותי זו על זו, כאילו כל אחת שוללת לחלוטין את כל האחרות, ומתוך כך בא החילוני ואומר שממילא אף דת אינה אמינה מספיק, ולכן הוא לא מקבל אף אחת מהן. אבל גישה זו מתעלמת מכך שכל הדתות מסכימות על אותם עקרונות יסוד, כמו עצם קיומו של אלוקים והחובה לעבוד אותו או להתקרב אליו. מי שדוחה עקרונות אלה נמצא בעמדת מיעוט, ושוב – זה לא אומר שהוא טועה, אבל כן הופך את עמדתו לפחות אינטואיטיבית ולא מובנת מאליה.
אמר לי מישהו אחר: פעם אנשים האמינו בקיומם של נביאים וניסים, ולכן היו הרבה תיאורים שלהם, ואילו היום אנשים נעשו יותר ספקנים – והפלא ופלא, פתאום נעלמו הנביאים והניסים… האין זה מראה שהם מלכתחילה לא היו קיימים?
אמרתי לו: אפשר לומר גם להפך – פעם באמת היו נביאים וניסים, ולכן אנשים האמינו בהם, ואילו היום הם כבר לא מופיעים, ולכן אנשים נעשו יותר ספקנים… הכל עניין של הנחת המוצא.
(משפטים תשפ)
