ד"ר גבריאל חזות (ממייסדי 'מידה טובה' לחקר ההיגיון היהודי, מרצה באונ' חיפה, ומקים תנועת 'ואהבת'- עושים טוב בישראל)
המשא ומתן עם בני חת נראה מוזר למדי. הוא מכיל גינונים, הצהרות, רמזים, וחזרות. ניתן אולי להבין את פשרו של המשא ומתן הזה תוך שימוש בתובנות משפטיות, שהרי מלא כל הארץ משפט!
ניתן אולי לתאר את שלביו כך: הצידוק לבקשה 'הבלתי שגרתית' של אברהם מבני חת הוא צידוק משפטי – Legal justification, "גֵּר־וְתוֹשָׁ֥ב אָנֹכִ֖י עִמָּכֶ֑ם תְּנ֨וּ לִ֤י אֲחֻזַּת־קֶ֙בֶר֙ עִמָּכֶ֔ם". על אף ההבטחה 'לזרעך אתן את הארץ', לאברהם עצמו אין זכויות בארץ, ועל כן הוא מבסס את בקשת הקנייה על טיעון משפטי. מילת המפתח היא כמובן אחוזה! אברהם מודע לסטטוס האזרחי שלו, גר ותושב, ועל כן הוא מתנסח כך.
לבני חת אין אומץ להתייצב באופן ישיר מול אברהם. "וַיַּעֲנ֧וּ בְנֵי־חֵ֛ת אֶת ־ אַבְרָהָ֖ם לֵאמֹ֥ר לֽוֹ", אין כאן משא ומתן ישיר, מוסד השליחות המשפטית מהווה פתרון לסיטואציה המביכה שהרי הם באמת לא מעוניינים למכור את אדמתם. הם בחרו במוצא זה משום שעל אף שהשליחות מפורסמת וגלויה לכל, היא תאפשר להם נסיגה או התכחשות לעניין אם ירצו בכך. וכך הם משיבים: "שְׁמָעֵ֣נוּ׀ אֲדֹנִ֗י נְשִׂ֨יא אֱ-לֹהִ֤ים אַתָּה֙ בְּתוֹכֵ֔נוּ בְּמִבְחַ֣ר קְבָרֵ֔ינוּ קְבֹ֖ר אֶת־מֵתֶ֑ךָ אִ֣ישׁ מִמֶּ֔נּוּ אֶת־קִבְר֛וֹ לֹֽא־יִכְלֶ֥ה מִמְּךָ֖ מִקְּבֹ֥ר מֵתֶֽךָ". זו אמירה on the record לציטוט ולפרסום. שיידע העולם כי אנו מכבדים את אברהם ואיננו בורחים ממנו בעת צרתו. בבקשה, הוא יכול לקבור את שרה בכל אחד מקברינו! אבל… מה לא מסר השליח? שאברהם אינו יכול לקנות חלקת קבר בארץ כנען! הוא יכול לקבור את מתו אבל במבחר קברינו. זו דרכה של שליחות בעלת אופי פוזיטיבי עם מסר שלילי סמוי. הציבור יקלוט רק את המסר העיקרי, בני חת באים לקראת אברהם בעת צרתו.
"וַיָּ֧קָם אַבְרָהָ֛ם וַיִּשְׁתַּ֥חוּ לְעַם־הָאָ֖רֶץ לִבְנֵי־חֵֽת", אברהם משחק את המשחק אף הוא רק למראית עין. הוא מבין היטב את המסר, ועל כן הוא מחדש את בקשתו, הפעם עם אמירה ברורה שאינה משתמעת לשני פנים, Direct call -פנייה ישירה. "שְׁמָע֕וּנִי וּפִגְעוּ־לִ֖י בְּעֶפְר֥וֹן בֶּן־ צֹֽחַר: וְיִתֶּן־לִ֗י אֶת־מְעָרַ֤ת הַמַּכְפֵּלָה֙ אֲשֶׁר־ל֔וֹ אֲשֶׁ֖ר בִּקְצֵ֣ה שָׂדֵ֑הוּ בְּכֶ֨סֶף מָלֵ֜א יִתְּנֶ֥נָּה לִ֛י בְּתוֹכְכֶ֖ם לַאֲחֻזַּת־קָֽבֶר". גם גוש – חלקה, גם שם הבעלים, וגם צורת הבעלות. 'ברחל בתך הקטנה' ממש!
עפרון, מכיר אף הוא את רזי הדיפלומטיה בבאזר המזרחי, ואינו מתרגש כל כך מן הקידה של אברהם ומגישתו הישירה ומשיב בפני כל: "לֹֽא־אֲדֹנִ֣י שְׁמָעֵ֔נִי הַשָּׂדֶה֙ נָתַ֣תִּי לָ֔ךְ וְהַמְּעָרָ֥ה אֲשֶׁר־בּ֖וֹ לְךָ֣ נְתַתִּ֑יהָ לְעֵינֵ֧י בְנֵי־עַמִּ֛י נְתַתִּ֥יהָ לָּ֖ךְ קְבֹ֥ר מֵתֶֽךָ". ואנחנו הקוראים תמהים, הסכים? לא הסכים? מוכן למכור? לא מוכן? מה פירוש 'לא אדוני?' את מה הוא שלל? לא-אדוני הוא ביטוי המשתמע לשני פנים, האם הוא מוכן למכור בתנאי? אכן, אבל תנאי זה לא ניתן לפרסום, הוא עלול ליצור רושם שלילי באווירה הכללית שכל כולה רצון 'לעזור' לאברהם העברי. לעת הזאת, מי מדבר על כסף?
ערוץ תקשורת חשאי נפתח למשא ומתן האמיתי ומעתה השליחות הינה Off the Record. "וַיַּ֧עַן עֶפְר֛וֹן אֶת־אַבְרָהָ֖ם לֵאמֹ֥ר לֽוֹ"- רק לאוזני אברהם. מתוכן ההצעה למדים כי עפרון מנצל את להיטות אברהם להמשיך במשא ומתן ואת מצבו הקשה. בשל כך הוא מציע הצעה שאברהם אינו יכול לסרב לה. בלשון 'הדיפלומטית', an offer that you could not refuse. אפשר שכוונתו היתה להניא את אברהם מלשלם סכום עצום כזה ובכך היה משיג מטרה כפולה, גם מאפשר קבורה וגם קנייה! אבל במילים בלבד וללא אספקט מעשי. אבל, אברהם אינו מתרגש מן הסכום העצום, המשימה הושלמה לשביעות רצון אברהם. לא רק פתרון לקבורת שרה אמנו, לא רק קניית מערה לקבורה, לא רק קניית כל השדה שבו המערה, אלא שקנייה זו היא מעתה רשומה בקושאן. "וַיָּ֣קָם׀ שְׂדֵ֣ה עֶפְר֗וֹן אֲשֶׁר֙ בַּמַּכְפֵּלָ֔ה אֲשֶׁ֖ר לִפְנֵ֣י מַמְרֵ֑א הַשָּׂדֶה֙ וְהַמְּעָרָ֣ה אֲשֶׁר־בּ֔וֹ וְכָל־הָעֵץ֙ אֲשֶׁ֣ר בַּשָּׂדֶ֔ה אֲשֶׁ֥ר בְּכָל־גְּבֻל֖וֹ סָבִֽיב", כדברי ספורנו על אתר: "נתקיים בחותמיו של ספר המקנה". נתקיים עד ימינו אנו.
(חיי שרה תשפ"ג)
