הנביא מיכה, שחי בתקופת בית ראשון, בממלכת יהודה ובממלכת ישראל, בסביבות השנים 720- 690 לפני הספירה, בתפקידו כנביא, וכאיש אמת שמחובתו להשפיע, להתריע, ולשנות מציאות, התבלט בדברי התוכחה שלו כלפי ראשי העם ומושליו.
הפסוק החותם את ההפטרה בשבת הקרובה, לקוח מדבריו של מיכה. כך אמר אז, ודבריו מהדהדים עד היום בחלל האוויר הציבורי:
"הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱ-לֹהֶיךָ".
התלמוד במסכת מכות אומר שחכמים ניסו לתמצת ולמקד את עקרונות כל תרי"ג המצוות, ולהגדיר את עיקריהן. אחד מהניסיונות הללו הוא של מיכה הנביא שהעמיד את כל המצוות על בסיס שלושה יסודות, וכך לשון התלמוד: "בא מיכה והעמידן (את המצוות) על שלוש- עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱל-ֹהֶיךָ…".
בשנת 1913 הוקם בחיפה בית הספר הריאלי. באותה תקופה סוערת הייתה דרישה ששפת הלימודים במוסדות החינוך תהיה גרמנית, כדי להכשיר את הנוער לעולם המדע, ללימודים גבוהים וכדו'. חלק מהתגובה למגמה הזו, הייתה הקמת בית הספר הריאלי, שראשיו ומקימיו בחרו כסיסמא לבית הספר שתי מילים מתוך נבואת מיכה- 'וְהַצְנֵעַ לֶכֶת'. זו הייתה ועדיין הינה הצהרת הכוונות החינוכית והערכית של בית הספר הזה. [אגב, בית הספר הזה, הוציא מתוכו במשך השנים 41 כלות וחתני פרס ישראל, 4 רמטכ"לים, 3 שופטי בית המשפט העליון, 74 מקבלי צל"שים ועיטורים צבאיים, ונשיא מדינה אחד].
שלושת הערכים הללו – משפט, חסד, והצנע לכת, משלימים זה את זה ויוצרים רף לחברה יהודית ערכית ומוסרית, ולהתנהלות ראויה של ראשי העם בתפקידיהם השונים.
אין קיום למדינה וחברה ללא משפט השואף וחותר לצדק לכל- מדל ואביון עד שועי עם, מפשוטי עם עד ראשי מנהיגיו. שאלמלא משפט- איש את רעהו חיים בלעו.
אין קיום למדינה וחברה ללא חסד, חמלה, רגישות, עזרה לזולת, וערבות הדדית, שללא כל אלו, לסדום היינו ולעמורה דימינו.
לא תהיה זו מנהיגות אמת לעם אם בסיסה איננו "וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱ-לֹהֶיךָ". מנהיגות שזה לא ערך היסוד שלה, וקוד ההתנהגות של ראשיה, עלולה להיהפך מהר מאד לדיקטטורה, למגלומניה, לפולחן אישיות, ולכוחנות. מנהיג שלא מפנה מקום בחלל האוויר הציבורי לכוח העליון שמעליו תוך גילוי ענווה וצניעות, ימלא את חלל האוויר הציבורי באגו שלו, במפגן כוחנות וראוותנות. אין ואקום.
מקום של כבוד בעולמה של היהדות שמור לתפקידו של הנביא. עליו היה להיות מחוץ לממסד, מחוץ למערכת, לא תלוי ולא חייב לאף אחד, ונר לרגליו הייתה רק מילה אחת- האמת. מוצאת חן או לא מוצאת חן. נעים לשמוע אותה או לא נעים. תפקיד הנביא הוא לא ללטף ולא להיות נחמד. תפקידו היה להזכיר כל הזמן לראשי העם ומנהיגיו, ולכלל הציבור- מהם הערכים הנדרשים מהם כדי למלא את תפקידם באמונה, מה החזון, ומה הרף הערכי והמוסרי אליו יש כל הזמן לשאוף.
תרי"ג מצוות ניתנו לעם ישראל. בא הנביא מיכה והעמידן אז, ודבריו רלוונטיים עד היום, ואולי במיוחד היום, על שלושה- 'עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱ-לֹהֶיךָ'.
(בלק תשפ"א)