רחלי: אמא, האוכל כל כך טעים השבת, תודה שטרחת בשבילנו. מה עם הבלאגן הזה בארץ, מה יהיה בסוף?
אמא: רחלי, אנחנו ברגע היסטורי של עם ישראל. הגענו לנקודת בירור במאבק על ייעודה של המדינה. האם ישראל תהיה מדינת כל אזרחיה כלומר, ארגון גדול שנותן שירות לכל אזרח, או שתהיה כאן מדינה יהודית שתגשים את חזון הנביאים.
רחלי: אבל כולם אומרים "מדינה יהודית ודמוקרטית". לא שמעתי שאומרים "מדינת כל אזרחיה"?
אמא: פעם השמאל תמך ב"שתי מדינות לשני עמים". אחרי שהבינו שאין פרטנר בצד השני, מצאו פתרון אחר – מדינה אחת לכולם ושל כולם, כמו קנדה, ללא לאום וללא דת, ואז הערבים יפסיקו להרוג אותנו…
דניאל: אז מי נגד מי במאבק?
אבא: בגדול, המאבק הוא בין הציבור חילוני לציבור דתי, חרדי וציבור מסורתי. הציבור "החילוני הטהור" שאיננו מסורתי הוא די קטן אך הוא מחזיק במוקדי הכוח: בצבא, במשטרה, בהסתדרות ובבית המשפט העליון.
אלישיב: בבית המשפט העליון?!
אמא: בית המשפט העליון אמור לייצג את כל שכבות הציבור: אשכנזים, מזרחיים, עולים וותיקים, דתיים, חרדים, ערבים וחילונים. בפועל, ברובו המוחלט הוא אשכנזי-חילוני-שמאלני.
אבא: כבר עשרות שנים שהציבור הכללי בארץ צורך תרבות מערבית, ליברלית, אנטי-דתיות ואנטי-לאומית. בעשור האחרון המערב נהיה פוסט-מודרני, שנלחם בכל סממן מגדיר זהות כמו לאום, משפחה ומין.
דניאל: נו, ואיך זה השפיע על המצב בארץ?
אמא: איבוד הערכיות לטובת החומרנות והמתירנות, הגביר את הלחץ הערבי על ישראל, שתדמיתה החזקה נסדקה, באמצעות האינתיפאדה הראשונה, אוסלו, האינתיפאדה השניה ועד לטילים מעזה. שמעתי מד"ר מרדכי קידר, שהתדמית, ולא המצב האמיתי, היא השחקן הבלעדי במזרח התיכון.
אבא: המצב הביטחוני הרעוע התדרדר במקביל לאיבוד הערכים וצדקת הדרך. מערכת החינוך יצרה במשך השנים בורים גמורים ביהדות, וזנחה את החינוך הלאומי. הערכים שתראו בחינוך הממלכתי ממוקדים בדמוקרטיה, קבלת האחר, מצוינות וקדושת החיים. אם הם כל הזמן מדברים על "קבלת האחר", איך זה שיש אצלם כל כך הרבה מתגרשים? את מי אתה הכי צריך לקבל אם לא את בן/בת הזוג שכרת/ה איתך ברית לנצח? ואם "קדושת החיים" זה הערך העליון, אז אין דבר שכדאי למות בשבילו, ומי יהיה מוכן למות למען הארץ?
רחלי: אבל מה לא בסדר בבג"ץ?
אבא: בית המשפט העליון אמור לפעול מכוח החוק, אך רק בישראל בית המשפט העליון נטל לעצמו סמכויות ויכולת לפסול חוקים שלא נתנה לו בחוק. בנוסף, הוא דן בשאלות ערכיות שמקומן בבית הנבחרים.
אלישיב: תוכל להביא דוגמאות?
אבא: קבל שתיים;
- בשנת 2000 בג"ץ בראשות אהרן ברק קבע שאסור להקים יישובים ליהודים בלבד, והחליט שהיישוב קציר חייב למכור קרקע למשפחת קעדאן הערבית.
- בשנה שעברה, הגיעה אישה למרכז הרפואי צאנז לניאדו בנתניה, וביקשה לבצע טיפולי פוריות. בית החולים לא אפשר לה זאת מטעמים הלכתיים כיוון שאיננה נשואה – שזו מדיניות בית החולים. בעקבות הסירוב היא פנתה לבג"ץ שהכריח את בית החולים למלא את מבוקשה, למרות שיכולה היתה לקבל מענה בכל מקום אחר.
אלישיב: ומה הקשר לקפלן?
אבא:, המחאה הזו כבר לא באמת מחאה אלא מרי אזרחי שתוכנן על ידי אהוד ברק לפי 3 שנים, במטרה להפיל את שלטון הימין. לוחמים ואנשי מודיעין מאיימים שלא יגיעו למילואים, רופאים שובתים שביתה פוליטית, מפרים את שבועת הרופאים ומאיימים עלינו ברילוקיישן. ראשי חברות גדולות מחרימות את ערוץ 14 וקוראים להוציא כספים מהמדינה וראשי המחאה מטנפים על ישראל בעולם.
רחלי: אבל אבא, יש פה ממש שנאת חינם. מה יהיה בסוף?
אבא: לצערנו, יש יחידים שמתנהגים בשנאה וכך היה תמיד, אך זה לא הרוב. התקשורת – במקום לקרב לבבות – מלבה את השנאה ומחפשת דם כי זה שווה לה ברייטינג, ואת זה את רואה. המשחק שלהם לא הוגן. נבחרה ממשלה באופן דמוקרטי ותפקידה למשול וליישם את הערכים שלשמם נבחרה. אנחנו בסך הכל דורשים לאזן בין בית המשפט לכנסת כפי שהיה בעבר, כשישראל הייתה דמוקרטית.
רחלי: אבל אבא, תראה מה קורה ברחובות.
אבא: כולנו צאצאים של יהודים בכל הדורות, שהחזיקו ביהדותם, ולא נכנעו לקשיים ולזוועות שבגלות. אין לנו רשות לוותר על מדינה יהודית. כל הדורות מסתכלים עלינו עכשיו בציפייה שנעשה את הדבר הנכון.. אנחנו אוהבים את אחינו אהבת נפש, אך באותה מידה ולמעלה מזה, אנו אוהבים את עם ישראל של הדורות שהיו ושל הדורות שיהיו. יש לנו אחריות כלפי עם ישראל של הדורות. עד היום, הציונות האמונית הצטרפה להנהגה, עכשיו הגיעה זמנה לקחת את מושכות ההנהגה ולייצר מנהיגים, מפקדי טייסות, אלופים ורופאים בכירים.
צביקה מור, מאמן בכיר MCIL, מדריך מוסמך – אימון הורים, ילדים ונוער. מומחה באימון ADHD