הרב ד"ר צחי הרשקוביץ (אונ' בר אילן)דרכי הקנין של ארץ ישראל, החזרה אליה, והאפשרות של כינון התיישבות ברת קיימא בה, העסיקו במאתיים השנים האחרונות רבים מגדולי ישראל. אמנם, חז"ל לימדונו שארץ ישראל, כמו גם תורה והעולם הבא, נקנית ביסורים (ברכות ה, א), אבל קשה מאד למצוא אצלם פירוט באשר לאופי הייסורים הללו, מה התהליך המדויק שבו תתבצע ההיאחזות המחודשת בארץ, ומה יהיה אופיה. ר' עקיבא יוסף שלזינגר, הלוחם הקנאי הדגול, וממיישבי הארץ בשלהי המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 למניינם, החזיק בעמדה נחרצת בעניין. אומר ועושה. כך בביאורו לתורה, תורת יחיאל (על שם אביו הדגול, ר' יחיאל שלזינגר), על פרשתנו (אות תקפו):
"מעשה אבות סימן לבנים עד סוף כל הדורות. לרמז קודם ביאתן לארץ ישראל בעלייתו של יעקב אבינו ע"ה, כאשר בא לשוב לארץ ישראל, נאמר ברוח הקודש 'ויותר יעקב לבדו', ואין איש עמו לעזרו כנגד חיילותיו של הסטרא אחרא, כעין הכתוב (דניאל יב, א): 'ואין איש מתחזק עמי על אלה כי אם מיכאל שרכם… ובעת ההיא יעמוד מיכאל שרכם' מהו יעמוד? משתתק! אמר לו הקב"ה – נשתתקת ואין אתה מלמד סנגוריא על בני? חייך שאני מדבר בצדקה ומושיע את בני וכו' (פתיחה לרות רבה). אך יעקב לא סר, ויאבק איש עמו, אם גם כן לבדו – אין מעצור לה' להושיע ברב או במעט וגו' ".
המלחמה והמאבק על ירושת הארץ הם נחלת בודדים, משוגעים לדבר, בעוד רבים יסתכלו עליהם בגיחוך, יפקפקו באפשרות ההצלחה של מאמציהם, והם בעצם חיילותיו של הס"א.
בהערה שם מוסיף רעי"ש: "ואין לנו להשען אלא אבינו שבשמים (סוף סוטה). ועיין שם באגדת מהרש"א: … אין דורש להם לטובה בכל האומות שבעולם התחתון, ואין מבקש עליהם בעולם האמצעי, כי כל המזלות מתנגדים אליהם, ואין שואל עליהם סנגוריה בפמליא של מעלה, כי המלאכים מקטרגים להם, ואין לנו להשען אלא על אבינו שבשמים וכו', עד כאן לשונו. וזה לרמז עד עלות השחר, רמז לגאולתן של ישראל הדומה לשחר…".
תיאור כל כך קיומי של בדידות הנאבקים למען הארץ, בארץ ובשמים!, לא יכול להתאים יותר מאשר לרעי"ש עצמו. עקרון זה חוזר כחוט השני בכתבי רעי"ש. כך בחיבורו "חברה מחזירי העטרה ליושנה":
"מי לה' – אחרי ה' ילך ויחרד ולא יחיש ללעג השאננים ולכל המניעות המבהילים אותו, כי מעשה אבות סימן לבנים, כאשר רצו אבותינו לארץ בא עמלק… ובאו מרגלים… וזה לשון בעל החרדים (ר' אלעזר אזכרי) זכרו יגן עלינו אמן: "צריך כל איש ישראל לחבב ארץ ישראל ולבא אליה מאפסי ארץ בתשוקה גדולה, כבן אל חיק אמו, כי עוונינו שנקבעה בכיה לדורות יען מאסנו בה… עד כאן לשונו… והנני מוסר לכם מפתח קטן אשר בו תדעו להקיש על כל ענייני ארץ ישראל: חז"ל כללו במחתא חדא תורה וארץ ישראל (הגמרא בברכות שצוטטה לעיל), מעתה תדע להקיש מזה על זה… כל אחד צריך לרשום על הלב מה שצריך לעשות לישועה בשביל ארץ ישראל… והנה כי כן הבטיח לנו בוראינו כי בהר ציון תהיה פליטה וגו'… אם כן מוכרח שיהיה ראשיתך מצער וגו', למען לא יתדבקון כי אם אנשי אמת, ואין מעצור מה' להושיע ברב או במעט וגו', ולא מרובכם חשק ה' בכם וגו', ואמת מארץ תצמח".
יעויין שם בהרחבה, שמקפיד מאד על רמתם הרוחנית של מיישבי הארץ, כפי שאכן ביקש לעשות כל ימי חייו, בעידוד התיישבות של שומרי תורה ומצוות, כזרז ממשי להבאת הגאולה.
את העקרון של מעשה אבות סימן לבנים מיישם רעי"ש בעוד מקומות, כבסיס להתיישבות בארץ. כך בספר שמרו משפט (תניינא), פסקה קכג, הוא לומד על מידת ההתחזקות והעיקשות בישוב הארץ, כמו יצחק שחפר את הבארות של אביו שסתמום פלשתים.
קנין הארץ, אם כן, הוא מלאכה גדולה, מורכבת וחשובה ביותר. (וישלח תשפ)
