בין דם נידה לדם זבה במנהג יהודי אתיופיה
"אני עסוק בענייני נידה וזבה בכלל, ובמנהגי יהדות אתיופיה בפרט. מעיון בספרך החשוב ׳מסיני לאתיופיה׳ עולה כי ביהדות אתיופיה נהגו
"אני עסוק בענייני נידה וזבה בכלל, ובמנהגי יהדות אתיופיה בפרט. מעיון בספרך החשוב ׳מסיני לאתיופיה׳ עולה כי ביהדות אתיופיה נהגו
רבים תמהים כיצד פרשה בתורה נקראת על שם רשע כמו "בלק". האם היינו קוראים פרשה על שם סינוואר, או צוררים
להלן תגובה שקיבלתי בעקבות המאמר "הלכות שחיטה וכשרות הבשר: חלק א": "כותב הרב שלום: 'בבסיס התפיסה התיאולוגית המקראית האתיופית עומד
אחד הנושאים המעסיקים ביותר היום את הקהילה היהודית האתיופית בישראל היא טיב כשרות הבשר: מי שחט, האם שחיטה של קס
מספרים על מרוקאי ששאלו אותו "איפה הטרוריסט בן לאדן"? הוא השיב: "אני לא יודע, או סאמה או סאמה" (או שמה
"חכם עדיף מנביא" זאת אמרה חז"לית. אבל לנביא יש קשר ישיר אל אלוקים, ולחכם לכאורה אין קשר ישיר אליו, אז
לפני מספר שבועות התראיינתי ברדיו. בריאיון ביקשו ממני להתייחס לעובדה שיותר מ-20 חיילים ושוטרים בקרב יוצאי אתיופיה נפלו במלחמה, נוסף
על רקע החלטת פיקוד העורף לסגור את הר מירון בימי הילולת רבי שמעון בר יוחאי, אדמו"ר באחת החסידות תקף את
באירוע ברית המילה שהתקיים השבוע פנתה אליי אישה ושאלה: "כבוד הרב, יש לי ארבע בנות. האם קיימתי את מצוות פרו
המועדים הבאים מביאים עימם תחושות מעורבות: כאב ושמחה, כישלון וגאווה לאומית. הרבה תוהים איך אפשר לשאת זאת במקביל, איך אפשר
הכל התחיל לפני 21 שנה, אז הוקם עלון פרשת השבוע "שבתון" שחולק בבתי הכנסת הדתיים הלאומיים, שקנה לו שם של כבוד על דלפקי בתי הכנסת. מאז, העלון הפך לשבועון המוביל בציבור הדתי, ומעבר לדברי תורה ומדורים קבועים ומתחלפים על פרשת השבוע, נוספו כתבות מגזין, טורים אהובים ומדורי אירוח.
המדורים בשבתון נכתבים על ידי רבנים מוכרים, אנשי אקדמיה ומובילי דעה בציונות הדתית, והמגזין נוגע בכל מה שאקטואלי, חם ומעניין את הציבור הדתי.
השבועון מופץ בעשרות אלפי עותקים בכ-5,500 בתי כנסת ברחבי הארץ. בנוסף, מהדורה דיגיטלית המופצת בעשרות אלפי עותקים.
מייסד ועורך: מוטי זפט
עורכת אתר שבתון: ליאת שוקרון