שאפו גדול לסמוטריץ' ו(בעיקר) לבן גביר, שמראים לנתניהו ולנציגיו במו"מ הקואליציוני, שהמשוואה פשוטה- כגודל ההישג, כך התמורה בחלוקת העוגה. (רשימת) הציונות הדתית הפסיקה להיות 'ילד הכאפות' שלך, מר נתניהו.
הבחירות פה ושם
בתקשורת הישראלית דווח כי גורמים בממשל האמריקני העבירו לנתניהו מסר כי תהיה לו בעיה איתם אם סמוטריץ' את בן גביר יכהנו בתפקידי מפתח בממשלתו. עפ"י אותם דיווחים, נתניהו השתמש בשיקול זה כשניסה להדוף אי אלו דרישות של השניים, בעיקר של סמוטריץ', ואמר לו משהו כמו 'תן לי שנתיים, שיסתיים עידן ביידן, ואז, המדיניות של ישראל לגבי יו"ש תהיה אחרת לגמרי'. בדיוק כפי שהימין-ימין חולם. מן הסתם, נתניהו, כרבים אחרים, מעריך שהרפובליקנים הולכים לחולל מהפך בבחירות הקרובות בארה"ב, למרות שבבחירות החצי הם לא הצליחו כפי שהעריכו. זה נכון שטראמפ הכריז השבוע על התמודדות חוזרת שלו, אבל לא רק שהוא נתקל בכתפיים קרות מצד רבים במפלגתו, בהם כאלה שהיו ממקורביו, אלא שבמפלגתו קם ועולה כוכב חדש, שניצח בענק בבחירות החצי, רון דה דנטיס שמו. כתב 'כאן' עמיחי שטיין דיווח כי דנטיס, בנאום שנשא השבוע אמר, בין השאר: "אערוך אירועים פומביים 'ביהודה ושומרון' (בנט, שמת לב? לא ווסט באנק. יהודה ושומרון. מ.ז.), לא אכפת לי מה מחלקת המדינה אומרת. יהודה ושומרון הם לא שטח כבוש. זה שטח שנוי במחלוקת", אמר. מה שהופך אותו לפוליטיקאי האמריקאי הראשון, מועמד לנשיאות, שאומר זאת. סמוטריץ' ויוסי דגן כבר מכינים את השטיח האדום לכבודו, ונתניהו כבר בונה על עבודה משותפת אתו. אחרי האכזבה שהשמיע טראמפ על נתניהו (לאחר שהובס שם), לא צריכה להיות לנתניהו בעיה לעלות על האוטובוס החדש.
אין שום בעיה?
מוקיריו של הרב חיים דרוקמן מקיימים לו בימים אלה אירוע הוקרה בהגיעו ל-90 שנה. מצטרפים לברכות. בשבוע שעבר, בראיון ל׳ישראל היום׳ אמר הרב דרוקמן, בין השאר: ״הפעם לא ייקחו את הציונות הדתית כמובנת מאליה. אנחנו נקבל תיק בכיר. אין שום בעיה עם מדינת הלכה, לא צריך לפחד מזה. תוצאות הבחירות הוכיחו שזה מה שהציבור בישראל רוצה, מדינה יהודית שפועלת על פי ההלכה״. תיק בכיר? סבבה. מגיע גם מגיע. תוצאות הבחירות הוכיחו שהציבור רוצה מדינה יהודית שפועלת על פי ההלכה? לא בטוח. קודם כל, יש עוד חצי מהציבור בישראל (רק כמה מיליונים) שלא בדיוק הצביע ככה. וחוץ מזה, גם בחצי ה"נכון", כלומר אלה שהצביעו לט' ג' או מח"ל, יש כמה (אני מכיר אישית, נשבע לך), שממש ממש לא רוצים מדינה עפ"י ההלכה כפי שמבינים אותה החרדים ו/או אפילו החרד"לים. אז נכון שאת תוצאות הבחירות יש לכבד, אבל מכאן ועד שכולם יאמרו 'רוצה אני", הדרך ארוכה. אין שום בעיה? יש בעיה. ואפרופו זה, אני בטוח שההצעה של ח"כ ד"ר שלמה קרעי, מהליכוד, (בסוף פוסט תגובה שלו לתגובה הזויה של רה"מ יאיר לפיד בעניין ההפרדה המגדרית) "צבועים נמאסתם, לכו להקים מדינה עם האחים המוסלמים", אינה מקובלת על הרב דרוקמן.
תפוח אדמה לוהט
העיניים בשבוע החולף היו מופנות בעיקר למאבק על משרדי הביטחון והאוצר, אך בשבוע הבא עלינו לטובה יצוץ מחדש נושא נפיץ לא פחות. העתירות לחופש פולחן בכותל המערבי. על פי החלטת בג"ץ, על הממשלה להודיע על החלטותיה לאימוץ מתווה הכותל עד ה-29/11 והדיון בבג"ץ יהיה ב-29/12. ממש מעבר לפינה. מה תחשוב הממשלה החדשה בעניין (להבדיל מקודמתה), זה ברור (ולמי אכפת מה יחשבו ומה ירגישו בעניין כמה מיליוני יהודים לא אורתודוכסים בארה"ב). אבל בג"ץ בינתיים הוא אותו בג"ץ, ולא מן הנמנע כי החלטתו תהיה נפיצה מאוד לקואליציה החדשה. אוייש, כמה שפיסקת ההתגברות נחוצה שמה.
הערכה עצמית
אישית, אני ממש לא מתלהב מההרכב הצפוי של המשלה החדשה, אבל זה מה יש, ועם זה נחיה, ונסתדר. מה שכן, אפילו מהזווית הזו, בעיניים שלי מגיע שאפו גדול הן לסמוטריץ' והן (ובעיקר) לבן גביר, שבפעם הראשונה (שאני זוכר) מראים לנתניהו ולנציגיו במו"מ הקואליציוני, שהמשוואה פשוטה- כגודל ההישג, כך התמורה בחלוקת העוגה. (רשימת) הציונות הדתית הפסיקה להיות 'ילד הכאפות' שלך, מר נתניהו. ואני כותב זאת גם מתוך דעה אישית שסמוטריץ', (עם כל הכישרון בו ניחן), אינו ראוי ולא מסוגל (עדיין) לכהן כשר ביטחון. אז מה יהיה? בסוף, תהיה ממשלה, מן הסתם ימין מלא. כרגע, הכל עניין של לחצים, איומים, "תחזיק אותי". בסוף תימצא הנוסחא. האם הממשלה תאופיין באהבה, אחווה, שלום ורעות? אין סיכוי. טעם רע יישאר ("שקרן בן שקרן" לא ייעלם מהזיכרון ושום חיוך או חיבוק משותף לא ימחק זאת), החשדנות תשגשג. אבל מה האלטרנטיבה? וברגע שתושבע הממשלה, או אז תיפתח המלחמה בתוככי הליכוד. רשימת המאוכזבים שם תהיה גדולה מכאן ועד בלפור לאחר שישופץ. לא מקנא במה שמחכה לנתניהו. המשפט זה כסף קטן לעומת החפירות מבית. בית הליכוד.
על מה התנצלו ראשי הישיבה בפני התלמידים?
אם יש ראש ישיבת הסדר משמעותי שהקו המאפיין אותו לאורך עשרות שנים הוא ממלכתי, להיות קשוב לצרכי הצבא, לפתור מחלוקות ו'קלקולים' ביחסי צבא-ישיבות ההסדר הצצות לפרקים, הוא הרב יעקב מדן, מראשי ישיבת ההסדר הר עציון.
דוגמא. לפני גיוס בני ישיבות ההסדר לצה"ל השנה, פנו גורמים בכירים בצה"ל אל ראשי הישיבה והסבירו כי השנה חשוב מאוד לצה"ל שהבחורים המעולים האלה יתגייסו לחיל השריון, ויוותרו על החלום שלהם להגיע ליחידות החי"ר המובחרות. על המוטיבציה הגבוהה של בחורי ישיבות ההסדר אין צורך להכביר מילים. הרב מדן והרב עמיחי גורדין עשו מעשה חריג, והפצירו בתלמידיהם להתגייס דווקא לחיל השריון. והתלמידים? כך מעידים הרבנים עצמם: "אתם, באצילות נפשכם ובהבנתכם את צורכי צה"ל באותה שעה נעניתם לבקשתנו, והתגייסתם כולכם (מחזור שלם של הישיבה, מ.ז) לשריון. כדרכם של המחזורים שלפניכם קיווינו גם אצלכם, שהחיילים הראויים והרוצים לצאת לפיקוד ולקצונה אכן יגיעו לכך". אלא, שבמעלה ההר, במהלך קורס קציני השריון, חלה "תקלה", שגרמה לרבנים מדן וגורדין מפח נפש עצום. הצבא, בניגוד מפורש להבנות מראש, שילב צוערות בפלוגה עם בחורי הישיבה בקורס קציני שריון, ועפ"י עדות ראשי הישיבה, "כעת הקורס מעורב בצורה שאינה תואמת את גדרי ההלכה, ומונעת מכם לשרת בו. מניעה זו היא בניגוד לסיכום שהיה עמנו". הרבנים מדן וגורדין כתבו לתלמידיהם: "מכתב זה הוא מכתב התנצלות כלפיכם, ואנו כותבים לבושתנו…". "קשה לנו לתאר את צערנו", ממשיכים הרבנים. "הדרתכם מקורס הקצינים היא במידה רבה באשמתנו, בשל האמון שאנחנו נתנו בצה"ל והמלצנו לכם לצאת כמחזור שלם לשריון… אנו מתנצלים ומבקשים את מחילתכם. מכאן ואילך נמליץ לצערנו, לתלמידינו להימנע מגיוס לחיל השריון עד שההדרה תתוקן. נקווה כולנו לימים שבהם חיילים בני תורה לא ייאלצו להיות מודרים מיחידות לוחמות, לימים שבהם צה"ל יכבד יותר את הבטחותיו. נזכיר גם בעת הזאת שצה"ל הוא הצבא של כולנו, הוא עצמנו ובשרנו, ותמיד נהיה מחויבים לעשות הכול כדי לשרת בו בצורה המועילה והמקריבה ביותר".
תגובת דובר צה"ל: "הטענות אינן נכונות. קורס קציני השריון מורכב מפלוגה אחת, המכילה מחלקה מגדרית. לכלל חיילי הישיבות הוצע לעבור למחלקה המגדרית במידה והם מעוניינים. פקודת השירות המשותף נשמרת, תוך מענה לצרכי החיילים ללא הבדל. סגלי הרבנות הצבאית עומדים בקשר הדוק עם המפקדים, על מנת להבטיח התנהלות מיטבית ובהתאם לפקודות".
ישיבות ההסדר תוקפות
חברי מועצת איגוד ישיבות ההסדר יצאו השבוע בהתקפה חריפה כנגד המגמה ההולכת וגוברת של צה"ל לעירוב היחידות השונות ביחידות המתמרנות בצה"ל. המועצה התכנסה לפגישה לילית דחופה בעקבות המידע על מגמה חדשה של עירוב בין לוחמים ולוחמות בקורס קציני השריון, ומסרה: "מועצת איגוד ישיבות ההסדר מתנגדת לתופעה ההולכת וגוברת של עירוב המערך המתמרן בצה"ל והדרה בפועל של חיילים שומרי הלכה מחלקים הולכים וגדלים של המערך המתמרן. המועצה דורשת מצה"ל לפתור את הנושא ולאפשר לחיילים בקורס זה ובכל מקום אחר לשרת לפי אמונתם. כמו כן, המועצה קוראת לעגן בהסכמים הקואליציוניים ובחקיקה את זכות וחובת החייל שומר ההלכה לשרת על פי ההלכה". על ההודעה חתומים רבני מועצת איגוד ישיבות ההסדר בהם הנשיא הרב חיים דרוקמן, הרב שמואל הבר, הרב שלמה רוזנפלד, הרב צבי קוסטינר, הרב דוד פנדל, הרב אייל גריינר והרב יואל מנוביץ.
בובהמייסעס
אחת הדרישות של הסיעות הדתיות והחרדיות במו"מ הקואליציוני היא לשנות את החוק (או הנוהג), כך שמותר יהיה לקיים אירועים נפרדים. גברים לחוד, נשים לחוד. לראש הממשלה (עדיין) יש כנראה הרבה זמן מיותר, והוא מצא לנכון לצייץ את התגובה הבאה: "בזמן שבאיראן נשים אמיצות נאבקות על זכויותיהן, בישראל סמוטריץ׳ והחרד״לים שלו מנסים לשלוח נשים אל מאחורי המחסומים ולהכניס לחוק הפרדה בין נשים לגברים. איפה הליכוד? למה הם שותקים? איראן זה לא כאן", סוף ציטוט מלפידנו. מה קרה? השינוי המוצע בא בסך הכל לאפשר דבר צודק, מוסרי, איך שתקראו לזה. מי שרוצה לעשות מופע/כינוס/ אירוע לנשים או לגברים בלבד, יוכל לעשות כן ולא יעבור בכך על החוק. מה הביג דיל? אף אחד לא מכריח אף אחד לעשות או לא לעשות משהו. הניסיון להטיף פה כאילו מדובר באפליה וכדומה, מזיק, לטעמי, לאלה שבאמת איכפת להם מזכויות בני האדם כאן. התיקון המוצע בא לתקן עוול שהיה פרי אג'נדה של הגברת זילבר, שאסרה על מופע חב"ד לנשים בתל אביב או מופע של הזמר החרדי שטיינמץ בעפולה בהפרדה. התיקון בא בסה"כ לתקן קפריזה שהיתה. לא הדרה, לא הדתה ולא בובהמייסעס. אני מציע למי שהולך להיות יו"ר אופוזיציה, שיחפש ענפים גבוהים יותר להיתלות בהם.
הרב אמר
במהלך מערכת הבחירות נחשפנו לכמה ראשי ישיבות הסדר ומכינות, שהתבטאו במפורש למי להצביע (ולפחות במשמע- למי לא). זכותם? אני לא נכנס לסוגיית היות הישיבות האלה נסמכות בין השאר על תקציבי משרד הביטחון, עניין שאולי אמור להדיר אותם מהתבטאויות פוליטיות. אני כן מבקש לשתף במחשבה, איך ירגיש הבחור, תלמיד הישיבה, שבעניינים אלה סבור אחרת לגמרי מראש הישיבה שלו. אבל זה בקטנה. קראתי, כמו רבים מכם, התבטאויות של רבנים מזרם המקורב לרב טאו, כיצד הם מתבטאים (שלא בפעם הראשונה, כמובן), על רבנים מהזרם האחר, שהפעם, אוי לאוזניים שכך שומעות, הביעו דעתם שהמשטרה צריכה לחקור את הטענות שהעלו נשים כלפי הרב טאו. קראתי כיצד התבטא הרב קלנר כלפי מי שיתעסק בזה. (אני לא בטוח שאין כאן מקום לחקירה משפטית?). שוב, אני מניח שגם בישיבות האלה יש כמה בחורים ובטח הרבה הרבה בוגרים (של ישיבת עלי, למשל), שההתבטאויות האלה ממש ממש לא עוברות להם חלק בוושט. לא אחת אני תוהה ביני לביני, מה מרגישים הורים לילדים המתחנכים אצל רב שמתבטא ככה כלפי 'אח שלי' בפוטנציה. לא אחת אני תוהה גם האם יש כאלה שביטלו הוראת קבע של תרומה למוסד שמעסיק רב, גדול בתורה, ככל שיהיה, שמתבטא ככה. ובעיקר אני תוהה, מתי רבנים מהסוג הזה ייקחו את עצמם (את לשונם, בעיקר) בידיים? מותר להם לחשוב מה שהם רוצים, מותר להם להתבטא בגבולות החוק, אבל לא תמיד זה חכם, כשאתה אמור לחנך דור צעיר.
גם אני רוצה
במפלגת 'יהדות התורה' ראו איך ש"ס ומפלגתו של סמוטריץ' משתלטים על הקופה, ונזכרו בסיפור הילדים 'סבתא בישלה דייסה, נתנה לזה נתנה לזה, ורק ל…לא נשאר". כך, שמעבר לעניין הקצבאות לתלמידי הישיבות והאברכים, סגירת המכון הפתולוגי בשבתות והדרישה המשותפת לכל המפלגות הדתיות לבטל את מתווה הכשרות, לשכוח מהרפורמה בגיור וכן עניין מתווה הכותל, הם קראו כמונו במידה, שלכאורה ש"ס וה'סרוגים' הגיעו להבנות (מה שבכלל לא בטוח) בנושא מינויי רבנים בערים וביישובים. או אז נזכרו שם שגם ל'יהדות התורה' יש מועמדים שצריך לדאוג להם, ולכן העלו דרישה שבטיוטת ההסכם הקואליציוני ייכתב, שבכל פעם ששר הדתות בקדנציה הקרובה ירצה להכריז על פתיחת הליך בחירת רב עיר, השר יצטרך לקבל את אישורה של 'יהדות התורה'. אני מתקשה להאמין שש"ס, שתקבל את המשרד, תסכים לזה, וגם אם כן, תהיה זו אות מתה. לך תיכפה את זה אח"כ. תזכורת; בעבר הלא כ"כ רחוק, היתה נוסחת פלא לחלוקה בבחירת הדיינים. שליש לש"ס, שליש לחרדים האשכנזים ושליש ל'סרוגים'. יש לי הצעה; אולי ישנו את החוק כך שייבחרו שלושה רבנים לכל עיר ושלושה רבנים ראשיים לישראל, אחד, ספרדי, אחד אשכנזי חרדי ואחד 'סרוג' חרד"לי, ונחסוך את 'מלחמות היהודים'? לא, אני לא רציני. לי די ברב ראשי אחד.
באמת חיוני?
הליכוד ויהדות התורה סיכמו ביניהן לחוקק חוק שיתיר למנהלי בתי החולים לאסור על הכנסת חמץ בפסח. כזכור, בג"צ פסק כי על מנהלי בתי החולים נאסר להוציא הנחייה שכזו. גם נזכיר, שחה"כ עידית סילמן הסבירה בזמנו את פרישתה מהקואליציה של בנט בין השאר בכך ששר הבריאות הורוביץ פעל ליישם את פסיקת בג"צ שהתירה הכנסת חמץ לבתי החולים. ובכן, מה קרה בפסח האחרון, כשהנחייה זו היתה בפועל? שום דבר, אבל ממש שום דבר מיוחד. אולי היו כאלה שהכניסו חמץ לשטח הפתוח בבתי החולים, אבל מהמחלקות, כמו גם מתחנות הבידוק בכניסות, לא דווח על אף תקרית בעניין. כלומר, אם לא הופכים את העניין ל'אישיו', אין 'אישיו'. האם נכון עתה שוב להיכנס לעניין הזה ולעורר את כל המחפשים מדון? לא בטוח. אבל במגרש הפוליטי, יש המתפרנסים מהאקשן. עשו לי, אעשה לו, וחוזר חלילה.
בפח עורכי החדשות
על הדסק של כל עורך חדשות מתקוטטות ביניהן הידיעות, על מי מאתנו יניח העורך את ידו וילוש אותה לכלל ידיעה עם כותרת, ועדיף גם תמונה, ומי תמצא את מקומה בפח (בימינו- דליט, מחק, והופה לסל המיחזור). רוב הידיעות נשלחות לסל המיחזור, בטח במדיה הכתובה, שם השטח מוגבל. השבוע כבש עניין המו"מ הקואליציוני את המדיה, המונדיאל ועוד קצת. לא מצאנו ידיעה ,שלענ"ד, חייבת היתה להיות בפרונט. כך דיווח מאיר ליוש על השבת שעברה ברמלה. "ערב שבת, לינץ' ביהודים בשכונת עמישב ברמלה. אלות, סלעים, כסאות – הכל לעבר נשים וילדים שהיו בבית בשכונה. האירוע הזה בהמשך לניפוץ שמשה של רכב של משפחה יהודית שגרה בשכונה. מרכז מדינת ישראל, מטר מכביש 431, קילומטרים מראשון לציון". מחכים לבן גביר כשר הבט"פ.
