מה היה פרי עץ הדעת?

מה היה פרי עץ הדעת? מדרש בראשית רבה, ובעקבותיו גם הגמרא בסנהדרין, מונה אפשרויות שונות: "…אותו אילן שאכל ממנו אדם הראשון גפן היה […] רבי יהודה אומר: חטה היה […] רבי נחמיה אומר: תאנה היה…" (סנהדרין ע). כדאי לשים לב לכך שעל פי חז"ל מדובר בעץ שאנחנו מכירים (אפילו לפי הדעה האומרת שהקב"ה לא גילה מה היה העץ, משום כבודו, לא נטען שזהו פרי שמעבר להישג ידינו).

הדעות יכולות ללמד אותנו משהו על הדעת, או משהו על החטא. הגמרא בסנהדרין מצביעה על כך שהגפן הוא פרי עץ הדעת, משום שפרי הגפן, הוא גורם חטא: "אמר לו הקדוש ברוך הוא לנח: נח, לא היה לך ללמוד מאדם הראשון, שלא גרם לו אלא יין. כמאן דאמר אותו אילן שאכל ממנו אדם הראשון גפן היה…".

היין יכול להרבות דעת – נכנס יין יצא סוד, אבל הוא גם מסוכן וגורם חטא, כשהוא לא במידה הרצויה. הקריאה של חז"ל בסיפור נח, יכולה להוות בסיס פרשני לקריאה בסיפור גן העדן, והסקת מסקנות מסיפור סמוך למשנהו.

לדעת רבי יהודה, מדובר בחיטה: "רבי יהודה אומר: חטה היה, שאין התינוק יודע לקרוא אבא ואימא עד שיטעום טעם דגן".

חיטה מסמלת דעת. כמו בנוגע לגפן, מדובר למעשה בתוצר של החיטה. לא רק בגלל השלב שבו מתחילים התינוקות להיות ברי דעת, אלא גם בגלל התהליך המורכב של הפיכת החיטה ללחם. היכולת להכין לחם היא אחד מסימני הציוויליזציה האנושית: הפיכתם של גרעיני הדגנים לתוצר מורכב ומשוכלל, מעידה על יכולות הדעת האנושית.

הקריאה הפרשנית כאן, הולכת קרוב יותר: עונשו של האדם "בזעת אפך תאכל לחם" יכולה לבאר שהפרי היה קשור ללחם – חיטה, על פי העקרון של מידה כנגד מידה.

דעה שלישית, הולכת לחלק נוסף של הסיפור: עלי התאנה שתפרו להם אדם וחווה: "רבי נחמיה אומר: תאנה היה, שבדבר שקלקלו בו נתקנו, שנאמר ויתפרו עלה תאנה".

ובמשל נפלא המובא בבראשית רבה טו: "רבי יוסי אומר תאנים היו, דבר למד מענינו משל לבן שרים שקלקל עם אחת מן השפחות, כיון ששמע השר טרדו והוציאו חוץ לפלטין והיה מחזר על פתחיהן של שפחות ולא היו מקבלות אותו אבל אותה שקלקלה עמו פתחה דלתיה וקבלתו, כך בשעה שאכל אדם הראשון מאותו האילן, טרדו הקדוש ברוך הוא והוציאו חוץ לגן עדן, והיה מחזר על כל אילנות ולא היו מקבלין אותו […] אבל תאנה שאכל מפירותיה, פתחה דלתיה וקבלתו".

(בראשית תשפ"ג)