אסור לשכוח שחרי הכל, אנחנו אחים

הקב"ה מזכיר לעם ישראל שגם במצב המתוח והקשה ביותר אסור להם לשכוח שהאחרים מהצד השני הם 'אֲחֵיכֶם'

מערכת היחסים בין האחים התאומים יעקב ועשו היא אחת הטעונות, המורכבות והסוערות ביותר. על פניו נראה שאין שתי דמויות השונות ורחוקות זו מזו באופיין יותר מיעקב ועשו.

השונות הזו החלה עוד ברחם אימם, שם נאמר עליהם- "וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ, וַיֹּאמֶר ה' לָהּ שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ.. וַיֵּצֵא הָרִאשׁוֹן אַדְמוֹנִי כֻּלּוֹ כְּאַדֶּרֶת שֵׂעָר וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָׂו.. וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב..".

השונות הזו מתרחבת ומתחדדת כשגדלו – "וַיִּגְדְּלוּ הַנְּעָרִים וַיְהִי עֵשָׂו אִישׁ יֹדֵעַ צַיִד אִישׁ שָׂדֶה וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם ישֵׁב אֹהָלִים". עד כדי כך מעמיק המרחק והניכור ביניהם, שלאחר כל סיפור מכירת הבכורה וגניבת הברכות על ידי יעקב יאמר עשו- "וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי וְאַהַרְגָה אֶת יַעֲקֹב אָחִי".

עשרים שנה חלפו מאז, והמתח בין האחים ערב הפגישה ההיסטורית ביניהם נוכח באוויר ומגיע לשיאו, ועם כל זאת כדאי לשים לב למילת מפתח החוזרת על עצמה פעם אחר פעם– 'אָחִי'.

להבדיל, בסיפור הקשה והעגום של מכירת יוסף על ידי אחיו המילה 'אָחִי' לא מופיעה. האחים מתייחסים ומדברים על יוסף אחיהם בדרך הכי רחוקה ומנוכרת שיכולה להיות- "וַיִּרְאוּ אֹתוֹ מֵרָחֹק וּבְטֶרֶם יִקְרַב אֲלֵיהֶם וַיִּתְנַכְּלוּ אֹתוֹ לַהֲמִיתוֹ. וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו הִנֵּה בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה בָּא. וְעַתָּה לְכוּ וְנַהַרְגֵהוּ וְנַשְׁלִכֵהוּ בְּאַחַד הַבֹּרוֹת…".

לעומת זאת, למרות העבר הקשה ביניהם, למרות ההבדלים הגדולים ביניהם, השנאה והניכור- יעקב ועשו מקפידים לקרוא אחד לשני 'אָחִי'– "וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל עֵשָׂו אָחִיו.. בָּאנוּ אֶל אָחִיךָ אֶל עֵשָׂו.. הַצִּילֵנִי נָא מִיַד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו.. וַיִּקַּח מִן הַבָּא בְיָדוֹ מִנְחָה לְעֵשָׂו אָחִיו.. וַיְצַו אֶת הָרִאשׁוֹן לֵאמֹר כִּי יִפְגָשְׁךָ עֵשָׂו אָחִי .. וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה שֶׁבַע פְּעָמִים עַד גִּשְׁתּוֹ עַד אָחִיו.. וַיֹּאמֶר עֵשָׂו יֶשׁ לִי רָב אָחִי יְהִי לְךָ אֲשֶׁר לָךְ..".

מאות שנים אחר כך, כאשר עם ישראל יעשה את דרכו אל עבר ארץ ישראל, יזהיר אותם הקב"ה ממלחמה מול בני עשו ויזכיר להם שוב שהם אחים: "אַתֶּם עֹבְרִים בִּגְבוּל אֲחֵיכֶם בְּנֵי עֵשָׂו.. אַל תִּתְגָּרוּ בָם.. וַנַּעֲבֹר מֵאֵת אַחֵינוּ בְנֵי עֵשָׂו..".

ספר בראשית מלא ביחסים קשים, טעונים ומורכבים בין אחים- בין קין והבל, בין יצחק וישמעאל, בין יעקב ועשו, ובין יוסף ואחיו. כל משפחה עם הרקע וההקשרים שלה. מעבר לשאלה מה כל זה בא ללמדנו, יש כאן נקודה למחשבה על עמדת המוצא ממנה יוצאים למחלוקת, ופה, הנקודה הזו היא עניין האחווה.

התורה מקפידה לא לכתוב אף מילה מיותרת, ובכל זאת כאן המילה הזו, 'אָחִי', תחזור על עצמה פעם אחר פעם. יעקב פונה כך לאחיו עשו, עשו פונה כך לאחיו יעקב, והקב"ה מזכיר לעם ישראל שגם במצב המתוח והקשה ביותר אסור להם לשכוח שהאחרים מהצד השני של הגבול והמתרס הם 'אֲחֵיכֶם בְּנֵי עֵשָׂו'.

נכון, אומרת התורה לאורך כל הדורות, עם ישראל הוא עם מורכב ומגוון מאד. האנשים שונים, יש ביניהם מתחים היסטוריים, כל אחד מהצדדים בטוח שהוא צודק ושהוא מקופח, ואף על פי כן, לפני הכל ואחרי הכל ומעל הכל חשוב לזכור ולהזכיר תמיד, כאז כן עתה – 'אֲנָשִׁים אַחִים אֲנָחְנוּ'.

(וישלח תשפ"ג)