הברכה של החול, העפר והכוכבים

בפרשתנו, מבטיח הקב"ה ליצחק את ברכת הזרע: "והרביתי את זרעך ככוכבי השמים" (בראשית כו, ד). כאן הבטחת הריבוי עושה שימוש בדימוי, הפעם לכוכבים. דימוי הנושא בחובו משמעויות רבות: "'ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד' (דניאל יב ג) מה כוכבים רמים ומנוטלים על כל באי העולם כך הצדיקים, מה כוכבים רדים ושולטים מסוף העולם ועד סופו כך הצדיקים, מה כוכבים פעמים נכסים פעמים נגלים כך הצדיקים, מה כוכבים כתות כתות שאין להם מנין כך הצדיקים…" (ספרי דברים פרשת עקב מז).

שני הדימויים הנפוצים האחרים במקרא הם כחול אשר על שפת הים, וכעפר הארץ. המשותף לכל הדימויים הוא ריבוי עד כדי חוסר האפשרות לספור, אך יש גם שוני בין הדימויים.

כך למשל בהמשך דברי הספרי שלעיל: "או בין עושים רצונו של מקום בין אין עושים רצונו של מקום? תלמוד לומר 'והיה זרעך כעפר הארץ' (בראשית כח יד). אם עושים רצונו של מקום הרי הם ככוכבים ואם לאו הרי הם כעפר הארץ".

בין העפר לכוכבים יש אופציית ביניים: כחול אשר על שפת הים.

"כוכבי השמים. משה שהיה אוהב לישראל ביותר בירכן ככוכבי השמים: בלעם שהיה שונא לעצמו בירכן כעפר 'מי מנה עפר יעקב' (במדבר כ"ג י') הושע בינוני בירכן כחול 'והיה מספר בני ישראל כחול הים' (הושע ב' א')" (מדרש תנאים לדברים א).

ואולם, החול על שפת הים נושא עימו גם ברכה, ובכוחו לעצור פורענות של כוחות גדולים וחזקים ממנו: "ככוכבי השמים. כשהם עליונים: וכחול אשר על שפת הים. מה החול גדר לים ובכל עת שהוא סוער הים, כשהוא בא לחול הגלים הם נשברים, כך ישראל כל מה שאומות העולם מגביהין עצמם על ישראל, ולבסוף הם נשברים לפניהם…" (מדרש אגדה וירא כב).

כתב יד של מדרש החפץ שמביא הרב כשר בתורה שלמה, מביא את היתרונות שבכל אחד מן הדימויים, ומבאר שהברכה השלמה היא שהקב"ה יתאים את הברכה הטובה ביותר לכל סיטואציה: "פעמים הוא אומר ככוכבי השמים ופעמים הוא אומר כחול אשר על שפת הים. אלא ככוכבי השמים – יכול אם נפרץ במגיפה או בהריגה אין להם מליאה וחזרה? ת"ל כחול אשר על שפת הים – שאם אתה לוקח ממנו ועושה גומה, הרוח ממלאה אותה מיד. או כחול אשר על שפת הים – שהוא תחת פרסת כל רגל. ת"ל ככוכבי השמים – תן לו כוח היפה שבשתיהן".

הכוכבים מבטאים עליונות, אך דווקא לחול יש יכולת התחדשות ומילוי מחדש של החסר.

(תולדות תשפ"ג)