משהו יהודי מתעורר באפריקה

 

היהדות הולכת ותופסת מקום של כבוד ביבשת עד כדי כך שיש הטוענים שבעוד כמה שנים, היהדות תהיה הדת המרכזית באפריקה

בשבת האחרונה, פרשת וישלח, שבתתי באביג'אן, עיר הבירה של חוף השנהב במערב אפריקה. למרות שכל נסיעה היא מעניינת, מסע ליבשת אפריקה הוא תמיד שונה ומיוחד. אבל גם בחלומותיי, לא חשבתי שאתפלל בחוף השנהב תפילה בנוסח קרליבך במשך שעתיים בקבלת שבת, וארבע שעות בתפילת שחרית עם הרפרטואר המלא של שירי קרליבך ועם רמת התלהבות וכוונה שלא מצויה גם במחוזותינו. אנסה לפרוס בפני קוראיי בשבועות הבאים, מעט מהמציאות היהודית הקיימת כיום באפריקה. נפתח במבוא כללי.

הקשר הראשוני בין עם ישראל לאפריקה החל בירידה למצרים, ביציאת מצרים ובהליכה במדבר סיני במשך ארבעים שנה. במובן מסוים, ניתן לומר שהעם היהודי נולד באפריקה. אולם במשך ההיסטוריה יהודים לא ראו ברוב יבשת אפריקה מקום לפתוח בו חיי כלכלה ויהדות. אמנם, היו יהודים שהתיישבו החל מהעת העתיקה בצפון אפריקה והקימו קהילות לתפארת עד אשר גורשו או עזבו מרצונם לאחר הקמת מדינת ישראל. כך הוקמו קהילות במרוקו, תוניסיה, אלג'יריה, לוב, מצרים, הרי האטלס. קהילות מערב צפון אפריקה ובמיוחד יהדות מרוקו גדלו באופן משמעותי לאחר הגעת המוני מגורשי ספרד. הקהילות היהודיות הקיימות כיום באפריקה הן קהילות קטנות של עשרות או מאות יהודים וביניהם לא מעט ישראלים אשר העתיקו את מקום מושבם ופרנסתם ליבשת השחורה. ישנן קהילות יהודיות בזימבבואה, קניה, אוגנדה, אריתראה, גאנה, קונגו, נמיביה, סוואזילאנד, מורטיאס, מוזמביק, מצרים, סנגל, ניגריה ועוד.

כמו כן, יש באפריקה קבוצות הטוענות להיותן צאצאים של עשרת השבטים כגון שבט האיבו בניגריה, שבט הלמבה בזימבבואה, אשר למרות שאין בסיס היסטורי וגיאוגרפי לטענה זו, שכן המקורות מתעדים את הגליית תושבי ממלכת ישראל לכיוון מזרח, אולם אלדד הדני, הנוסע האגדי במאה התשיעית כתב על אפריקה שעשרת השבטים: "הקימו ממלכה עצמאית ורחבה שנמצאת מעבר לנהרות כוש" (אתיופיה של היום). כמובן, גם ביתא ישראל ויהודי אתיופיה נמצאים במשך אלפי שנים על אדמת אפריקה.

בנוסף לכך ישנן באפריקה קהילות מתחדשות, שקמו מתוך חיפוש רוחני ורצון להתקרב ליהדות, כגון שבט האבאיודיה באוגנדה שהיו החלוצים בקרבתם ליהדות כבר בשנת 1927 ועשרות קהילות ברחבי היבשת בחוף השנהב, באוגנדה, קמרון, אתיופיה, טנזניה, זימבבואה, מדגסקר, גאנה וניגריה.

כך או כך, אפריקה מתעוררת. משהו יהודי מתעורר באפריקה. בעשורים האחרונים אנשים רבים עוברים באפריקה תהליכים רוחניים, חלקם לעבר האוונגליסטים ואחרים פונים ליהדות.

יש כיום באפריקה אהדה גדולה ליהודים וכן למדינת ישראל. קבוצות נוצרים שונות מאמצות מנהגים יהודיים ומידי שנה יותר ויותר אנשים מזדהים עם היהדות. כמו כן, יש קבוצות של מתייהדים המוצאים את היהדות מרתקת ומעוניינים להצטרף לעם היהודי. אנשים אלו קיימים בכל פינה בגלובוס, מכל צבע, מכל אמונה ואידאולוגיה ועם ההתפתחויות בטכנולוגיות התקשורת, בקצב גובר והולך. גם באפריקה ישנם כיום מספר גדול של אנשים – שונים מאד ממה שהיינו קוראים ה'מיינסטרים' היהודי – שכבר מגדירים עצמם ברמות שונות כשייכים לעולם היהודי ואשר מעוניינים להצטרף לעם היהודי באופן פורמלי. כך היהדות הולכת ותופסת מקום של כבוד ביבשת עד כדי כך שיש הטוענים שבעוד כמה שנים, היהדות תהיה הדת המרכזית באפריקה.

אנו עדים באפריקה לתופעה חדשה ומעניינת, בה לא רק יחידים אלא קבוצות, מבקשות לעבור תהליך של גיור ולהצטרף לעם היהודי. מדובר על תופעה חדשה של "מבקשי יהדות" ההולכת ומתרחבת. הם אינם טוענים להיותם צאצאי יהודים או מזרע ישראל, אך מבקשים להצטרף לעם היהודי ולאמונתו. קבוצות אלו, אינן באות בשם קיומם של שורשים יהודיים, אלא מתוך רצון לדבוק בדת ישראל ובאמונת ישראל. מדובר בעיקר בנוצרים שמגיעים ליהדות לאחר מסע ארוך של חיפוש האמת, ומוצאים, לדבריהם, את שורשי האמונה והדת בתורת ישראל.

בין הקהילות השונות של המתייהדים ישנן כאלה שעברו גיור, קהילות הנמצאות בתהליך של גיור, וגם קבוצות שלא עברו גיור מכל סוג שהוא. חלקן אימצו אורח חיים יהודי באופן חלקי, אחרות סיגלו לעצמן אורח חיים יהודי-הלכתי מלא, ולעתים אף סגנון לבוש חרדי, קבוצות אחרות מצטרפות ליהדות כפי שהן מבינות אותה. מדובר בתופעה בעלת היקף משמעותי ההולך וגובר ומעניין יהיה לדעת מה יהיה עתידה, אבל לא ניתן להתעלם ממנה.

(וישב תשפ"ג)