מערכת שבתון
הרב עמרם קורח הרב הראשי האחרון ליהדות תימן
70 שנה לפטירתו (ערב סוכות תשי"ג –סוכות תשפ"ג)
מאיר קורח
בערב סוכות הבעל"ט, ימלאו 70 שנה לפטירתו של הרב עמרם קורח, הרב הראשי האחרון ליהדות תימן, רב ופוסק, פרשן וחוקר, היסטוריון וציוני נלהב.
צוואתו הציונית של הרב כפי שנכתבה על ידו בספרו" סערת תימן" ( עמ' צא') היא מסמך מרתק ואקטואלי גם בחלוף 70 שנה:
"ובכן מחוייבים אנחנו לכונן סדר חיינו, להעמיד קיומנו וישוב ארץ נחלתנו, לשמור את דרך עץ החיים תקותנו ותום דרכנו, ויהי נועם ה' אלהינו עלינו:
- לחנך הנוער בדרכי התורה ונתיבות היושר ללמדם מקרא משנה תלמוד וספרי מדע, יסודות חכמת החשבון וכללי חכמת הרפואה, מחלקות תבל ישובים וימים ונה, תכונת השמים ומסלות הכוכבים ויתר הלימודים לדעת חכמה מוסר ובינה.
- להרגיל מוצא שפתם בלשון עברית טהורה במבטא , כל אות מהעשרים ושתים, החזק ורפא, והכרת השבע תנועה בשפה ברורה ובהברה המסורה ושמורה בהגיונינו, מיום שניתנה תורתינו, למען לא ימוש הגיון קדוש זה מפינו, ולא ישתכח מפי צאצאינו עד עולם.
- לחשוב מחשבות במלאכת יד מכל התעשיות, להביא ברכה יגיע כפים, לאכול לשבעה ולשתות לרויה.
- נאזור מתנים בעבודת האדמה, בחור ועלמה, לזרוע ולקצור, לנטוע ולבצור בחריצות ידים וזיעת אפים, ונתנה ארצנו יבולה ועץ השדה יתן פריו
- להחזיק בארץ ירושתנו בבנין משכנות ודירות משוכללות, לחפור בארות ולהוציא נוזלים מעמקי תהומות.
- להיות שלובי יד עם אחינו הגאולים להגנת ארץ נחלתנו, בכח וגבורה ומסירות נפש ואומץ תקוה, כי לה' התשועה.
פרופ' נחם אילן מחשובי החוקרים בספרות הערבית-יהודית כתב על הרב עמרם קורח:
"מבחינת שיעור קומתו, חשיבות יצירותיו ומעמדו כמנהיג ארצי, יש להציב את רע"ק בשורה אחת עם רבנים כדוגמת הרב יצחק אייזק הלוי הרצוג, הרב יצחק ניסים, הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל, הרב אברהם יצחק הכהן קוק והרב יעקב ריינס זכר כולם לברכה אשר הונצחו ברחובות ירושלים" (מכתב מחודש תמוז תש"ף לועדת השמות בעירית ירושלים)
פרופ' יוסף יובל טובי, גדול חוקרי יהדות תימן בדורנו, כותב עליו את הדברים הבאים:
"הרב קורח, בן לאחת המשפחות המכובדות ביותר בקרב יהודי תימן, משפחה שהעמידה זה מאות שנים תלמידי חכמים מופלגים ומשכילים רחבי דעת, הנהיג את קהילת תימן במשך כחמש עשרה שנים, כשהוא מקיים מערכת יחסים קרובה לטובת בני קהילתו עם שליט תימן בימיו.
הרב קורח כתב כמה חיבורים חשובים, ובכללם פירוש על שירי ר' יוסף בן ישראל ור' שלום שבזי, ששיריהם ממלאים את הדיואנים התימנים, וכן פירוש מקיף בשם "נוה שלום", על ה"תפסיר", הלא הוא התרגום הערבי של רב סעדיה גאון.
אולם דומה שחיבורו החשוב ביותר הוא "סערת תימן", ספר ההיסטוריה של יהודי תימן מראשית בואם לארץ גלותם ועד עליית "על כנפי נשרים" עם קום המדינה. בחיבור זה כמו בחיבוריו האחרים, מתגלה הרב קורח כבעל השכלה כללית רחבה, בייחוד בלשון הערבית ובתרבותה, לצד- כמובן- שליטתו במקורות היהדות.
הרב קורח היה ציוני נלהב, כפי שאפשר ללמוד מן הפרק המסיים את תולדות יהודי תימן בספרו זה, פרק, שבו הוא מתווה את אופן ההשתלבות של העולים מתימן בחיי המדינה החדשה בארץ ציון" (מכתב מיום ט' תמוז תש"ף לועדת השמות בעירית ירושלים)
באנציקלופדיה לחכמי תימן (עמ' 563) כותב הד"ר משה גברא את הדברים הבאים על הרב:
"אחד המנהיגים החשובים והנכבדים ביותר של כל ציבור יוצאי תימן בישראל, נחשב גם מהאישים המשכילים ביותר בקהילה התימנית. חוקרים רבים של יהדות תימן כמו פרופ' שלמה דב גויטיין ורבים אחרים היו באים אליו כדי ללמוד ממנו על המסורות העתיקות והמדויקות של יהדות תימן"
פרופ' ש.ד. גויטיין, גדול חוקרי תולדות היהודים בארצות האיסלם בזמנו ומחוקרי "הגניזה הקהירית", עמד בקשר עם הרב עוד מתימן, ועם עלייתנו ארצה הרבה לפגוש את סבי בביתנו. זוכר אני את גויטיין יושב לפני סבי במגבעת הדורה כתלמיד בפני רבו, שואל ומתעניין ללא הפסק ונענה בידע רב ובנועם שיח. היה זה מחזה מרתק החקוק בזכרוני זה 70 שנה.
לסיום: מוקירי זכרו הרבים של הרב, עדיין מצפים שעירית ירושלים תתכבד ותקרא רחוב על שמו.
(האזינו תשפ"ג)
