שבע מצוות בני נח במסורת האתיופית

אני זוכר שעליתי לדוכן לשאת דבר תורה קצר בבית הכנסת של יוצאי אתיופיה בקריית גת לפני שני עשורים. היה זה בפרשת נח. הקראתי את הפסוק: "אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱ-לֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹח", ומיד הקראתי את דבריו הידועים של רש"י על פסוק זה. "יש מרבותינו דורשים אותו לשבח: כל שכן שאילו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר. ויש שדורשים אותו לגנאי: לפי דורו היה צדיק, ואילו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום". ברגע שסיימתי לצטט את דבריו, הבחנתי בקייס וורדה נגה זצ"ל עומד על רגליו עם המטה בידו (הקייסים נוהגים ללכת עם מטה ביד), כאילו ביקש להרביץ לי עמו, והוא אמר לי בכעס גדול: "הרי א-לוהים בכבודו ובעצמו אומר על נח 'כִּי אֹתְךָ רָאִיתִי צַדִּיק לְפָנַי בַּדּוֹר הַזֶּה', אז איך אפשר להעלות על הדעת שנח לא היה צדיק? האם אנו עורכים השוואות בין הצדיקים? אברהם היה צדיק גדול ונח היה צדיק גדול". לאחר דבריו של הקייס השתרר שקט. השבתי לו: "כבוד הקייס, אתה צודק, וירדתי מבימת בית הכנסת.

לימים, שאלתי את עצמי- מה הביא את חז"ל (דעות בחז"ל) להתייחסות אמביוולנטית ביחס צדיקותו של נח? למה להסתכל בעין שלילית? איזה מסר ביקש להעביר לשומעיו מי שדרש אותו לגנאי? ואם כבר בנח עסקינן, מה הקשר בין שאלה זאת למסורת שבע מצוות בני נח? כידוע על פי מסורת חז"ל, נצטוו על מצוות הללו רק בני נח, להבדיל מתרי"ג מצוות שנצטוו עליהן בני ישראל. מה מקורה של המסורת הזאת? זאת תודעה יהודית או תודעתם של הגויים? מי הם בכלל בני נח? כהרגלנו, גם בשאלות הללו ננסה להיעזר במסורת של יהדות אתיופיה.

כבר מתגובתו החריפה של הקייס וורדה על דברי רש"י אפשר לראות שהמסורת האתיופית שהינה קדם-תלמודית, לא הכירה את ההתפתחות הטקסטואלית של חז"ל. פניתי לקייס סמאי אלאס שליט"א בשאלה- האם חלוקה זאת בין שבע מצוות בני נח לתרי"ג מצוות הייתה ידועה במסורת האתיופית? הוא ענה לי בזהירות כך: "חלוקה זאת לא קיימת באתיופיה. ליהודים יש את המצוות שלהם, לא סופרים כמה מצוות אנו מקיימים. גם לגויים היו את המצות שלהם וגם הם לא סופרים כמה מצוות הם מקיימים. הם היו מכבדים אותנו ואנו היינו מכבדים אותם". שאלתי, "ומה היה מעמדו של נח במסורת האתיופית?", והוא ענה: "מיד לאחר הבריאה העולם החדש התחיל עם האדם הראשון. בפעם השנייה לאחר המבול העולם המחודש התחיל עם נח. נח הוא איש צדיק, אנחנו נותנים לו הרבה כבוד ואזכורים רבים בתפילות ביתא ישראל. למשל, אנו אומרים בתפילה 'נח באמונתו ואיוב בסבלנותו ואברהם בחיבתו לאורחים זכו שלושתם למנגיסטה סמייאט (בגן עדן השמור לצדיקים)'".

החלוקה של שבע מצוות בני נח המחויבים בהן הגויים ותרי"ג מצוות המחויבים בהן בני ישראל והיחס האמביוולנטי ביחס לצדיקותו של נח איננה קיימת וזרה למסורת היהודית האתיופית. לפי זה, מה היה המניע של חז"ל לבצע חלוקה בין שבע מצוות בני נח לתרי"ג מצוות? מדוע ביקשו להשוות בין נח לאברהם ומתוך כך לומר שאברהם היה יותר צדיק מנח? בעקבות המסורת היהודית האתיופית אנו משערים שהרצון של חז"ל להדגיש את סגולתו של עם ישראל על פני הגויים הוא שהביא אותם למהלך שכזה. כלומר, דווקא המקום החשוב שתפס נח במסורת היהודית, כפי שזה עדיין משתקף במסורת של ביתא ישראל, הביא את חז"ל להעצים את אישיותו של אברהם על פני אישיותו של נח אך גם לייחס לנח שבע מצוות המשקפות את היסוד הכלל עולמי והאוניברסלי באמונה מול אברהם הנבחר המחויב בתרי"ג מצות.

נח היה צדיק בדורותיו וכך חז"ל מבקשים לעצור את המשכיות פעולת הצדיקות של נח, אל מול אברהם שאת פעולת צדיקותו הם מבקשים להמשיך גם לדורות הבאים. מכאן נראה שחז"ל שאפו להדגיש ביתר שאת את היסוד הפרטיקולארי על פני היסוד האוניברסאלי.

הופתעתי לגלות שכיום יש תנועה חדשה בשם 'בני נח'. לפי נתוני המרכז העולמי, יש בעולם עשרות קהילות של בני נח עם יותר מ–20 אלף מאמינים. במאמר שקראתי אחד מחברי הקהילה של בני נח הסביר שבניגוד לבני נח "ליהודים יש הרבה מזל כי אתם לבנים, והאנשים הלבנים הם שליטי העולם. אבל אתם גם יהודים, אתם מבורכים כי זורם בכם דם של העם הנבחר, של אברהם ויצחק".

בשונה מדבריו, המסורת היהודית האתיופית שוללת כל היררכיה בעולמו של הקב"ה. במסורת האתיופית, כפי שזה עולה מדברי הקייס אלאס, לכל עם, לכל דת ובכל דור יש את הדרך המיוחדת להם בעבודת ה'. לכל צדיק יש את שיטות הפעולה בדרכו המיוחדת לו – נח בדרכו ובדורו ואברהם בדרכו ובדורו – ללא כל העדפה של צדיק אחד על פני צדיק אחר.

(נח תשפ"ג)