ד"ר נעמי (יפה) עיני (פסיכולוגית חינוכית ובוגרת בי"ס מנדל למנהיגות חינוכית)
החוזה עם מלכו של עולם, נעדר ציון אופי וגובה השכר
אבות ב' ט"ז
"הוּא הָיָה אוֹמֵר: לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמֹר, וְלֹא אַתָּה בֶּן חוֹרִין לִבָּטֵל מִמֶּנָּה. אִם לָמַדְתָּ תּוֹרָה הַרְבֵּה, נוֹתְנִים לָךְ שָׂכָר הַרְבֵּה. וְנֶאֱמָן הוּא בַּעַל מְלַאכְתְּךָ, שֶׁיְּשַׁלֵּם לְךָ שְׂכַר פְּעֻלָּתְךָ. וְדַע, מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא".
שכר על לימוד תורה מבטיח רבי טרפון, ועוד בשמו של בורא העולם! אין ספק שמדובר כאן במהלך נועז ואפילו גאוני, משום שלצד ההבטחה, לא יוכל האדם לדעת כיצד ומתי יתקבל שכר עמלו.
באגדה, במסכת תענית (תענית כ"ה), מסופר על רבי חנינא בן דוסא ואשתו, שחיו חיי עוני קשים וויתרו ביודעין על שכר בעולם הזה, כדי שלא תהיה פגימה בשכר השמור להם לעולם הבא: פעם ביקשה אשתו שיבקש רחמים מריבון העולמים ויסייע להם במצבם. התפלל, ויצאה מעין פיסת-יד ונתנה לו רגל מוזהבת של שולחן. ראתה האשה בחלום שרגל זו היא אחת מרגלי שולחנם בעולם הבא. התייעצו זה בזו כיצד לנהוג ואמרה לו: התפלל ויטלוה ממך. התפלל ונטלוה. אגדה זו מנכיחה להבנתי, אפשרות של חיי "צדיק ורע לו" ומעניקה עוצמה ועידוד רוחני לאנשי מעשה, בעלי תורה ומידות המתמודדים עם סבל ומחסור בעולם הזה.
רבי טרפון מניח בפנינו "חוזה עבודה" הגיוני ומובן, לכאורה. אולם, לצד ובין המילים, נותרת עמימות רבה. מה נחשב לימוד תורה? ומהי "תורה הרבה"? והאם ישנו שכר ללימוד מועט? ומי ייחשב לצדיק ומה הכוונה בביטוי "שכר פעולתו" – האם פרושו בהכרח לימוד תורה, או שבקיום מצוות ומעשים אחרים מדובר?
הצעה חתומה בידינו, אך חסרת ערכים מספריים. החוזה עם מלכו של עולם, נעדר ציון אופי וגובה השכר, "קריטריוני הזכאות" המדויקים ומועד ההפקדה בחשבון.
"הכל צפוי והרשות נתונה" (אבות ג, ט"ו). בהיעדר "פרטי עסקה" ואסמכתאות מוחשיות, נתונה ביד כל אחד ואחת מאתנו בחירה. נוכל להתעלם מן העסקה ואף להכחישה. רבי טרפון מאתגר את האמיצים בינינו, לבצע "קפיצה אמונית", לממש אותה ולזהות במסמך האמוּר חוזה אישי, הזדמנות והזמנה, לעמול ולמלא את המרווחים הריקים, בהרבה תורה ובמעשים טובים.
לתגובות: naomieini1@gmail.com
(חיי שרה תשפ"ג)
