אבי רט (מנהל חינוכי ועורך התלמוד הישראלי [מדיסון])
עם סיומה של השנה היוצאת, ועל מפתנה של השנה החדשה, רבים וטובים עוסקים בסיכומים ובתחזיות.
כל אחד מסכם את השנה החולפת לפי זווית ראייתו, עיסוקו, תבנית נוף מולדתו ומרחב חייו- יש סיכום מוזיקלי, סיכום ספורטיבי, סיכום מקצועי, סיכום פוליטי וכן הלאה על זה הדרך.
סיכום השנה מהווה הזדמנות טובה לזהות מהן המשקפיים והעדשות שכל אחד מסתכל דרכן ובאמצעותן על החיים.
יש אנשים שמסתכלים על החיים בעיניים ריאליות-שכלתניות, דרך טבלאות אקסל ונתונים יבשים.
יש כאלו שמבטם רגשי- רומנטי והם מסתכלים על הטבע, השקיעות והזריחות, הפרחים ובעלי החיים, תוך האזנה לקסמי וצלילי המוזיקה.
יש כאלו שמבטם על החיים רוחני ומרחף. אלו משוטטים בשכלם וברוחם בעולמות גבוהים שלא תמיד מחוברים לעולם המעשה.
ויש כאלו שעדשות הראייה שלהם את המציאות, את החיים ואת הסובב אותם- צבועות בשחור. הם רואים רע, פסימיים, מודאגים וכעוסים, מלאי טרוניות וטענות כלפי כל העולם ואשתו.
עם סיום השנה, באה פרשת השבוע ומציעה בשלוש מילים עדשות מגע עם ראייה טובה, שיש בהן הצעת הגשה למצב נפשי בריא ולנקודת מוצא חיובית לחיים- 'וְשָׂמַחְתָּ בְכָל הַטּוֹב'.
לא חסר על מה להתלונן ולקטר – מפה ועד להודעה חדשה. אלא, שקיטורים- חוץ מהוצאת קיטור, אין בהם טוב, והם לא מובילים למשהו מעשי לתועלת האדם והחברה.
מצד שני, ב"ה לא חסר על מה לשמוח, צריך רק לשים את המשקפיים הנכונות. ב"ה טוב לנו. אנחנו מוקפים בחיי שפע. בשונה מההורים שלנו שהתלבטו מושפלים לפני שמונים שנה באירופה בין קליפות תפוחי אדמה עבשים לקליפות בצל רקוב, אנחנו מתלבטים בין אייפון 13 לסמסונג 22, בין חופשה באירופה או במזרח, עומדים בסופר ומתלבטים בין עשרות סוגי מילקי\ דני\ יופלה\ במבה\ ביסלי\ צ'יטוס\ שוקולדים וחוזר חלילה.
הקניונים הומי אדם ומותגים, הטרמינל בנתב"ג סואן ומלא שאון והמולת טסים וקונים בדיוטי פרי, אי אפשר להשיג חדר פנוי בבתי מלון, המדפים בסופרים עמוסים בכל טוב, השווקים גדושים במגוון עשיר של פירות, ירקות, תבלינים ועוד, בתינו ממוזגים בימות החום, ורחובותינו עמוסים במכוניות חדשות עד כי חניה הפכה למצרך נדיר.
נכון שיש בעיות, עוני ומצוקות שונות, נכון שיש פערים ואתגרים, אבל בצד כל זה אם נסתכל במבט – על, על המציאות כולה, מותר לנו להתבונן לפחות פעם בשנה באמצעות העדשות של הכרת הטוב. לא יהיה זה מוגזם לומר שמעולם לא היה מצבנו החומרי טוב יותר, מעולם לא היה כאן שפע כזה, ומעולם לא היו החיים נוחים כל כך. יש לנו ב"ה הכל מכל כל, בהישג יד, במשלוח הביתה, וברווחה.
הכרת הטוב והשמחה על כל זה איננה בגדר המלצה, היא בגדר מצווה וחובה על כל אחד, לחזק את שרירי השמחה והכרת הטוב, כי אלו השרירים בגוף ובנשמה שיתנו לו את הכוח לצאת אל שנה חדשה באנרגיות טובות, בעין המתבוננת בחיוב על המציאות, באופטימיות ובאמונה.
הרוצים להתלונן ולקטר- תמיד ימצאו על מה, וגם הרוצים לשמוח על הטוב- תמיד ימצאו על מה.
אלא שבעוד אלו הראשונים ישקעו לתוך מרה שחורה ומעייפת שלא תוביל אותם לשום מקום חיובי, אלו האחרונים יקרינו על סובביהם בעוז ובתעצומות כוחות ואנרגיות חיוביות של שמחה, ויטעינו את המציאות כולה בכוחות מחודשים לקראת שנה חדשה, שתהיה ב"ה עוד יותר שופעת טובה ושמחה.
(כי תבא תשפ"ב)
