הקהילות שהחליטו להציל חיים

כמה פעמים יצא לכם להציל חיים? אם אתם לא רופאים או חלק מכוחות הביטחון, מן הסתם, כמעט ולא, אלא, אם אתם נמנים על הקהילות שתרמו למיזם 'קהילות מצילות חיים'. כוחה של קהילה

"זה תפס אותנו מאוד לא מוכנים באמצע החיים. אין רגע מתאים לגלות שמישהו חולה במחלה קשה", אומר אורי כהן, שאשתו נורית חלתה לפני 8.5 שנים בלימפומה, סרטן בלוטות הלימפה.

אורי ונורית הם הורים לשישה ילדים ממושב נחלים. ב"ה, כעבור שנה וחצי של טיפולים, נורית החלימה, והזוג תהו כיצד יוכלו להודות על הטוב, כלפי המקום, וגם כלפי חברי קהילתם בנחלים שליוו אותם וסייעו למשפחה רבות בשעתם הקשה. התשובה הגיעה כמעט מיד.

אורי, אלוף משנה במיל', ששירת בצבא קבע במזכירות הצבאית של שר הביטחון דאז בוגי יעלון, נענה לבקשת עמותת 'עזר מציון' לבקש מיעלון להגיע לערב הצדעה שקיימו, לציון החייל ה-500 שהציל חיים של חולה בכך שתרם מח עצם, לאחר שדגימתו נאספה יחד עם שאר דגימות חבריו בבקו"ם, ונמצאה מתאימה.

יעלון נענה ברצון, והגיע עם אורי לערב המדובר. שם, פילנתרופים שונים מרחבי הארץ והעולם הצהירו שהם אחראים למספרים מדהימים של הצלות חיים – 20, ואף 60. אורי הנדהם גישש והבין שבמאגר מח העצם של עזר מציון ישנה אפשרות להקים מאגר אישי, וכך, כאשר נדבן תורם מעל 100 אלף ₪ נפתח עבורו מאגר אישי, בו כל 180 ₪ שמשמשים לדגימת מח עצם מקודדים על שמו, וכל מי שינצל בזכות אותן דגימות שפוענחו בזכות הכסף שתרם – ההצלחה תיזקף לזכותו והוא אף יידע את מי הוא הציל.

אורי הציע לעזר מציון יוזמה שהתקבלה בברכה, וממשיכה ביתר שאת עד היום – 'קהילות מצילות חיים', מיזם חברתי משותף עם עזר מציון בו חברי קהילה/ארגון/משפחה מתאגדים יחד כאשר כל אחד מחברי הקהילה תורם סכום כסף כפי יכולתו, במטרה להגיע למינימום של 100,000 ש"ח שייאספו יחד כדי לפתוח מאגר של מח עצם על שם הקהילה בתוך המאגר של "עזר מציון". הדגימות שנבדקות הודות לתרומה משויכות למאגר ספציפי, מקודדות על שמו, ובמקרה של התאמה, מקבלים חברי הקהילה הודעה על ההשתלה שבוצעה.

כהודיה על החלמתה של נורית, החליטו בני הזוג כהן לרתום את חברי הקהילה שלהם בנחלים להקמת מאגר קהילתי בתוך המאגר של עזר מציון, שיישא את שם הקהילה. בעקבות היוזמה הצטרפו קהילות נוספות, ומאז הוקמו 50 מאגרים מקהילות ואנשים פרטיים מתוך אותן קהילות, ועד כה בוצעו 131 השתלות מצילות חיים בזכות אותם מאגרים.

היתרון של קהילה

השתלת מח עצם היא טיפול מציל חיים לחולי סרטן רבים, אבל כדי שתצליח- צריכה להיות התאמה גנטית גבוהה במיוחד בין התורם למקבל.

30 אחוזים מהמטופלים הזקוקים להשתלה מאדם אחר מוצאים תורם בין בני משפחתם, כאשר הורים וילדים לא יכולים לתרום זה לזה, ולאחים יש סיכוי של 1:4 להוות תורמים מתאימים. 70 האחוזים הנוספים יצטרכו למצוא תורם מהאוכלוסייה הכללית והסבירות להתאמה מספקת באוכלוסייה הכללית נמוכה מאוד. העניין מורכב עוד יותר כשמדובר ביהודים, מכיוון שיהודים יכולים לתרום ולהיתרם רק מיהודים מבחינה גנטית, ולא יכולים להיעזר במעל ל-30 מיליון הדגימות שנמצאות בבנקי מח עצם בעולם.

כך למעשה נולד הצורך החיוני ביצירת מאגר מח עצם. הדגימה נלקחת באמצעות בדיקת רוק פשוטה, ובמאגר של עזר מציון דוגמים את כל החיילים בבקו"ם, ובנוסף גם בחורי ישיבות, כשהמאגרים מכילים גם קבוצות נוספות שנדגמו בעבר, וכשחולה נזקק לתרומת מח עצם מנסים למצוא לו התאמה במאגר הקיים.

לפני כ-7 שנים הוקם המאגר הראשון של מיזם 'קהילות מצילות חיים', המאגר של קהילת נחלים, לאחר ערב מושקע עם קונספט שהפך לאב טיפוס לשאר ערבי הקהילות שהיו מעוניינות לתרום להקמת מאגר על שמן. גם כיום, אורי ונורית מובילים את המיזם בהתנדבות, מגיעים לערבים הללו ברחבי הארץ ומספרים את הסיפור האישי שלהם.

"גם בערב בנחלים וגם בערבים האחרים שערכנו בקהילות אחרות – קהילה נכנסת לאירוע בצורה מסוימת ויוצאת אחריו מרוממת ומאוד מגבשת. זה תורם לאחדות ולרוח הקהילתית, ובמיוחד אם בסוף גם זוכים להציל אנשים כתוצאה מהתרומה הזאת", אורי מתאר.

קהילת נחלים אספה סכום מכובד של 150 אלף ₪ בערב אחד, ועם השנים הגדילה את המאגר.

אורי מוסיף, נרגש: "מהדגימות שתרמנו הצלחנו להציל ברבות השנים בן אדם אחד, כשכל אחד כזה זה עולם ומלואו, מידיעה אישית. זו התרגשות מאוד גדולה – עוד ועוד קהילות מצטרפות ואחרי שנתיים מקבלים אישור לזה שמתחילים להינצל אנשים בזכות הקהילה, וזו הרגשה מדהימה, מלאת סיפוק. במובן מסוים זו הכרת הטוב גם לקהילה שלנו שתמכה בנו, וגם לעזר מציון שליוו אותנו במחלה של נורית".

כיום לאחר תקופת זמן מסוימת באם התורם והנתרם מסכימים אפשר להפגיש ביניהם. בעזר מציון מצרפים למפגש המרגש גם נציגים מהקהילה שתרמה את המימון לדגימה.

אורי: "אלו מפגשים מאוד עוצמתיים ומרגשים. ב"ה אנחנו ממשיכים גם בימים אלה לרתום עוד קהילות למיזם הזה. יש ערבות קהילתית וכולם ביחד מצליחים להשיג את המטרה".

מדובר בעיקר בקהילות דתיות?

"מרבית היישובים הם יישובים דתיים, אולי בגלל הערך הקהילתי של המיזם, ברוב המקרים זה באמת סביב גרעין של קהילה דתית, בית כנסת או חוג מסוים. אבל, היו לנו גם קהילות לא דתיות – בקיסריה למשל, זה היה לכל היישוב, והיו כמה קהילות מעורבות, בתל אביב עשינו ערב משותף לבית כנסת ולבית ספר, למשל", הוא משיב.

 

זו הזדמנות להביא לקהילות משהו שמגבש בחזרה את הזהות הקהילתית, את התחושה של הביחד שקצת נפגמה בזמן הקורונה

 

מאגר על שם האב

ב-2015 קהילת אלקנה ביקשה גם היא להקים מאגר קהילתי. נירית תורג'מן, מחברות הקהילה, הצטרפה לארגון ערב ההתרמה, שם בערב אחד- שתיארו כמרומם ומפעים, נאספה תרומה של מעל למאגר אחד. כיום, לקהילת אלקנה יש יותר משני מאגרים על שמה.

קהילת אלקנה זכתה להציל שלושה אנשים עד כה. נירית נכחה באחד המפגשים בין התורם שהקהילה תרמה לדגימה שנתן, ובין הנתרם.

היא נזכרת: "כל המהות הזאת של להציל חיים זה מדהים. נכחתי במפגש שהיה לפי 5 וחצי שנים, מפגש בין התורם – נער ממשפחה חרדית שכבר אינו חרדי, שהתגייס ונדגם בבקו"ם, והגיע למפגש לבדו. הוא הציל אישה חרדית מבוגרת שהגיעה עם שבט שלם – הסבתא, הבנים, הכלות. הוא פשוט לא הבין איזה דבר מטורף הוא עשה. המשפחה של החולה הכירו את המשפחה החרדית שלו לפי שם המשפחה, וזה קצת הביך אותו שלא הייתה לו כיפה שחורה על הראש. הוא השפיל מבט, ופניתי אליו ושאלתי אותו אם הוא מבין איזו שליחות מטורפת הייתה לו, כי אם הוא לא היה מתגייס הוא לא היה מציל חיים. אני מאוד התרגשתי מהדבר הזה".

בהמשך, קהילת אלקנה אף ערכה ערב נוסף שבזכות התרומות שנאספו בו הם הקימו מאגר נוסף. בכל פעם שכספי המאגר של הקהילה משויכים לדגימה שלבסוף נוצרה בעקבותיה תרומה, עזר מציון מודיעים לחברי הקהילה על הצלת החיים, ואף מציבים שלט בכניסה לבית הכנסת ובו כתוב שהקהילה הצילה חיים.

נירית: "זו תחושה מדהימה. בסוף רק שמנו כסף, אותו תורם מח עצם הוא זה שהציל חיים, אבל בזכותנו החיבור הזה קרה והזכות להציל חיים זה משהו מדהים".

נירית מאוד התחברה למיזם, וכשאביה, זיו, שהיה מתנדב בעזר מציון, נפטר, לפני פחות מעשור, היא ניגשה לרב חנניה צ'ולק מייסד עזר מציון, והתייעצה איתו האם עדיף להכניס ספר תורה על שמו של אביה או להקים מאגר על שמו. היא נענתה שהרב קניבסקי אמר באופן חד משמעי שהצלת חיים יותר חשובה, ומאותו רגע החליטה – היא תקים מאגר לזכר אביה. היא ערכה ערב, גייסה משפחה, חברים וחברים של אביה שנרתמו והוסיפו על הסכום שהיא תרמה, והגיעה לסכום הגבוה ממאגר אחד.

5 שנים לאחר מותו של אביה, נפתח מאגר על שמו- 'בזיו אורו'.

בערב ראש השנה של השנה שעברה, התקשרו להגיד לנירית שגם מהמאגר של אביה – זכו להציל חיים. "נורא חיכיתי לזה, מבחינתי זו התשובה מלמעלה, מאבא שלי, שזה הדבר שהיה רצוי שנעשה", היא משתפת. "עוד לא נפגשנו עם מי שהצלנו. אני ממש מחכה ומתפללת שאני אזכה לדבר הזה", נירית מקווה.

המאגר של אלקנה, וגם של נירית, פעיל, וממשיך לגדול.

נירית: "העיקר שנציל חיים. כשמשפחה מרוויחה את החיים של האהוב שלה – אין לזה מחיר. אני חושבת שזה פרויקט מדהים. בשנה האחרונה גם אמא שלי נפטרה מסרטן. אני לא זכיתי שהיא תחלים, היינו בשלב מאוחר, אבל כשאתה נוכח במפגשים האלה אתה רואה שזה לא משנה אם מדובר במישהו מבוגר או צעיר, זה בכלל לא משנה מי זה; כל מי שאנחנו אוהבים ואנחנו מצליחים לתת לו עוד חיים ועוד איכות של חיים זו הזכות הכי גדולה שיש לנו בעולם הזה. זאת תחושה של מילוי של הלב".

כשמשפחה מרוויחה את החיים של האהוב שלה – אין לזה מחיר. אתה רואה שזה לא משנה אם מדובר במישהו מבוגר או צעיר, זה בכלל לא משנה מי זה

אין אדישות להצלת חיים

כששחר, בתו של תומר שלמן לוי, הייתה בת 16, היא חלתה בסרטן. היא אושפזה למשך חצי שנה בשניידר וקיבלה טיפולי כימותרפיה, וחלפה שנה וחצי עד שב"ה היא החלימה לגמרי. עזר מציון ומתנדבי העמותה סייעו לשחר ולמשפחתה מאוד, כך שכשלפני 4 שנים בקהילת ניצן, מקום מגוריו, רצו לערוך ערב לקראת התרמה למאגר קהילתי – תומר התנדב לסייע מיד לקדמו.

"היו אנשים מעזר מציון שהיינו ממש כמו משפחה אחת בכל התקופה של המחלה של שחר, וכשסוף סוף הייתה לי הזדמנות, מעבר לתרומה בהוראת הקבע שעשינו, להחזיר במשהו קצת יותר משמעותי – היה לי ברור שאעשה זאת", תומר מסביר.

בערב הקהילתי, תמיד מביאים גם סיפור אישי, ובניצן, שחר הייתה אמורה לדבר באירוע אבל בסוף התרגשה והעדיפה לותר. לאור זאת, תומר החליט לכתוב מכתב אישי לכל חברי הקהילה שמספר על מה שהם עברו. הוא מתאר:

"כחלק מהחובות המוסריות שלי לעזר מציון הבנתי שאני חייב לקח חלק בערב הזה, ולקחתי על עצמי לכתוב מכתב אישי לכל חברי הקהילה", הוא אומר, ומפרט מה כתב: "תיארתי איך אנחנו משפחה דומיננטית שתמיד נותנת ועוזרת, גם אשתי וגם אני מאלה שמתנדבים ועושים, ופתאום מצאנו את עצמנו בצד השני, הפכנו למי שצריכים לקבל, פתאום מצאנו את עצמנו בסיטואציה לא פשוטה. כתבתי שם עד כמה עזר מציון היו בשבילנו, וכמה אני מרגיש חובה מוסרית לעזור להם ולדאוג שכמה שיותר אנשים יגיעו לערב הזה".

הערב היה מרגש, וקהילת ניצן כמעט הגיעו למטרה, ואת ההשלמות תרמו מי שלא נכחו בערב כך שכעבור כמה ימים הם עברו את הסכום המבוקש, והקימו מאגר על שם הקהילה.

במאגר של קהילת ניצן, זכו להציל כבר 8 אנשים, וכל הצלה מרגשת אותם מחדש.

"מדי פעם אנחנו מקבלים הודעה שהמאגר שלנו הצליח להציל חיים. זו התרוממות רוח עוצמתית של כל הקהילה ומאוד מרגש, כל פעם מחדש, כמו בפעם הראשונה. זו תחושה מטורפת. כל פעם שקיבלנו הודעה כזו הייתי 'באורות'. זה משהו שאתה לא מרגיש, אבל פתאום מבינים שזו אשכרה הצלת חיים אמתית, לא חרטה, לא תרומה של הוראת קבע שעשית, אלא משהו יותר מוחשי", קולו של תומר נרגש, והוא מבטיח: "8 הצלות חיים. אין אדישות לזה".

פתאום מבינים שזו אשכרה הצלת חיים אמתית, לא 'חרטה', לא תרומה של הוראת קבע שעשית, אלא משהו יותר מוחשי. 8 הצלות חיים. אין אדישות לזה

12 הצלות

ובעיר אחת, גבעת שמואל, שם התאגדו 3 קהילות מבתי כנסת שונים למאגר משותף, לא דמיינו שהם יהיו שותפים להצלת חייהם של 12 בני אדם, מספר בלתי נתפס של הצלות.

בערב ההתרמה הם הגיעו מעל לסכום המטרה, ובכל שנה רבים ממשיכים לתרום למאגר הקהילתי, מאגר קהילת גבעת שמואל.

"עם השנים היו מזמינים אותנו לקראת הימים הנוראים למפגשים של תורם ונתרם שזה דבר מאוד מרגש, זה נותן לך רצון לעשות את זה שוב ושוב", מתאר שרגא לפידס, חבר אחת הקהילות שגם מתנדב באיסוף התרומות למיזם. "כשאנחנו מקבלים הודעה שהמאגר שלנו הצליח לבצע התאמה בין תורם לנתרם אנחנו מפיצים את זה לכל הקהילה וזה נותן הרגשה שלא ניתן לתאר אותה".

שרגא נכח בשלושה מפגשים של תורם ונתרם שדגימתם בוצעה מכספי התרומה של קהילתו, וחזר נרגש במיוחד: "לראות בעיניים את אותם תורמים ונתרמים – אני לא חושב שמישהו יוצא משם עם עיניים יבשות, שיש מישהו שזה לא עושה לו משהו. הזכות הזו שהיית שותף לה שהצלחת לעזור למישהו לצאת ממחלה, לחזור למשפחה שלו, לפעמים אלו ילדים או הורים צעירים, וגם כשזה מבוגרים – זה מדהים".

שרגא גם התייחס, לאחר לחץ קל, גם לעובדה שהמאגר של קהילתו נחל הצלחה באופן מיוחד: "נתנו לנו להבין שיש לנו זכות במאגר הזה שזכה להרבה התאמות. זו התרגשות שאי אפשר להסביר אותה", הוא משתף.

הזכות הזו שהיית שותף לה שהצלחת לעזור למישהו לצאת ממחלה, לחזור למשפחה שלו, לפעמים אלו ילדים או הורים צעירים, וגם כשזה מבוגרים – זה מדהים

"יש כאלה שיותר נתברכו וזכו. בנחלים יש לנו הצלה אחת ואנחנו מברכים על כל אחד ואחד", אורי אומר, וממשיך: "יכול להיות שאף אחד לא יהיה חולה ולא יזדקק לדגימה, אבל אם מישהו יזדקק שנדע שעשינו את כל שלאל ידינו כדי להיות מוכנים עם הדגימות האלה ליום שמישהו יזדקק לו".

"המיזם המיוחד הזה, 'קהילות מצילות חיים' שנולד ביוזמת אורי ונורית מאפשר לקהילות להעניק לאחרים ולחבר את הקהילה לערך הנתינה במובן הבסיסי ביותר. אני מקווה שעוד ועוד קהילות ייקחו חלק במיזם הזה ויהיו שותפות בהצלת חיים- פשוטו כמשמעו", מוסיפה מנהלת המאגר הלאומי לתורמי מח עצם של עמותת עזר מציון ד"ר ברכה זיסר.

"זו הזדמנות להביא לקהילות משהו שמגבש בחזרה את הזהות הקהילתית, את התחושה של הביחד שקצת נפגמה בזמן הקורונה, ולעשות גיבוש חברתי ורעיוני מחדש בקהילות סביב נושא כזה ערכי וחשוב. אנחנו קוראים לעוד קהילות לבוא ולהצטרף", מסיים אורי.

(וילך תשפ"ג)