השלב שהכי קל למעוד בו

 

רבים עשויים למעוד כשכל האפשרויות פתוחות בפניהם, וחייהם תלויים במחשבה עצמאית ובמשמעת עצמית

מכל ההתחלות המוחמצות של ימי בראשית וימי נח, זו של הצדיק התמים מעוררת את האכזבה הקשה ביותר. לאחר צאתו מן התיבה השתכר נח והתבזה, וגם אחרי ששבה אליו צלילות דעתו, לא עורר רושם חיובי בהתנהגותו. הוא לא הביע כל חרטה על השתכרותו, לא הודה בטעותו ולא ניסה לתקן אותה בפעילות חיובית כלשהי. משסיים להתגולל עירום באוהלו, הוא התגולל על בנו, ובחמתו קילל את חם ואת זרעו קללה נמרצת ונחרצת.

מה קרה לנח? כיצד אירע שהצדיק המרשים שעמד מול העולם כולו לפני המבול, הדרדר כל כך לאחריו? מדוע תיפקד באופן מופתי במשך שנה וחצי של עבודה תובענית ואינטנסיבית ביותר בתיבה, וכשל בתפקודו כשלפניו כל העולם כולו, אין רשעים שיפריעו לו, ואין חיות שיגזלו את כוחותיו ואת זמנו? אפשר לטעון שהוא סבל מפוסט-טראומה, אך ברצוני להציע כיוון אחר.

דומני ששלוש התקופות בחיי נח הציבו בפניו שלושה סוגים של אתגרים. בתקופה הראשונה, זו שלפני המבול, היה ברור לנח מהו הטוב ומה הרע, ונח היטיב לעמוד מול הרוע, להתבדל ממנו ולהסתגר מפניו. בתקופה השנייה, תקופת המבול, נדרש נח לבצע מטלות שוטפות בתיבה, כשהדרישות ממנו ברורות, ואי-עמידה בהן גררה תוצאות קשות. הוא חילץ מעצמו כוחות גדולים ותעצומות נפש ועמד במשימות בהצלחה. בתקופה השלישית, לאחר המבול, יצא נח אל העולם הפתוח, כאשר אין אחר שעומד מולו, אין מי שמטיל עליו משימות מוגדרות, והוא נמצא בממלכת החירות האין-סופית, ובארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. דווקא בתוך העולם החופשי הלך נח לאיבוד. הוא כשל כשנדרש לעצב בעצמו אורחות חיים, לאמץ משימות ולקבוע יעדים והגבלות.

שלוש התקופות ושלושת סוגי האתגרים עימם התמודד נח משקפים שלושה סוגים של מצבים שידע עם ישראל בתולדותיו. השלב המעצב היה בתקופת המקרא, בה העם היה נתון במסגרת תחומה היטב כשמשימותיו מוגדרות, וכל סטיה גוררת ענישה בדומה לנח בתיבה. תקופה זו היתה אמורה להיות תקופת הכנה אינטנסיבית כמו תקופת התיבה של נח. בהמשך הדרך בנה עם ישראל את זהותו מתוך עימות והתנגדות לסביבה הנוכרית, ונאמנותו למסורת היהודית התחזקה והתחשלה אל מול הרוע והאיבה של אומות העולם.

אולם מעת שהחלה העת החדשה, יצא עם ישראל מחושך לאור, והגיע לעידן החופש והדרור. מעתה יהודים יכלו להתערות בסביבתם ולעשות ככל העולה על רוחם. באתגר הזה הכשל של נח חזר ונעור. רבים השתכרו מהחירות ומשוויון הזכויות, והחלו לשנות אמונות ודפוסי חיים, לנטוש מסורת אבות וערכים יהודיים. היו שאף התערטלו כמו נח, והשילו כליל את זהותם היהודית.

גם בחיים האישיים של כל אדם ישנם שלושה סוגים של ניסיונות ואתגרים רוחניים, בדומה לאלה של נח. בשלב הילדות והנעורים מוכתבים לאדם המסגרת והחוקים על-ידי ההורים והמסגרת החינוכית. בהמשך הוא מתערה בחיים, עומד מול הרחוב והתרבות הכללית, ומגבש את זהותו ודפוסי חייו מול אחרים שגדלו וחונכו אחרת. בשלב הבוגר על האדם לגבש את זהותו ודפוסי התנהגותו מתוך יוזמה אישית, כשהבחירה כולה בידיו לקבוע את אורחות חייו, וליישם את כללי ההתנהגות הנכונים בעיניו.

זהו המצב המאתגר והקשה ביותר. אנשים רבים עשויים לתפקד היטב במצבים הראשונים, אך למעוד וליפול כשהם נקלעים למצבי החירות והבחירה, כשכל האפשרויות פתוחות בפניהם, וחייהם תלויים במחשבה עצמאית ובמשמעת עצמית. במצבים אלה עשוי אדם להפיק מעצמו יכולות גבוהות, אך עלול גם ליפול לעמקי תהומות. האתגר של גיבוש הזהות בחברה רב-תרבותית, ושימור האמונות ואורחות החיים היהודיים בעולם של אפשרויות בלתי מוגבלות מחייבים פעילות רוחנית יוזמת, עצמאית ונחושה, המלווה במשמעת עצמית איתנה ובמחויבות יציבה.

(נח תשפ"ב)