מערכת שבתון
תגובה למאמרו של שמוליק בלאו
ד"ר חיים מייטליס, פ"ת
אקדים ואומר, כי שמוליק ואנוכי מתגוררים יחד בשכונה המזוהה עם הציבור הדתי לאומי. אנו חבריי אותה קהילה המזוהה אף היא עם ציבור זה, ומכירים ומוקירים זה את זה כארבעים שנים.
לאורך השנים שוחחנו לא אחת והחלפנו דעות בנושאים פוליטיים. שוחחנו ולא התווכחנו או התנצחנו. שכן, השקפתו הפוליטית ידועה לי היטב וכך זו שלי, נהירה לו, כך שלא היה שום סיכוי שאשכנע אותו ולהיפך. הכל בידידות רבה ובהערכה הדדית.
אנסה להסביר את התהליך שהביאנו למציאות העכשווית.
כשלמדתי ביב"ע רעננה, לפני למעלה מ- 50 שנה, היו כמניין ישיבות תיכוניות, שתי אולפנות, ישיבת הסדר אחת וישיבת מרכז הרב. הציבור הדתי הלאומי הצביע, רובו ככולו, למפד"ל. לאורך השנים נוספו מאות ישיבות תיכוניות, ישיבות גבוהות, ישיבות הסדר, אולפנות, מדרשות, מכינות קדם צבאיות לבנים ובנות. גם ביסודי, לא עוד רק ממלכתי דתי, אליו נוספו נועם, צביה ועוד.
כל ההיקף הזה בהכרח גרם למהפך בתודעה הדתית, אמונית והלאומית אצל הנוער הדתי. הר"מים, מחנכים, מחנכות ומורים מקצועיים, גדלו במוסדות התיכוניים והעל תיכוניים, תורניים לאומיים. הם אלו שלימים חינכו ולימדו בישיבות ובאולפנות. תלמידיהם ותלמידי תלמידיהם המשיכו במוסדות תורניים והעלו את רמת ההקפדה על מצוות, אך גם העלו את המודעות הלאומית והצורך ליישב את כל חלקי ארץ-ישראל. מכאן קצרה הדרך להתחזקותם הדתית, האמונית והלאומית של הציבור הדתי לאומי בכללותו, כך שהמפד"ל הישנה ובלבושה החדש הבית היהודי כבר לא הספיקה. היה אצלם צורך במשהו אמוני ולאומי יותר. כך קמו מפלגות דתיות לאומיות, שהתפרקו והתאחדו.
כללו של דבר, כצפוי וכמתבקש, הציבור הדתי לאומי "זז" ימינה והתחזק בקיום מצוות, מה שיצר את מפלגת הציונות הדתית בראשותו של בצלאל סמוטריץ' ואכן, רבים מבני ובנות הציונות הדתית הצביעו למפלגה זו. הוסף לכך את התנהלותה הציבורית והארגונית של מפלגת הבית היהודי, שאיבדה את האמון בה וכצפוי, התפרקה.
אבקש להרגיע את ידידי ורעי שמוליק. אתה ואני נמנים על הציונות הדתית. בעוד שאתה דוגל בדעות שמאל ומצביע בהתאם לכך לאורך שנים ארוכות, אני מאידך גיסא דוגל בדעות ימין ומצביע לציונות הדתית. ובשולי הדברים אעיר, כי אין זה מכובד לכנות בשמות גנאי, את אלה שאינך מסכים עימם כ"חובבי טרשים קדושים ביהודה ושומרון", או "קומץ אנשים משיחיים". מותר לא להסכים ולחלוק. אך לכנות בכינויים אינו מוסיף קולות לשמאל ובוודאי אינו מוסיף לאהבת ישראל.
(תולדות תשפ"ג)
