מה יהיה בסוף?

 

האם שקד תעשה אחורה – פנה עוד טרם יום הבחירות? לא ברור, והיא אמרה שלא. (אז אמרה?)

במקום שבעלי תשובה עומדים…

טוב, אז בסוף חילצו האסטרטגים של איילת שקד הודאה וחרטה שלה על טעויות שעשתה בזמנו עת פירקה/עזבה/נטשה את 'הבית היהודי'. כאשר הבינו יועציה של שקד, כי הישועה (מנדטים) לא תצמח לה מהימין הלא דתי, קבוצת הרל"ב -'רק לא ביבי'- חזרה האפשרות לחזור לבייס המוכר והנחמד של הציונות הדתית (המגזר, לא המפלגה של סמוטריץ'), שם היא פעלה בזמנו והרגישה הכי טוב שיש. איך עושים זאת אחרי סטירת הלחי המצלצלת שהיא וחברה דאז בנט נתנו לחבורה המופלאה הזו של ה'סרוגים'? אחרי שהיא ובנט הרסו, כמעט עד דק, את מה שהיה המפד"ל- הבית היהודי? אחרי שבעקבות נטישתם את הספינה ההיא רבים וטובים הצביעו, לראשונה בחייהם, למפלגה 'לא דתית' בהגדרה בלי שהרגישו נקיפות מצפון וראו שהחיים שלהם לא פסקו באיווחת הצבעה לא מגזרית? אחרי שנטישתם הביאה לכאוס במערכת הפוליטית, בטח בזו של ה'סרוגים'- ומקרה מפלגתו של סמוטריץ' יוכיח? אז, מה עושים כדי 'לחזור הביתה' דרך הדלת? יאיר שרקי הביא ב׳מקור ראשון׳ שאיילת שקד הזמינה מהיועץ האסטרטגי ספי שקד מחקר וזה העלה רעיון מופלא שאין כמוהו מתאים לתקופת אלול ועשרת ימי התשובה המשמשים ובאים עלינו לטובה. עשי תשובה, הביעי חרטה. הכי על חטא על מה שעוללת, בקשי את סליחת הנפגעים ממך, ואלה מהם, בעיקר אלה שטרם מצאו עוגן באחת המפלגות האחרות, בזכות חינוכם הטוב ואופיים הנוח ימחלו לך על הממשלה האחרונה בה כיהנת יחד עם ישמעאלים, יעדיפו אותך על-פני סמוטריץ' את בן גביר ויקבלו אותך (בחזרה) לחיקם בזרועות פתוחות, תוך שהם משננים בוקר, צהריים וערב "במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם עומדים". וכשאליה מצטרף יוסי ברודני שהוכיח בגבעת שמואל אותה הוא מנהיג זה 14 שנה יכולת עשייה ראויה לציון, בתוספת האות ב' המיתולוגית (איזשהו סקר הראה שהיא לבד, ולא חשוב מי עומד מאחוריה, שווה כמה עשרות אלפיי קולות) על הפתקאות בקלפי, מאמינים שם ש"יש תקווה לאחריתך", ואי"ה הרשימה הזו תחצה ביום דין הבוחר את רף אחוז החסימה. אכי"ר. כן, לוקחים שם בחשבון (ועדיין לא מתייאשים) את אנשי הימין מקבוצת 'רק לא ביבי' שלא יחזרו הביתה כיוון שברור שהרשימה תלך עתה עם נתניהו אם רק יוכל להרכיב קואליציה. גם הפרידה הלא אלגנטית מהנדל והאוזר זמן כה קצר אחרי ששקד והם ניסו לשדר זיווג (פוליטי) משמיים, משדרת חוסר יציבות, בעיה כלשהי בדרך קבלת ההחלטות, משהו לא מי יודע מה. ובכל זאת, 'עם ישראל אינו מפחד מדרך ארוכה' וכך גם המפד"ל הבית היהודי בתלבושתו החדשה- עם החיזוק של יוסי ברודני, לא מפחד מדרך ארוכה אל ליבו של הבוחר. כעת, העיניים נשואות אל הסקרים העכשוויים. באם יראו שהנוסחה החדשה מנצחת, והתגברנו על שאלת אחוז החסימה, העלייה, כך מאמינים שם, תתפוס תאוצה כטור הנדסי. אם לא? ה' ירחם. האם שקד תעשה אחורה – פנה עוד טרם יום הבחירות? לא ברור, והיא אמרה שלא. (אז אמרה?). דבר אחד בטוח. במהלך החזרה שלה 'הביתה', גם אם נעשה מתוך כורח פוליטי קיומי, ובין אם נאהב את זה או לא, איילת שקד הוכיחה שיש לה 'עור של פיל'. לנטוש כפי שנטשה ולחזור אל אותו קהל מאוכזב, לא כל אחד היה מסוגל לזה. לזה באמת צריך 'עור של פיל'. בפוליטיקה הישראלית זה מצרך חיוני עד מאוד. לא בטוח, הדעת נותנת, שבהיבט האישי של איילת שקד, החיים שלה היו הרבה יותר טובים ונוחים בלי כל הסיפור הזה של חזרה לביצה הפוליטית הכל כך רעילה אצלנו. אבל כשהחיידק הפוליטי זורם לך בדם בעוצמות כה חזקות, טרם נמצאה התרופה שתנטרל אותו.

אז מה יהיה? פה כמובן נכנס לתמונה גם בנימין נתניהו, המוכר לציבור הדתי לאומי בתחביבו 'שותה הקולות'. שאלת מיליון הדולר או שאלת רבבות הקולות היא- מה נתניהו יחשוב שטוב לו ולליכוד. כלומר, ליהודים. כלומר לגוש הימין. מפלגה בראשות איילת שקד (המוערכת שם אך לא אהודה בקיסריה) שעוברת את אחוז החסימה ומחזקת את גוש הימין בראשותו, או יחשוב שעדיין יש חשש שהרשימה לא תעבור את אחוז החסימה ואז ילכו לאבדון הרבה קולות ימין, ואם כך, עדיף לשתות אותם בצמא עוד קודם הבחירות. ובזה הוא הוכיח, כזכור, שהוא שאין שני לו. מעניין, בטוח יהיה.

קבלת פנים

בנשיאות הבית היהודי ובעוד איזה גוף שם, לא ממש התלהבו מהסיכום שבין שקד לברודני על הריצה המשותפת. לא מזה שחוץ מהאות ב' על הפתק יופיע רק שמה של שקד ושל ברודני לא, וגם לא אהבו את המיקומים שניתנו לבית היהודי (ברודני שני, ומה עוד? מקום 5 ועוד משהו אחרי זה). האכזבה הובעה לא רק כלפי חגית משה יו"ר המפלגה (תתפסו ראש. היא יו"ר המפלגה וברודני הוא ראש הרשימה לכנסת הבאה, עד לאיחוד עם שקד…), אלא גם כלפי ברודני ובטח כלפי שקד, שניכר כי יש במנגנון המפלגה הזו עוד לא מעט טינה כלפיה. קבוצות הוואטספ הפנימיות רעשו וגעשו, עד שכעבור כמה שעות פורסם רשמית כי העניינים סודרו. לא, אין איחוד מפלגות, ריצה טכנית משותפת. כל מפלגה נשארת עצמאית על מוסדותיה. כך לפחות הבנתי. מה שאני לא יודע עדיין, זה איך מרגיש ברודני, שעניין בחיים לא חסר לו בגבעת שמואל, ונכנס לעניין הזה כדי להחיות את המפד"ל הבית היהודי תוך שהעמיד כסף רב פרטי, כיצד הוא מרגיש מול (חלק מ) שרידי המפלגה הזו, שבמקום לחבקו חיבוק חם מחבקים אותו חיבוק דב. נמתין ל-2 בנובמבר לראות על מי נאמר 'צוחק מי שצוחק אחרון'.

היחס ל'חוזרים בתשובה'

אם החברים במפד"ל-הבית היהודי קיבלו את איילת שקד בזרועות פתוחות לאחר ש'עשתה תשובה', מדוע יש עדיין המסתייגים מאיתמר בן גביר שהתבטאויותיו באחרונה נגד הכהניזם וכדומה, הן בטח 'חזרה בתשובה' אפילו גדולה יותר מזו של שקד? על-פניו, אם מקבלים 'חוזרים בתשובה', גם איתו לא צריכה להיות לנו בעיה. פגשתי באחרונה לא מעט דתיי 'מרכז' שאמרו לי שאלמלא היה רץ עם סמוטריץ', הם לא היו מאמינים על עצמם אבל היו תומכים בו. בבן גביר. ולכל מי שמפקפק עדיין בפוליטיקאים חוזרים בתשובה, נזכיר את יובל שטייניץ, שהחל ב'שלום עכשיו' וסיים עמוק עמוק בליכוד. יש תקווה.

"הנשמה זועקת ואי אפשר לשתוק"

יש נביא בעירו. המדור יורד לדפוס ביום שלישי, כידוע, והגשת הרשימות לכנסת היא עד יום חמישי, כך שאינני יודע מה יהא בסוף עם רשימת 'נעם' בראשות ח"כ אבי מעוז המוכשר. תרוץ לבד, תתאחד, אני לא יודע עם מי, כך או כך, הרב טאו, מנהיגה הרוחני של הרשימה הזו וראש ישיבות הר המור, אמר השבוע "ה' איתנו, והנשמה זועקת ואי אפשר לשתוק. בטוח נעבור את אחוז החסימה. רק האמת. גם הסיכוי לפגיעה בגוש הימין מוצדק למען המטרה ההכרחית שנעם תיכנס לכנסת ותבלום את התרבות הפוסט מודרנית. אתם תראו שלא רק שנעם לא תבזבז קולות, אלא היא עוד תביא ברכה גם למה שמכונה גוש הימין ובזכות המסירות נפש של נעם יהיה רוב לגוש הימין", כך הביא העיתונאי יאיר שריקי בשם הרב. אם אכן 'נעם' תיכנס, על אף שכיום היא אפילו לא נספרת בסקרים, הרב ייצא ענק. נביא ממש. והיה אם לא? ימצאו כבר את מי להאשים.

ומה עכשיו?

חבורה של רבנים חשובים בציונות הדתית ניסתה למנוע את בחירת מועצת החמ"ד בהרכבה החדש בטענה כי לא ראוי ונכון לעשות כן ערב בחירות. הרבנים האלה הזהירו במכתבם לראש הממשלה לפיד, שפורסם באתר 'כיפה' כי "אין שום דחיפות במינוי המועצה כעת", וכי "האופן שבה המועצה מתמנה יגרום לכך שקול האנשים החשובים ששותפים בה לא ישמע, והחלטותיה לא יהיו מקובלות על ידינו". מי ומי בחותמים? הרב חיים דרוקמן, הרב דב ליאור, הרב יעקב אריאל, הרב חיים שטיינר, הרב דוד חי הכהן, הרב שמואל אליהו, הרב יוסף ארציאל, הרב יהושע שפירא, הרב דוד דודקביץ, הרב חננאל אתרוג והרב שמעון כהן. כידוע, פנייתם לא נענתה והממשלה אישרה את מועצת החמ"ד, בראשה יעמוד הרב פרופ' יהודה ברנדס, כשהרוח הדומיננטית בה היא של קו ישיבות הר עציון (ומכאן כמובן התנגדות הרבנים דלעיל). משנתקבלה ההחלטה והמועצה אושרה, מעניין יהיה לראות את תגובת הרבנים דלעיל בשטח, שכאמור 'הזהירו' שההחלטות לא יהיו מקובלות עליהם. חלקם עומדים בראש מוסדות חינוך גדולים וחשובים. נראה איזה דוגמא הם ייתנו לתלמידים והוריהם. לטעמי, לא מתאים לכם? תפרשו. תקימו מסגרת חדשה (וחלקכם מנוסים בזה). זה התחיל בחינוך (הפיצול), המשיך למפלגות (חמש 'דתיות'), הכל סבבה. בעיניים שלי ראוי היה, לאחר הבחירה של מועצת חמ"ד, שאותם רבנים יבקשו להיפגש איתה, להבהיר עמדתם, לברכם על שנבחרו ולהציע מנגנון להידברות בכל נושא 'בעייתי'. אני בטוח שהרב פרופ' ברנדס לא ידחה את היד המושטת.

האם בג"ץ יתיר לתקוע בשופר בהר הבית?

מספר ארגונים ופעילי הר הבית הגישו עתירה לבג"ץ לבטל או לצמצם את האיסור שמטילה המשטרה על הכנסת תשמישי קדושה יהודיים להר הבית ככלל, וסידורי תפילה, טלית, תפילין, שופר בראש השנה וארבע מינים בסוכות, בפרט. עו"ד אביעד ויסולי, המייצג את העותרים, כתב בין השאר כי איסור הכנסת תשמישי קדושה יהודיים להר הבית, הוא איסור גזעני המוטל על יהודים דתיים בלבד. לטענתו, הגם שהאיסור הזה נהוג כבר עשרות שנים, מקורו אינו ידוע, הוא לא אושר על ידי בעל סמכות חוקית כלשהי, ואין כל חקיקה ראשית המסמיכה את המשטרה לנקוט בו.

הבטחות, יש לקיים?

טוב, אז יו"ר האופוזיציה ומועמד הליכוד לראשות הממשלה הבאה, בנימין נתניהו, התחייב בפני הפוליטיקאים של 'יהדות התורה', כי (באם) לאחר שירכיב את הממשלה הבאה, הוא ישווה את תקציב המוסדות שאינם לומדים ליבה לאלו שבחינוך הממלכתי והממלכתי דתי. איך ישווה? לא בכספים קואליציוניים, אלא בספר תקציב המדינה ממש. משהו קבוע. למה נתניהו נזכר בזה עכשיו ולא עשה כן במהלך 12 השנים שכיהן כראש ממשלה? כי כעת היה חשוב לו מאוד מאוד מאוד שהמפלגות החרדיות לא יתפצלו אלא יישארו ברשימה אחת ויבטיחו תמיכתן המלאה בו ובגוש הימין. תגידו, אז הבטיח, וכי זו ההבטחה הראשונה שלו שהוא לא מתכוון למלא? מוקדם לדעת, אבל בכל מקרה, זה המקסימום שהמפלגות החרדיות יכלו לשאוף אליו ולקבל, נכון להיום. ומה אם נתניהו לא ירכיב ממשלה? סביר שהם יבואו באותה דרישה ממש אל מי שירכיב. ומה, ההוא ייתן להם? סביר, שאם יזדקק לאצבעות שלהם כדי להיות מוכתר הכפר, ייתן גם ייתן. אלא אם כן. אלא אם כן בג"ץ יתערב (ובטוח יעתרו אליו בעניין), ואז יידרש לשני נושאים לפחות. האחד- האם אין זו התחייבות בחירות פסולה ואסורה (כרגע אי אפשר לתקוף זאת משפטית כיוון שנתניהו לא בממשלה ולא יושב על תקציבי המדינה)? ובית- האם נכון שהמדינה תסבסד עד הגרוש האחרון מוסדות שאינם לומדים ליבה ו/או אינם תחת השגחתה המלאה? שאלות של שוויון, והאם הזכות לפטור מלימודי ליבה היא חוקתית. שאלה שראוי להתכבד בה. אגב, בג"ץ כבר נדרש ב-2014 לנושא כאשר דחה עתירה של אנשי חינוך ואנשים חרדים נגד חוק מוסדות תרבותיים ייחודיים, המקנה למוסדות חינוך חרדיים פטור מלימודי ליבה. העתירה נדחתה אז ברוב של שבעה שופטים אל מול שניים. בין השופטים התעורר ויכוח אם הזכות לחינוך היא זכות חוקתית ואם הפגיעה בה בלתי מידתית. בסופו של דבר הם קבעו כי לא הוכחה פגיעה בזכות לחינוך. יתרה מכך, השופטים אשר גרוניס וניל הנדל קבעו שמדובר בעתירה "פטרנליסטית".

וקצת עובדות. אם החינוך הממלכתי, הממלכתי דתי והחינוך העצמאי מקבלים מהמדינה 100 אחוז, וזה עפ"י חוק, הרי אותו חוק קובע שהחינוך המוכש"ר (מוכר שאינו רשמי) מקבל רק 75% (לא רק בתי"ס חרדיים. יש לא מעט בתי ספר חרד"ליים במסגרת זו, בתי ספר לאומנות וכדומה), ובתי ספר פרטיים נאלצים להסתפק ב-55 אחוז תקצוב מהמדינה. אה-מה-מה, יש להם הרבה יותר חופש פעולה בכל הקשור לתוכנית הלימודים. הטענה של נציגי החרדים היא שבמהלך השנים משרד החינוך שחק תקציבים אלו והיום בתי הספר של המוכש"ר מקבלים פחות מ-50%, ומוסדות הפטור פחות מ-20%, בניגוד לחוק ולתקנות שאושרו לפני הרבה מאד שנים. לטענתם, השלמת קיפוח זה היא כל הדרישה כאן ועכשיו ולזה התחייב נתניהו.

בעיניים שלי, לילד חרדי מגיע מה שמגיע לכל ילד אחר. נקודה. נכון שחשוב שגם הילד החרדי ילמד לימודי ליבה, מה שיסייע לו בבגרותו להשתלב בשוק העבודה, וכך לסייע לפרנסת משפחתו ובמקביל לצמיחת המשק הישראלי, אבל לענ"ד יש לכוון לכך ולהמריץ לכך בדרך של חינוך, הסברה וכדומה, ולא בדרך של מניעת תקציבים. הילד בטח לא אשם שהוריו מכוונים אותו לחינוך הנראה להם כטוב ביותר עבורו. אני גם מאמין, שיותר ויותר בציבור החרדי מתערים בחברה הישראלית ה'רגילה', יותר יוצאים לעבודה, יותר מתגייסים לצבא, צעד אחר צעד. סבלנות והכלה.

(כי תבוא תשפ"ב)