יהודים תימנים ומתייהדים בטנזניה

היו יהודים תימנים בטנזניה שבכדי לשמור על זהותם היהודית בסתר עברו לגור בקרב שבט המסאי, שם לא נרדפו והיו חופשיים לשמור על דתם ואמונתם

טנזניה היא גן עדן לחובבי הטבע. בדרך כלל, נוסעים לטנזניה כדי לבקר בפלאי הבריאה, בספארי בשמורות הטבע, כדי להכיר את השבטים הנוודים, או כדי לטפס על ההר הגבוה ביותר באפריקה – הקלימנג'רו המפורסם. אבל, לא כולם יודעים שיש במדינה גם קהילה יהודית קטנה של "אנוסים תימנים" החיים בסתר בתוך הסוואנה האפריקנית ובין הנופים של יערות וביצות ועדרי זברות ופילים.

טנזניה, השוכנת לחוף האוקיינוס ההודי, היא מהיפות והמגוונות ביותר בארצות אפריקה. היא גובלת בקניה ובאוגנדה מצפון, ברואנדה  וקונגו ממערב ובזמביה ומוזמביק מדרום.

בעיר ארושה בטנזניה, חיה כיום קהילה ייחודית של כמה עשרות משפחות, שמקורה בתימן וביהודים אתיופים שהצטרפו לקהילה וכן בני המקום המבקשים להתגייר.

ראשוני היהודים הגיעו מתימן לטנזניה באמצע המאה ה-19. היו אלו יהודים תימנים, אשר חצו את מיצר עדן למזרח אפריקה בשנות השמונים של המאה התשע עשרה. חלקם המשיכו דרומה, דרך אתיופיה וקניה והתיישבו בטנזניה של היום. התופעה של הגירת יהודים תימנים התרחבה למקומות שונים באפריקה, הם עברו לג'יבוטי, סודן, אתיופיה, אריתריאה, עומאן, סומליה וטנזניה. המניעים העיקריים להגירה היו כלכליים ופוליטיים, בעיקר עקב המעמד הנחות של יהודי תימן. מעמדם המשפטי של יהודי תימן הוגדר כד'ימי – בני חסות. הם היו זכאים לחופש דת ולהגנה בתמורה להכרתם בעליונותם הפוליטית של המוסלמים. הוטל עליהם לשלם מס ג'יזיה – מס הגולגולת, והם היו כפופים ל"תנאי עומר" – חוקים אשר מטרתם הייתה לסווג את היהודים כנחותים מהמוסלמים על ידי תקנות שונות. באותה תקופה החלו גם מבצעי העלייה של יהודים תימנים לארץ ישראל, שמקורם במצב היהודים בתימן והערגה לשוב לציון. בשנת 1881 החלה העלייה של "אעלה בתמר" מתימן לארץ ישראל.

התימנים שהגיעו לטנזניה החלו לחיות כיהודים נסתרים. הסיבות לאניסות היו שונות מתקופה לתקופה. באמצע המאה ה-19 היהודים התימנים פחדו שהמיסיונרים הגרמנים ינסו להמיר את דתם ולכן הסתירו את עצמם. החל משנת 1967 הם חששו מהשלטון הקומוניסטי שפעל בתמיכת קובה ורוסיה, ושוב הסתירו את יהדותם. החל משנת 1992 ועד היום הם חוששים מהרוב המוסלמי החי במדינה וחלקם עדיין ממשיכים להסתיר את יהדותם. נדמה, שהתופעה של יהודים תימנים אנוסים איננה מוכרת בעולם היהודי.

חוסר היציבות, סוציאליזם, רגשות אנטי-ישראליים והלאמה של האדמות עם עצמאות טנזניה מבריטניה ב-1961, גרמו ליהודים רבים לעזוב את המדינה ואלו שנותרו נאלצו לחיות בסתר ולשמור את זהותם הדתית בסוד. חלקם אף בחרו לחיות בתוך שבט המסאי הנוודים, שם הם הרגישו בטוחים ומוסתרים. צעירים רבים לא ידעו שהוריהם היו יהודים. כל מה שידעו הוא שהוריהם לא עבדו בשבת והיו צמחונים.

זקני הקהילה מספרים שהיו יהודים תימנים שבכדי לשמור על זהותם היהודית בסתר עברו לגור בקרב שבט המסאי, שם לא נרדפו והיו חופשיים לשמור על דתם ואמונתם. לוחמי המסאי  מוכרים כשבט של נוודים עטופים בבדים אדומים עם עיטורי ראש צבעוניים.

כיום יש בית כנסת בעיר ארושה בו מתקיימות תפילות מידי יום, שחרית וערבית וכמובן בשבתות וחגים. התופעה המעניינת היא שבנוסף לצאצאי היהודים התימנים הפוקדים את בית הכנסת, הצטרפו לקהילה רבים מבני המקום שאינם בעלי שורשים יהודיים אבל מבקשים ללמוד יהדות ולהצטרף לעם היהודי.

אחזור ואדגיש את התובנה שלי, שתופעה זו מקורה בלימוד התנ"ך, באכזבה מדתות אחרות וברצון רוחני ואמיתי להיות עובד ה' ביבשת אפריקה. תופעה כמעט חלומית בעולם בו ההתנגדות לעם היהודי והאנטישמיות עדיין שולטים בכיפה.

(בשלח תשפ"ג)