היום הרת עולם

שהקב"ה יתן לנו את הכוח להיות שותפים עם א-ל להוציא מן הכוח אל הפועל את התוכניות הטובות שנגזרו עלינו

כל אדם חי בתוך שלושה מעגלים: המעגל האישי, המעגל הלאומי והמעגל העולמי. כנגדם ניתנו לנו חמישה מועדים: שלושת הרגלים, פסח שבועות וסוכות, וראש השנה ויום הכיפורים. יום הכיפורים כנגד המעגל האישי, יום סליחה וכפרה לחטאות היחיד ועוונותיו, ככתוב: "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו". ביום הזה עומד כל אחד ואחד עם עצמו, מתענה בחמשת העינויים, ומבקש על עצמו בתשובה ווידוי. ביום הכיפורים האדם הוא במרכז, ככתוב: "אם אחפוץ במות הרשע כי אם בשוב הרשע מדרכו וחיה". או "יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו וישוב אל ה' וירחמהו". שלושת הרגלים הם כנגד אירועים לאומיים של עם ישראל, כמו יציאת מצרים, מעמד הר סיני וענני הכבוד. ואילו בראש השנה אנו מתמקדים בתפילתנו בתפילה לתיקון עולם במלכות שדי, כמו שאנו אומרים: "היום הרת עולם היום יעמיד במשפט כל יצורי עולמים". בראש השנה אנו מבקשים: "אלקינו ואלקי אבותינו מלוך על כל העולם כולו בכבודך" ובראש השנה אנו אומרים: "ועל המדינות בו יאמר: איזו לחרב ואיזו לשלום… מי לא נפקד כהיום הזה".

לגבי כפרת חטאי היחיד שביום הכיפורים אנו אומרים: "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים". ובכפרה הזו הפרט הוא העיקר והתשובה מתחילה מהאדם ואז "הבא להיטהר מסייעים בידו", "אני לדודי" תחילה ואח"כ "דודי לי". וכך אנו נוהגים ביום הכיפורים, התשובה נעשית על ידינו, ורק עם התשובה, עצמו-של-יום-הכיפורים מכפר עלינו ומטהר אותנו.

בראש השנה אנו מבקשים על תיקון העולם במלכות שדי, כאן אנחנו טפלים כשותפים לקב"ה במעשה בראשית. כמו שאמרו חז"ל: "עתידה בת קול להיות מפוצצת בראש ההרים ואומרת כל מי שפעל עם אל יבוא ויטול שכרו". התהליכים העולמיים הקשורים לכלל ישראל נקבעים בשמים, ועל הניסיון האנושי לשנות אותם כתב הרמב"ן: "הגזירה אמת והחריצות שקר", וכמו שאמר שלמה במשלי: "רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום", את הדבר הזה רואים אנו גם בימינו לגבי מדינת ישראל, איך אנשי שלטון מבית ומחוץ מתכננים תכניות הנוגעות לכלל ישראל ולפתע באה המציאות וטופחת על פניהם, ועל התופעה הזו כתב הרב קוק: "סבורים אנחנו שבחכמתנו ובפקחות הפקחים שבנו באנו עד הלום, להיות לנו אתחלתא לגאולה. ואנו שוכחים כי לולא יד ה' בעל מלחמות זורע צדקות ומצמיח ישועות, לא היו כל מפעלותינו פועלות מאומה, שוכחים אנו שהיד הסודית הזאת היא כל המפעל". ובמקום אחר כתב: "כי הוא ברוך הוא בעל מלחמות, והגרזנים והמסורים הרבים, אשר אולי הם החושבים שידם היא העושה, ישיבו אל לבם, בהגלות אור ישועה, כי רק כלים הם הנדחפים מיד החוצב והמניף, אשר מאד עמקו מחשבותיו".

אנו עומדים עכשיו בפתחו של ראש השנה, בימים הללו נרבה בתפילות ובקשות, כמובן נבקש מבורא עולם: "כתבנו לחיים מלך חפץ בחיים", נוסיף לכך עוד שתי בקשות: האחת שהקב"ה יגזור על עם ישראל גזירות טובות, ישועות ונחמות. והשנייה שהקב"ה יתן לנו את הכוח להיות שותפים עם א-ל להוציא מן הכוח אל הפועל את התוכניות הטובות שנגזרו עלינו – תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה.

(ניצבים תשפ"ב)