מי רחוקה יותר – אתיופיה או אמריקה?

ידידי, פרופסור אפרים יצחק (יהודי אמריקאי יליד אתיופיה, שאביו ממוצא תימני ואימו ממוצא אתיופי), מספר שבאחת מהרצאותיו בשנות השבעים בניו יורק, הוא סיפר לשומעיו- רובם יהודים אמריקאיים ממוצא פולני- שהוא נולד באתיופיה. הם התפלאו – כיצד יהודים הגיעו לאתיופיה? איפה זה כתוב? הוא לקח תנ"ך והוכיח להם שאתיופיה מופיעה בתנ"ך לפחות 50 פעם ופולין ואירופה אפילו לא פעם אחת. פולין פשוט לנו שאינה מופיעה בתנ"ך, אבל איפה באמת מופיעה אתיופיה בתנ"ך?

אתיופיה מופיעה כבר בספר בראשית, שם מתואר כי גן העדן הושקה על ידי נהר שהתפצל לארבעה נהרות, שאחד מהם הוא גיחון. "וְשֵׁם הַנָּהָר הַשֵּׁנִי גִּיחוֹן הוּא הַסּוֹבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ כּוּשׁ". התרגום היווני (תרגום השבעים) תרגם את המילה כוש= אתיופיה.

ישנן מסורות המזהות את הנילוס הכחול עם נהר הגיחון והמעיינות הנמצאים בקרבת מוצאו מאגם טאנה באתיופיה. למעשה, בכל מקום בו מופיעה המילה 'כוש' המתרגם היווני תרגם 'אתיופיה'. לפי זה משה רבינו היה נשוי לאישה אתיופית. כפי שכתוב בפרשת בהעלותך: "וַתְּדַבֵּ֨ר מִרְיָ֤ם וְאַהֲרֹן֙ בְּמֹשֶׁ֔ה עַל־אֹד֛וֹת הָאִשָּׁ֥ה הַכֻּשִׁ֖ית אֲשֶׁ֣ר לָקָ֑ח כִּֽי־אִשָּׁ֥ה כֻשִׁ֖ית לָקָֽח". התרגום היווני תרגם "על אודות האישה האתיופית כי אישה אתיופית לקח" (אני מודה לגיסי שחר פוני באיתור המקורות היווניים ושליחתם אליי).

השם היווני Αἰθιοπία (מ-Αἰθίοψ, "אתיופס", "אתיופי") הוא מילה מורכבת, הנגזרת משתי המילים היווניות: αἴθω + ὤψ. על פי הספריה הדיגיטלית של פרסאוס, הכינוי מתורגם כ"פרצוף-שרוף". מכאן נראה, כפי שמציינים החוקרים, שמקורו של השם 'אתיופיה' יווני. לדעת חז"ל (ילקוט שמעוני שמות ב, קסח), כיהן משה רבינו כמלך כוש במשך 40 שנה, לאחר שברח ממצרים מפחד פרעה. וככל הנראה, לדעת מספר פרשנים, בתקופה זאת משה רבינו נישא לאישה אתיופית (כושית) בנוסף לציפורה בת יתרו (רשב"ם במדבר פרק יב). כך או כך, אין ספק שאתיופיה היא ארץ עתיקה מאוד וממלכת כוש הייתה ציוויליזציה שהייתה אחת מהתרבויות המוקדמות ביותר שהתפתחו סביב עמק הנילוס.

לפני 20 שנה ראש ממשלת אתיופיה מלס זנווי התבטא ואמר שבעוד שבאירופה אנשים חיו במערות- אתיופיה הייתה כבר אימפריה. אתיופיה מופיעה אף בקוראן. מוחמד קרא לאתיופיה "ארץ הצדק" – כמו שישעיהו קורא לירושלים "עיר הצדק קריה נאמנה". "אתיופיה", כתב ההיסטוריון האטלקי קוניטי רוסיני, "היא מוזיאון של העמים". ניתן למצוא בה כשבעים לשונות וכמאתיים ניבים מקומיים, שפע של שבטים ושלל אמונות שונות. היא עשירה במגוון האנושי שלה. היא ארץ מלאה מסתורין, מוסיף וכותב גם ארליך. המוסלמים של המזרח התיכון ייחסו לה רוע, זדון וכפירה, אך מנגד, ייחסו לה חסד אנושי עליון. הנוצרים האירופיים כינוה התגלמות הפראיות מחד, ומנגד- מלכות נוצרית חסודה שתושיע את אירופה בכח התמימות. תושבי אפריקה ראו בה מופת לכבודו וליכולתו של האדם השחור לשמור על עצמותו מצד אחד, ומצד שני יש להם חוסר הערכה לסדרי עולמה הפנימי. כל זה הופך את אתיופיה להיות תופעה יוצאת דופן, כפי שכתב ההיסטוריון ארנולד טוינבי ארנולד: "אחת המוזרויות הנפלאות של ההיסטוריה". את ההיסטוריה של יהודי אתיופיה אפשר בהחלט להגדיר כאחת המוזרויות של ההיסטוריה היהודית.

האם העולם עגול או שטוח? האם אנו מתקדמים בקו ישר או במעגל? או אולי סוג של ספירלה? בתקופת המקרא, כמו הבבלים וקבוצות נוספות, האמינו שהעולם שטוח ומוקף בטבעת של ים. התובנה כי העולם עגול הופיעה ביוון. בתלמוד הירושלמי נכתב "שהעולם עשוי ככדור" (עבודה זרה ג', א'). האם זה בהשפעת המודל היווני? החכם דניאל מנגשה אמר לי: "בעולם של א-לוהים לא שואלים שאלות. האם העולם הוא עגול, קו ישר או אולי שטוח- מה זה משנה? הדבר החשוב הוא שזה עולמו של א-לוהים ואנו מאמינים בו. אם אדם שואל שאלות זה סימן שהוא לא מאמין כל כך בא-לוהים". דבריו של דניאל הזכירו לי את מה שאמר שלמה המלך "ואל תתחכם יותר", או בלשון חז"ל: "במופלא ממך אל תדרוש, ובמכוסה ממך אל תחקור, במה שהורשית התבונן ואין לך עסק בנסתרות" (חגיגה יג א). תפיסה זאת היא תפיסה של תודעת הכנעה כפי שהיא עדיין נשתמרה אצל יהודי אתיופיה עוד מתקופת המקרא. נדירים המקרים שבהם עַם מקבל דרישת שלום מעברו הרחוק, בדמות קהילה שאבדה וחזרה לחיות בתוכו כשהיא עמוסת מסורות עתיקות, סיפורים ומנהגים המיוחדים רק לה.

לפני שני עשורים בערך צעדתי עם חבר ממוצא אמריקאי, ובדרכנו פגשנו באדם חכם. הוא התייחס אלי כמישהו שהגיע ממקום רחוק ביותר- מאתיופיה, ואילו לחבר האמריקאי הוא התייחס כאילו הוא הגיע ממש מקרוב, מאמריקה. אבל, הטיסה מישראל לאתיופיה לוקחת כארבע שעות, בעוד שלארצות הברית יידרשו כ-12 שעות טיסה. קירבה וריחוק זה האתגר שעומד בפנינו היום. מי דומה לנו ומי שונה מאיתנו? מי בעדנו ומי נגדנו?

(בראשית תשפ"ג)