2022, השנה האזרחית, תיגמר לצד זיקוקים ושמפניות ואת השופר, הרימון והדבש תשאיר לראש השנה העברי. בעוד שלוח השנה הלועזי הפך למשמעותי ונוכח כמעט בחיי כולנו, יש מי שמחזיקים בעיקרון כמעט ולהתעלם מקיומו, ולהתנהל רק על פי הלוח העברי. דיברנו איתם
השנה האזרחית, 2022, מגיעה אל סופה. ברחבי העולם יחולו חגיגות הסילבסטר וראש השנה האזרחית כאשר שיא החגיגות יהיה בספירה לאחור לקראת חצות הליל. למרות שמדובר בחג נוצרי ובלוח שנה גרגוריאני, חגיגות הסילבסטר נפוצות מאוד גם בישראל, וגם בימים שבשגרה – לוח השנה האזרחי דומיננטי בחיי היום יום של האזרחים במדינה, לעתים אף יותר מהלוח העברי.
ומרים כהן, אישה חרדית ממודיעין עילית פשוט לא מצליחה להבין את זה: "אני יהודיה, ישראלית ולאומנית גאה. אני לא רוצה להשתמש בתאריך של ה'יימח שמו' הזה. אני פשוט לא מעוניינת. לא אכפת לי מתי הוא נולד ומתי הוא מת", היא אומרת, ותמהה: "למה שאנחנו, היהודים, שיש לנו את הקב"ה ואת בריאת העולם, נלך לפי זה? לפי מי שגרמו כל כך הרבה רע ליהודים?".
מאז ומעולם היא השתמשה בלוח העברי. היא זוכרת בעל פה את התאריכים העבריים של הלידות של כל ילדיה, נכדיה וניניה, וגם של בני זוגם. גם מול נציגי שירות שונים היא משתמשת אך ורק בתאריך עברי, מה שיצר לה לא מעט בעיות:
"אני תמיד כותבת ואומרת תאריך עברי ואנשים נתקלים קצת בקשיים בגלל זה – הנציגים אומרים לי תאריך לועזי וכשאני שואלת מה התאריך העברי הם צריכים לבדוק – ואני לא חוסכת להם את הבדיקה הזאת. אדרבה, תפתחו יומן ותראו מה התאריך העברי שלכם. לכל אחד יש לוח ובלוחות שמדפיסים בארץ יש את שני התאריכים, אחרת זה באמת היה ביזיון לאומי", היא אומרת.
לפני לא מעט שנים, מרים כתבה בצ'ק תאריך עברי, והצ'ק חזר. היא נזכרת: "זה היה בבנק המזרחי, שהיה שייך למפלגת המזרחי – מפלגה דתית. לא הסכמתי לשתוק לבנק המזרחי שהם לא מכירים את התאריך היהודי שלהם. כשהצ'ק חזר עשיתי שערורייה, נכנסתי למנהל ואמרתי לו – 'חזר לי צ'ק בגלל שכתבתי תאריך שלי ושלך, תאריך שלנו, אתה יהודי עם כיפה – אתה לא מתבייש להחזיר צ'ק שנכתב בתאריך עברי?' דרשתי על זה פיצויים וגם קיבלתי, וגם הרבה התנצלויות. גם היום כשאני מגיעה לבנק אני אומרת להם לבדוק את התאריך העברי – יש לכם לוח, בבקשה, תבדקו".
ואכן, על פי חוק חובה על בנקים ומוסדות ציבוריים לכבד חוזים וביניהם גם המחאות בנק וחשבוניות מס שעליהן כתוב התאריך העברי בלבד, זאת מאז שנות ממשלת בגין הראשונה, לאחר התכתבות ראש הממשלה עם נער על העניין.
כשאני שואלת את מרים מה התאריך היום, היא טועה בשבוע שלם קדימה. באמת שאין לה מושג. אבל, זה לגמרי מבחירה. היא באמת לא רוצה לדעת מה התאריך האזרחי. "זה לא מפריע לי לא לדעת. אני מסתדרת יופי בלי. אם אני צריכה לדעת – אני הולכת לבדוק. יש לי את התאריך שלי. אני לא רוצה את התאריך של הגויים. אני יהודייה מדי גאה בשביל להשתמש בתאריך של הגויים", היא מסבירה, ומסייגת, אבל רק טיפה:
"אם אני אלך למס הכנסה, למשל, אני אגיד את שני התאריכים יחד, לא רק את התאריך העברי. יש מקומות שאין לי ברירה כי פה בארץ כל היהודים הישראלים הגאוותנים שלמרות שהם ישראלים ולאומנים הם משתמשים בתאריך האזרחי – למה? יש לכם תאריך שלכם", היא תוהה.
מרים מעידה שבסביבה הקרובה שלה זה מאוד מקובל להשתמש בעיקר בלוח העברי: "אנחנו מתנהלים בתאריך העברי, זה תאריך טוב. הנה, תראי, חודש כסלו זה חודש שבו נותנים את הכל – מכל הלב, חודש של אור, גבורה ושמחה. אבל דצמבר? דצמבר זה סתם חודש של חורף", היא מוכיחה את טענתה, ומסיימת: "אני מקווה שכולנו נשתמש בתאריך שלנו ולא נשתמש בתאריך של הגויים. מה אנחנו צריכים אותם?".
חזר לי צ'ק בגלל שכתבתי תאריך שלי ושלך, תאריך שלנו, אתה יהודי עם כיפה – אתה לא מתבייש להחזיר צ'ק שנכתב בתאריך עברי?' דרשתי על זה פיצויים וגם קיבלתי
כל מיני לוחות
בימינו, הלוח העברי משמש בעיקר לקביעת החגים והמועדים היהודיים, כולל אלו הפרטיים, דוגמת בר ובת מצווה והימים המותרים בנישואין – בארץ ואצל יהודי העולם, אך לא רק. הלוח העברי שזור בתרבות הלאומית שלנו – גם אם לא מספיק. במדינת ישראל הלוח העברי מוכר כלוח הרשמי, לצד הלוח הגרגוריאני – המכונה הלוח האזרחי/לועזי. ימים ממלכתיים ומועדים שנתיים בעלי חשיבות לאומית מתקיימים לפי התאריך העברי, במוסדות החינוך וההשכלה סופרים את שנות הלימודים על פיו, וגם החופשות ומועד חלוקות התעודות נקבעים על פי הלוח העברי. עוד בראשית ימי המדינה נקבע שהתאריך העברי יצוין על ידי משרדי הממשלה בכל מכתב רשמי, וב-1998 חוקק חוק השימוש בתאריך העברי, שחייב בכך גם את הרשויות הציבוריות והמוסדות בישראל המשמשים רוב של ציבור יהודי. וזה על קצה המזלג.
הפערים שבין הלוח העברי לזה הגרגוריאני, הובילו למספר עדכוני חקיקה נוספים והבהרות לגבי מתי לוח אחד יגבר על האחר, למשל, תאריך הולדתו של אדם, וכן פטירתו, נרשמים על פי שני הלוחות, אך אי ההלימה בין התאריכים לאורך השנים משפיע על המועד שבו יחל על ילד חוק חינוך חובה/ מועד גיוסו לצבא/ האפשרות שיהיה זכאי להצביע בבחירות מסוימות, ועוד.
אבל, מהיכן השתרש הלוח הגרגוריאני?
"זה החל מהלוח היוליאני, הלוח הנוצרי הישן שנוסד על ידי יוליוס קיסר, המניח שאורכה של השנה השמשית היא בת 365.25 ימים. אי לכך בלוח זה יש 3 שנים המכונות 'פשוטות' והן בנות 365 ימים כל אחת, וכל שנה רביעית בת 366 ימים ומכונה 'כבושה'", מסביר ד"ר ערן רביב, מרכז תוכנית מדע והלכה במחלקה להיסטוריה כללית באונ' בר אילן, שכתב מאמרים רבים בנושא הלוח העברי.
"בסוף המאה ה-16 ראו שהצטברה סטיה בין הלוח לבין עונות השנה ולכן גרגוריוס
ה-13 ביצע רפורמה בלוח ויצר את הלוח הנוצרי או 'הלועזי' הנמצא כיום בשימוש נרחב. לעומת זאת, בלוח העברי הקבוע – שאינו מבוסס על אורך השנה השמשית כמו הלוח היוליאני- ישנן כמה הלכות הקשורות לעונות השנה כמו בלוח היוליאני, הלכות שבמינוח התלמודי קשורות ל'תקופת שמואל', תקופה הזהה באורכה לרבע שנה יוליאנית. לדוגמא, אחת מהלכות אלו היא ההלכה מהו התאריך שבו בני חוצה לארץ יתחילו בשאלת גשמים – אמירת משיב הרוח ומוריד הגשם שבתפילת שמונה עשרה, ונפסק שזמן זה הוא 60 ימים לאחר חלות תקופת תשרי. על מנת לדעת מהו התאריך בלוח העברי המתאים לשישים יום לאחר התקופה עלינו לדעת להמיר תאריכים מהלוח היוליאני ללוח העברי".
מי שייצר את האלגוריתם הראשון להמרת תאריכים בין הלוח היוליאני ללוח העברי, 700 שנה לפני המתמטיקאי הנודע קרל פרידריך גאוס (שחיבר בשנת 1802 נוסחה מפורסמת למציאת התאריך היוליאני שבו חל ט“ו בניסן), הוא רבי אברהם בר' חייא, יהודי מחשובי ברצלונה שהתמחה במדעים, אסטרונומיה, מתמטיקה ופילוסופיה והיה חלוץ המחברים של ספרי מדע בשפה העברית. השנה ימלאו 900 שנה לחיבור המקיף הראשון על הלוח העברי – "ספר העבור", שחובר בראשית המאה ה- 12 על ידו, והפך להיות ספר היסוד בתחומי הלוח העברי עד ימינו אנו.
פגישה בתאריך עברי
רויה טחובר בת 19 מירושלים מגיעה מבית דתי לאומי, בעלת עסק לסטיילינג אישי שהיא פתחה בגיל 16 וחצי לאחר שלמדה את התחום באופן מקצועי. כחלק מהיום-יום שלה היא קובעת המון פגישות עם לקוחות, הרצאות, סדנאות ועוד, ואת כולן היא נועצת ביומן לפי התאריך העברי.
"אני מנסה עד כמה שאפשר להתנהל רק עם התאריך העברי – גם ביומן המודפס שלי, שהוא לפי הלוח העברי, וגם עם אנשים אחרים; כשאני קובעת עם לקוחות, אני אומרת להן את התאריך העברי, רוב הלקוחות שלי דתיות כך שהן יודעות את התאריך גם ככה, ורק אם הן לא יידעו אני אבדוק ואגיד להן באיזה תאריך לועזי זה יוצא", היא מתארת כיצד זה מתבטא בחייה, ומוסיפה: "בתור דתיה ויהודיה אני חושבת שמאוד חשוב להשתמש בלוח העברי ולא בלוח השנה הלועזי, עד כמה שאפשר, כי בסוף – אלו החודשים שלנו".
איך מתנהלים בסביבה שלך?
"רוב המשפחה, החברות וגם הלקוחות כן משתמשים ביומן של הפלאפון, שהוא לפי לוח השנה הלועזי כמובן, אבל בגלל שהגעתי מחברה דתית שמרנית – בסביבה שלי לוח שנה עברי זה דבר מאוד נפוץ ומקובל לציין תאריך עברי לאירועים מסוימים. לכן זה יותר קל עבורי", היא משיבה.
היו פעמים שזה היה בעייתי עבורך?
רויה: "כן. בסוף – קופות חולים, בנקים, פגישות רשמיות וכדומה מתנהלות בתאריכים לועזיים. אין לי ברירה, אני יודעת מה התאריך הלועזי, אני לא יכולה להיות מנותקת, אני צריכה להתנהל בעולם ורוב המקומות משתמשים בתאריך הלועזי, אבל ככל שזה תלוי בי – אני מעדיפה להשתמש בתאריך עברי עד כמה שאפשר – אם זו האופציה היחידה אני אבדוק מה התאריך הלועזי, אבל מלכתחילה אני מעדיפה להשתמש בתאריך עברי".
והיו מקרים שהעיקרון הזה של רויה, יצר גם בעיות, כפי שהיא מתארת: "בדרך כלל באופן אוטומטי אני אומרת את התאריך העברי, אבל כשאני מתנהלת מול מישהו שאין לו רקע דתי אני מוסיפה גם את התאריך הלועזי כדי שהתאריכים יהיו מסונכרנים בינינו.
"קרה שאמרתי תאריך עברי בלי להוסיף תאריך לועזי ולקוחה שלי הבינה את התאריך באופן לא נכון, היא חשבה שהפגישה בתאריך אחר. למזלי, גילינו את אי ההבנה יום לפני הפגישה ואז סידרנו את התאריכים בינינו. מאז אני כן משתדלת לרשום בפגישות רשמיות גם את התאריך לועזי, כי בסוף, אני לא מעוניינת שהפגישות יתבטלו".
קרה שאמרתי תאריך עברי בלי להוסיף תאריך לועזי ולקוחה שלי הבינה את התאריך באופן לא נכון, היא חשבה שהפגישה בתאריך אחר. למזלי, גילינו את אי ההבנה יום לפני
בתאריך העברי יש עומק
גם הרבנית אורית עמר, מנהלת עמותה וגרעין תורני בכפר יונה, מאמנת ומרצה, מחזיקה במשנה ברורה לגבי שימוש בלוח העברי. ככל שהיא יכולה – זה התאריך שמוביל אותה. התאריך העברי נוכח בצורה מאוד ברורה בחייה; בצ'קים היא כותבת תאריכים עבריים ומוסיפה ליתר ביטחון בסוגריים את התאריך הלועזי, ובמסמכים רשמיים שלה, של העמותה שהיא מנהלת, בפרסומים ובכל דבר שיוצא תחת ידיה – היא תמיד מציינת את התאריך העברי ואם התאריך הלועזי יופיע – זה יהיה בסוגריים. ימי ההולדת של בני המשפחה (ומדובר ב-9 ילדים ובנוסף גם נכדים) נחגגים לפי התאריך העברי, "אין שום משמעות בעיניי לתאריך הלועזי של מישהו מהילדים או הקרובים שלי", היא מדגישה.
"למה לספור לפי השנה הלועזית?", היא תוהה, אך ספק מתנצלת: "אני לא יכולה להגיד שאני לא משתמשת בתאריך הלועזי בכלל בעבודה, בתור מנהלת עמותה אני צריכה להתנהל הרבה פעמים לפי שנה קלנדרית וזה נוח וזה מספרי, אבל יש חשיבות לבטא את הערכים שלך בדברים הקטנים ולא לוותר גם כשזה קשה ברמה הטכנית. אין מה לעשות, אני נמצאת בעולם כזה, אבל אני לא נכנעת לזה. זאת המהות שלנו – אני לא אספור לפי הולדת ישו. נכון שמי שמתנהל לפי הלוח הלועזי לא מתכוון לזה, אבל חשוב כמה שפחות לתת לזה מקום.
"התאריך הלועזי הוא טכני ומספרי אבל תאריך עברי הוא תאריך שיש בו עומק ומשמעות. זה התאריך האמיתי".
הרבנית עמר רואה בהתנהלות לפי הלוח העברי תפיסה שלמה ועמוקה, השזורה בחיבור שבין השמש והירח וציון חגי ישראל במועדם:
"לספור לפי חודש עברי זה לא רק משהו טכני. זו השנה של התורה, שמתחילה בחודש תשרי. אנחנו עם ישראל ועם ישראל נמשל ללבנה. כשעם ישראל משתמש בתאריך עברי זה מבטא שילוב – השנה שאנחנו סופרים מתנהלת לפי הירח, אבל אנחנו כן מתואמים עם השמש.
"הנצרות סופרת לפי השמש – השנה תמיד מדויקת. הכל קווי ולא זז. האסלאם סופרים רק לפי הירח, השנה זזה והחגים משתנים- לאורך השנים הם תמיד מפסידים קצת חודשים ושנים. ועם ישראל מחבר את השמש ואת הירח; גם את הצד הזורם, היותר מעגלי שמבטא את הלבנה; להתחסר, ולהתמלא ולהיות בתנועה, וגם את הממד הקבוע של הקו – שזו השמש.
"כשאני משתמשת בתאריך עברי אני מבטאת נאמנות לאומה שלנו, לתורה ולאמונה שלנו וגם תפיסת עולם שלמה".
בעבודה אני צריכה להתנהל הרבה פעמים לפי שנה קלנדרית וזה נוח וזה מספרי, אבל יש חשיבות לבטא את הערכים שלך בדברים הקטנים ולא לוותר גם כשזה קשה ברמה הטכנית
בשביל ערכים מתאמצים
אורי איילשטיין, בן 25 מרמת גן, מאמין שאת ההרגל להתנהל על פי הלוח העברי – שאליו הוא מוסיף אידיאולוגיה ברורה – הוא רכש מהחינוך הדתי הלאומי שקיבל. הוא גדל באורנית, למד בתיכון הטכנולוגי ברעננה ובהמשך במכינה בעלי, וכיום הוא משרת בצבא בחיל האוויר בקריה.
"כאדם דתי- בטח כנער וכילד, מה שבעיקר השפיע עלי היה לוח השנה העברי – הבר מצווה- שהיא סביב לוח השנה העברי, ופרשת השבוע והחגים, ללוח השנה הלועזי לא הייתה ממש משמעות אז", הוא מספר.
אבל, כשגדלים, אין ספק שההתנהלות לפי הלוח הלועזי פשוטה בהרבה – בתוך עמינו אנחנו חיים, והשימוש בלוח העברי רחוק מלהיות פרקטי בחיי היום יום. ובכל זאת, כשהיה במכינה, אורי החליט שהחיבור והערכים שהוא מרגיש שיש בשימוש בלוח העברי מספיק חשובים בשביל שיתנהל על פיו ויצמצם ככל האפשר את השימוש בלוח הלועזי.
אורי: "אנחנו עבריים, זה לוח השנה שלנו עם כל המשמעויות שלו ויש לו משמעות תורנית ערכית. גם מעגל השנה שלנו סובב סביבו, ואני רואה חשיבות רבה בשימוש בלוח העברי".
את תאריך הלידה הלועזי שלו הוא בכלל לא ידע – עד שהתגייס לצבא ו'נאלץ' למסור אותו שוב ושוב. על ההזמנה לחתונה שלו נרשם התאריך העברי בלבד, לטלפון הסלולרי הוא הוריד לוח שנה עברי שמציג את התאריך העברי בגדול ואת התאריך הלועזי בקטן, וגם בשעון היד שלו הוא הגדיר תאריך עברי. את לוח השנה במחשב שעליו הוא עובד בקריה הוא עדכן ללוח עברי, וגם כששואלים אותו מתי הוא התגייס הוא משיב בגאון את התאריך העברי – י"ז טבת התשע"ז, תשובה 'בסינית עתיקה' שתמיד מפתיעה את שאר החיילים.
אורי מתאמץ בכל כוחו לא לדעת מה התאריך הלועזי, אבל לעתים אין לו ברירה. "זה לא הכי קל ופשוט. השימוש בלוח העברי בלבד מסרבל, אבל כשזה מספיק חשוב לך אתה מתאמץ בשביל זה", הוא מסביר. "לפני שנתיים יכלתי להגיד בפה מלא שאני לא יודע מה התאריך הלועזי, אבל בתפקיד שלי זה נהיה מורכב מדי להשתמש רק בתאריך העברי. בתור מישהו שמשרת בקריה וקובע המון דיונים ופגישות ויש התעסקות פיננסית עם המשפחה – אני מודע לתאריך הלועזי. יש לי לוח שנה לועזי במחשב השני ובסוף כשאני קובע דיון עם אנשים אחרים אני אקבע אותו לפי התאריך הלועזי כי אחרת הם לא יידעו מתי זה אמור לצאת, ואז אני אמיר עבורי את התאריך לתאריך עברי.
"גם את ניהול הכספים של המשפחה בהתחלה עשיתי לפי הלוח העברי אבל זה היה מורכב מדי כי צריך לסנכרן את זה עם המשכורת ועם התאריך של ירידת האשראי, וכו', אז בעניין הזה אני היום מתנהל לפי התאריך הלועזי", אורי מצר, ומוסיף:
"יש לי חברים שיושבים בבית מדרש ולומדים תורה – הם מצליחים להתנהל רק לפי הלוח העברי. הייתי שמח אם הייתי מצליח לממש את העיקרון הזה בצורה מלאה, אבל לצערי, בפועל – אצלי זה יותר מורכב, אז אני עושה מה שאני מצליח ומחליט עד כמה להתאמץ בשביל זה, ועם השאר צריך לחיות בשלום…".
לפני שנתיים יכלתי להגיד בפה מלא שאני לא יודע מה התאריך הלועזי, אבל בתפקיד שלי זה נהיה מורכב מדי להשתמש רק בתאריך העברי
(ויגש תשפ"ג)