הרב אליהו בירנבוים (ראש מכון 'שטראוס עמיאל' להכשרת שליחים, אור תורה סטון)
אחת הדרכים הטובות והאמתיות ביותר לקיים את מצוות "ואהבתם את הגר" היא על ידי הבחירה להיות משפחה מלווה
בשולחן ערוך יורה דעה בסימנים העוסקים בנושא גיור, יש הלכות השונות שהן הבסיס למעשה הגיור, אולם לא כתוב בסימנים אלו או בספרי פוסקים אחרים שיש צורך או חובה שתהיה זיקה בין הגר והגיורת בשלב ההכנה לגיור למשפחה מלווה. ובכל אופן בעשורים האחרונים, המשפחה המלווה הפכה להיות חלק אינטגרלי מתהליך הגיור במדינת ישראל ובקהילות רבות בעולם. מדוע?
מעשה הגיור אינו הליך לימודי בלבד, האדם המבקש להצטרף לעם ישראל צריך להכיר לא רק את מקורות היהדות, את ההלכות וההיסטוריה היהודית אלא גם את אחד מעמודי התווך של הקיום היהודי: המשפחה היהודית. לכן, כחלק מתהליך הגיור הגר מתבקש לבקר במשפחה דתית שדרכה יכיר המתגייר את אורח החיים היהודי ובעיקר שבתות ומועדים. תהליך הליווי בא לידי ביטוי באירוח לשבתות ומועדים וכן בליווי המתגייר לבית הכנסת כדי להדריך אותו ובעיקר כדי שהוא ירגיש בנוח. אבל למעשה, המטרה המרכזית של הקשר בין המתגייר למשפחה המלווה הוא הכירות עם המודל של משפחה יהודית ויצירת קשר אישי בין בני המשפחה לגר או גיורת. המשפחה המלווה אשר פותחת את ביתה בפני המועמד לגיור, הופכת לסמל ולדוגמא חיה של בית יהודי החי על אדני המסורת וערכי המשפחה. המשפחה המלווה מציגה בפני המתגייר את פניה היפות של היהדות ובכך הוא לומד היטב מה משמעות הקיום היהודי, וכיצד קיום זה מתממש בחיי המעשה.
עבור גרים רבים אשר עלו לארץ ממדינות ותרבויות שונות, המשפחה המלווה היא שער הכניסה לחברה הישראלית, לקהילה היהודית ולמשפחה המסורתית. פעמים רבות שעולים מברית המועצות לשעבר מגיעים לארץ ללא הכרות עם המודל הקלאסי של קהילה יהודית ומשפחה ובאמצעות החיבור האישי עם המשפחה הם נחשפים אליו.
אבל לאמיתו של דבר, לא זו בלבד שהמשפחה המלווה תורמת לגר, אלא לדעתי החיבור של הגר או הגיורת למשפחה יהודית – דתית, תורמת רבות גם למשפחה. אין זה סוד שמשפחות רבות לא יודעות מהו גיור ולעיתים יש להן דעות קדומות ביחס לגרים. לעיתים 'גר' הופך למושג הלכתי יותר מאשר לאדם וסובייקט ועובדה היא שרובנו לא מכירים מתגיירים וגרים באופן אישי. המפגש האנושי הבלתי אמצעי בין הגר והמשפחה יכול ליצור בסיס לשינוי דעה ביחס לעולמם של גרים. המשפחה גם יוצאת נשכרת מאימוץ זה, שכן היא לומדת על דרך חייו ומחשבתו של האדם המבקש להתגייר. בדרך כלל מתגלה בפני המשפחה סיפור אישי מרתק, המכיל בקרבו סיפורי גבורה, סיפורי משפחה, ובעיקר חיפוש רוחני אמיתי ורצון עז וכן להיות חלק מעם ישראל, מתרבות ישראל וממדינת ישראל.
מסע הגיור של היחיד המתגייר ונכנס לקולקטיב היהודי איננו קל, הוא דורש הכנה, לימוד, שמירה, השתייכות ועיצוב זהות יהודית ודתית. האפשרות שניתנת לגר או גיורת לחלוק את מהווייהם ורגשותיהם עם בני המשפחה המלווה הוא קרש הצלה ממש שמחזק את תהליך הגיור ומקל על תחושותיו של האדם המתגייר. גרים מפחדים לא פעם מלהיות שונים, מלקבל תווית של "גרים" במקום יהודים לאורך כל חייהם ומקונן בהם החשש של להיות אזרחים או יהודים "סוג ב'" ולהרגיש דחויים מבחינה חברתית וציבורית. כאן נכנסת תפקידה של המשפחה המלווה, באפשרות להיות קשוב לרגשות של הגר, בצורך לקרב ולחבק ולתת תחושת שייכות ומשפחה.
אחת הדרכים הטובות והאמתיות ביותר לקיים את מצוות "ואהבתם את הגר" ולזכור שיש בתוכנו ציבור גדול שאנו מצווים לקרב ולאהוב היא על ידי הבחירה להיות משפחה מלווה, לאמץ גר או גיורת או משפחה של גרים ולקיים את אהבת הגר באופן אקטיבי. אנו עומדים בפני אתגר לאומי של קבלת גרים אשר רובם הם זרע ישראל ותושבי מדינת ישראל לחיק עם ישראל על פי ההלכה. המשפחות המלוות יכולות להפוך להיות שער הכניסה לעם היהודי ומדינת ישראל.
(כי תבוא תשפ"ב)
