אבינועם הרש (מחנך ומעביר שיחות להורים מורים ונוער)בשנתי הראשונה להוראה נכנסתי לחדר מורים, שם ראיתי מורה, שגם הייתה בשנתה הראשונה, ממררת בבכי ומרוסקת לגמרי.
נבוך מכדי לגשת אליה ישירות הבנתי משאר הקולגות שבמשך עשרים דקות הכיתה שלה (ה') לא נתנה לה לפתוח את הפה ו'לא ספרה אותה ממטר'.
התחושה שאתה נכנס לכיתה ואף אחד לא סופר אותך כמורה, כדמות, כבן אדם – היא יותר ממשפילה.
התחושה כשאתה מנסה להילחם בזה; להשמיע את קולך, לבקש שקט ועדיין אף אחד לא שומע אותך – היא כבר מצלקת ויכולה לגרום למורה (שמעתי גם סיפורים כאלו) לעזוב אחת ולתלמיד את המקצוע:
גם ככה המשכורת על הפנים, אז עוד לעבור השפלות ועלבונות בעבור הסכום הזעום הזה? לא תודה.
אותה המורה, נסערת ופגועה, נכנסה לאחר מכן לחדר המנהל והודיעה לו רשמית שגם במחיר פיטוריה – לכיתה הזו היא לא מתכוונת להיכנס יותר.
הוא מצידו אמר לה בחכמה שכרגע היא נסערת והוא מבקש שהם ידברו על זה למחרת כשתהיה רגועה יותר.
שום דבר ממה שקרה עד אותו רגע לא הכין אותנו לתגובה של חבר ועד ההורים של אותה שכבה שפגעה כל כך קשה באותה מורה:
כך הוא שלח בוואטסאפ הכיתתי (כך סיפרה לי המחנכת):
"התביישתי היום כהורה וכבן אדם לשמוע על הלבנת הפנים שהתלמידים גרמו למורה שלהם. פשוט בושה. אני מתכוון עוד היום להגיע לבית שלה עם זר פרחים או כל מתנה אחרת שתיראה לכם. מי שרוצה להשתתף איתי מוזמן. חשוב לי שכל התלמידים המעורבים יידעו על הפעולה הזו ויחשבו מדוע הם ביזו אותנו, ההורים, בהתנהגות הבזויה הזו."
המחנכת סיפרה לי למחרת שלמעט הורה אחד שלא הבין מדוע הוא צריך לשלם כסף על מורה שלא יודעת להחזיק כיתה, כל הורי התלמידים שילמו עבור המתנה בתקווה להקל קצת מהכאב ושהמורה הזו תחזור שוב ללמד באותה הכיתה.
אחרי שבוע היא חזרה וגם למרבה השמחה, הצליחה לסיים את השיעור ולצאת ממנו בחתיכה אחת.
הייתי חייב לברר מי זה האבא הזה ובמה הוא עוסק. כזה מעשה חינוכי מרשים מזמן לא יצא לי לראות.
רואה חשבון.
מסתבר שלפעמים לא צריך להיות פרופסור לחינוך בכדי לעשות את המעשה הנכון.
מספיק להיות בן אדם. (וישלח תשפ)
