שבט הלמבה בזימבבואה – עם שרידי ד.נ.א יהודי

 

הבדיקה הגנטית של שבט הלמבה גילתה שיש אצלם שכיחות גבוהה של ה"גן הכוהני" האופייני למשפחות כוהנים יהודים וכן שיש להם מוצא גנטי מזרח תיכוני

בני שבט הלמבה החיים בזימבבואה הם קבוצה הטוענת למוצא יהודי. לפי המסורת שלהם הם הגיעו בספינה לאפריקה ממקום מרוחק מאד בשם סנה, בצידו השני של נהר הפוסלה. מדובר בסוחרים יהודיים שהגיעו מתימן לאפריקה לצורך מסחר בזהב ובסחורות אחרות. חלק גדול מהמסורות של השבט מועברות בסיפורים ובשירים שבטיים וגם העובדה שהם הגיעו מצפון מוזכרת בשירים אלו. כגון: "אבותינו עברו ובאו והיוו את השושלת הראשונה ממקום הנקרא סנה. הם אכן היו סוחרים אמתיים, כיוון שלא פחדו!".

שבט הלמבה איננו הומוגני. אמנם הם מאוחדים בהיותם שבט אתני עם מסורות ייחודיות, אבל בתוך השבט, המונה כ-70,000 אלף איש ואישה, רוב הציבור הוא בעל אמונה נוצרית, אחרים מוסלמים וכ-2,000 מבני השבט נמצאים בתהליך חזרה ליהדות. הזהות של הלמבה היא יותר שבטית מאשר דתית או יהודית. שבט הלמבה הוא שבט סגור. ניתן לצאת מהשבט, ואכן השבט נוהג להוציא מתוכו את אלו שלא שומרים על מסורות השבט, אבל לא ניתן להצטרף לשבט מבחירה ומרצון. גם אלו מבני השבט שהם בעלי דתות אחרות הם בעלי תודעה שהם צאצאי יהודים אתניים.

חלקו של השבט מתגורר בעיר הררה בזימבבואה ואחרים בכפרים מחוץ לעיר בעיקר במחוזות לימפופו ומפומלנגה בדרום אפריקה ומוזמביק ובחלקים הדרומיים של זימבבואה. זימבבואה היא מדינה נוצרית ולכן במשך השנים, בני הלמבה הסתירו את יהדותם, שכן כדי להיות אזרח במדינה היה צריך להשתייך לדת רשמית. אולם, הם שמרו את עצמם נבדלים מהמקומיים והתייחסו אליהם כשונים או זרים. כיום אין בזימבבואה מגבלה לאיזו  דת להשתייך, אבל עדיין קשה לומר שיש יתרון גדול  בהכרזה "אני יהודי" במדינה זו.

מנהגים רבים של הלמבה דומים למסורת ישראל. ראשית, הם מאמינים שהם "העם הנבחר" המקיימים דת שמקורה באברהם ושהם שונים מאנשים אחרים במדינה. אנשי הלמבה מתפללים ומאמינים באלוקי אברהם, אלוקי השמים (בלבד) השולט על כל הבריאה. הם לא אוכלים חזיר או כל בעל חיים שלא נשחט בכשרות של הלמבה, הם אינם מערבים בשר וחלב ולא אוכלים דם אלא הוא נשפך על האדמה בשעת השחיטה והם לא מתחתנים עם שבטים אחרים. שיר למבה ישן מאד מסכם את בעלי החיים אותם אסור לאכול: "יהודי לא אוכל חזיר… יהודי לא אוכל ארנב… יהודי לא אוכל שפן… יהודי לא אוכל את העורב…"

בני השבט שומרים שבת כיום מנוחה וכן עושים לילדיהם ברית מילה. בעבר הם עשו ברית מילה ביום השמיני ולפני שנים רבות החלו לעשות בגיל 8 שנים מחשש שהחברים של הילדים, יראו את ברית המילה ויזהו אותם כיהודים.

לשחיטה בשבט הלמבה, יש מקום של כבוד. 99 אחוז מבני הלמבה מקפידים גם כיום על חוקי "הכשרות" של השבט. הם לא יאכלו עופות ובשר שלא נשחט על ידי אחד מבני השבט. כדי שהשחיטה שלהם תהיה כשרה, היא צריכה להיעשות על ידי איש שיודע את כללי השחיטה של השבט. זו הסיבה שהם לא אוכלים בשר חלל שנשחט על ידי מוסלמים ואף אם אני הייתי שוחט עבורם הם לא היו אוכלים משחיטתי. גם בני השבט שהם כיום נוצרים ומוסלמים מקפידים על אכילה של בעלי חיים מהשחיטה שלהם בלבד. השחיטה נעשית בסכין מיוחדת בשם: לשידג'ה הטשישיז'ו. לאחר השחיטה, הם מכריזים על הבשר כ"בשר נקי" במילים שהם סוד של השבט ורק הם יודעים לבטא.

רוב מסורות ומנהגי הלמבה מועברים על ידי שירים, דקלום, שינון, פתגמים ותפילות. אלה מהווים חלק משפת היומיום ונלמדים בעל-פה. השירים והסיפורים נאמרים בתפילה ובאירועים מיוחדים כגון בזמן השחיטה הכשרה או בזמן טקס ברית המילה. למעשה, כל המסורות עוברות מדור לדור בתורה שבעל-פה והם נשמרו כסוד כמוס רק לבני השבט.

בעולם של התפתחות מדעית וגנטית, הולך ומתרחב המחקר הגנטי של יחידים ושבטים והדבר מביא עמו תופעה חדשה של "יהודים גנטיים". אנשים אשר המחקרים הגנטיים, יוצרים זיקה בינם לבין העם היהודי. הבדיקה הגנטית של שבט הלמבה גילתה שיש אצלם שכיחות גבוהה של ה"גן הכוהני" האופייני למשפחות כוהנים יהודים וכן שיש להם מוצא גנטי מזרח תיכוני. משפחת הכהונה שלהם קרויה בשם: "בהובה" שהוא שיבוש של השם "יהודה". למשפחה זו יש כרומוזום Y המכונה CMH (Cohen Modal Haplotype) הידוע כמאפיין של גברים ממקור יהודי.

לדעתי, יש להבדיל בין הלמבה בעבר לבין הלמבה בהווה. בני הלמבה שחזרו ליהדותם הם צאצאים ביולוגים של שבט הלמבה, אולם הם נמצאים בתהליך מחודש של בניית הזהות היהודית שלהם. הם מנסים לשלב בין מסורות השבט בעבר לבין היהדות הרבנית וכך לבנות את הזיקה שלהם ליהדות וליהודים.

(מקץ תשפ"ג)