האם עשינו כמעשה אליעזר?/

"מעשה ברבי יהושע שהיה מהלך בדרך… כיון שנכנס לעיר מצא תינוקת עומדת ממלאה מן העין, אמר לה: השקיני מים, אמרה ליה: לך ולחמורך, כיון ששתה ופנה לילך, אמר לה: בתי עשית כמעשה רבקה, אמרה ליה: אני עשיתי כמעשה רבקה, ואתה לא עשית כמעשה אליעזר" (איכה רבה א יט).
סיפור זה הוא אחד מסיפורי חכמתם של ילדי ירושלים. בכל הסיפורים מתגלים ילדים חכמים, חריפים, ואולי גם מעט חצופים. הסיפור שבפנינו הוא אחד השנונים שבהם, ובו חכמתה של התינוקת על העין אינה רק חכמת השכל וחריפות הלשון, כי אם גם חכמה של ידע – הילדה מכירה היטב את סיפורי התורה, ומסתבר שאפילו את מדרשי חז"ל, שכן היא מכנה את העבד 'אליעזר', ולא 'עבד אברהם' כפי שהוא קרוי בפסוקים.
מה מנסה התינוקת לומר לר' יהושע?
ראשית, כדאי להתעכב על הביטוי תינוק/תינוקת. אין הכוונה למושג תינוק כפי שהוא בלשון ימינו, כי אם לילד מעט בוגר יותר. 'תינוקות של בית רבן' הם מי שלומדים תורה. תינוקות מופיעים גם כמי שנושאים עימם פוטנציאל נבואי– התינוקות מתבקשים לקרוא פסוק, והפסוק המקרי לכאורה שאותו יקראו, מתפרש כנושא עימו מסר נבואי.
בכמה מן הסיפורים על חכמתם של ילדי ירושלים, מבקש המבוגר מן הילד שיעשה עבורו שירות כלשהו. כאן, מופיעה דוקא תינוקת. הופעתה של ילדה ליד מקור מים, גם לפני שנקרא את ההשוואה המפורשת לרבקה, מזכירה מיד שורה של דמויות מקראיות: רבקה, רחל, בנות יתרו, ועוד.
הופעת נערה צעירה בסמיכות למים מרמזת לסיטואציה של חתונה או שידוך אפשרי. גילה הצעיר אינו מחסום, והשידוך לא חייב להתממש באופן מיידי. חז"ל הרי תיארו את רבקה כבת שלוש, ומשפחתה הציעה לחכות 'ימים או עשור'.
ר' יהושע מבקש מן התינוקת שתשקה אותו מים. בשונה מרבקה, שאינה מודעת לכך שהיא נבחנת במעשה זה על פי סימן שקבע לעצמו העבד מראש, הרי שהתינוקת החכמה שלנו, כפי שמסתבר בהמשך, מודעת היטב לפוטנציאל המבחן הטמון בשאלה. דומה שמתרחש כאן היפוך תפקידים: ר' יהושע אולי מבקש את בקשתו בתמימות, אך הנערה על יד המים, קוראת את הבקשה כמבחן. היא עושה את מה שהיא יודעת שעליה לעשות, את מה שלמדה מרבקה. שוב, אין כאן רק טוב-לב טבעי, אלא לימוד בבחינת 'מעשה אמהות סימן לבנות'. ממילא, נוצרת גם ציפייה. למה הוא בוחן אותה? מה הוא מייעד לה? האם היא מצפה רק לגמול ושכר – דוגמת הצמידים ששם העבד על ידי רבקה, או שמא למשהו אחר – שהמנהיג המבוגר יציע לה או למשפחתה הצעה נכבדת הנוגעת לעתידה? עכשיו, משהיא המודעת, אולי דוקא היא הבוחנת אותו.
את אכזבתה היא אינה משאירה לעצמה, אלא משקפת אותה לר' יהושע. על מענה כשלה, יאמר ר' יהושע: "מימיי לא ניצחני אדם חוץ מאישה, תינוק ותינוקת" (עירובין נג). ר' יהושע החכם שניצח את הדריינוס וחכמיו מנוצח לכאורה, אולי בגלל היפוך התפקידים: הוא החלש המנצח חזקים ממנו בכוח חכמתו. אבל כאן, במקומו כאליטה של תלמידי החכמים, הפשוטים והחלשים ממנו, מנצחים אותו לאו דוקא בשנינה לבדה, כי אם בביקורת החברתית המשתקפת מדבריהם.
התינוקת מצביעה על כשל בעולם המבוגרים, הילד יודע לומר: 'המלך הוא עירום'. ר' יהושע מצפה לסיוע כשהוא צמא, ומבקשה לאחוז בדרך החסד של רבקה. הילדה בתשובתה מלמדת אותו שאם היא דאגה לו, מן הראוי היה שהוא יבדוק מה חסר לה. כיצד הוא יכול לעזור לה ולמשפחתה.
מן הראוי שנלמד מן התינוקת גם לשאול את עצמינו מה חסר סביבנו? במה אפשר לעזור? מהו צורך שמבקש מאיתנו שלא נתעלם, ונעשה כל שנוכל, כולל לטרוח במיוחד בשליחות זו כעבד אברהם. אולי נעשה מעשה אליעזר – ונכריז על שבת חיי-שרה לא רק כעל 'שבת חברון', כי אם גם כעל 'שבת שידוכים'.
(חיי שרה תשע"ט)