ד"ר תמר מאיר (ראש ביהמ"ד 'כולנה', ראש החוג לספרות בגבעת וושינגטון)
מניית שמות קשורה כמעט תמיד בשושלת – ביכולת ההולדה וההעברה מדור לדור
פרשת שמות מלאה בנשים משמעותיות, הלוקחות חלק מרכזי בגאולה. האמירה כי "בזכות נשים צדקניות נגאלו ישראל ממצרים" הולמת היטב את הפשט. קריאה בפסוקי הפרשה מגלה שאין עוד סיפור מקראי ובו כל-כך הרבה נשים פעילות, ובאופן נדיר יחסית, אף ידועות בשמן.
החל מהמיילדות: שפרה ופועה, ועד לבנות שבט לוי ומשפחת עמרם המורחבת על בנותיה וכלותיה: יוכבד, מרים, ציפורה ואלישבע. אישה מרכזית נוספת היא בת-פרעה. שמה שלה לא ידוע לנו, אך היא שנתנה למשה את שמו. חז"ל "משלימים" עבורנו את שמה, מתוך פסוקים בדברי הימים.
מלבד הנשים הצדקניות, מציינים חז"ל גם את השמות כמרכיב חשוב בגאולת מצרים "שלא שינו את שמם, לשונם ואת לבושם". הנקיטה בשם, אם כך, היא מרכיב חשוב בגאולה. וכדאי לזכור שבמקרא לרוב האימהות הן הנותנות לילדים את שמם.
לא רק שאלה של בחירה עצמית בשמות ובזהות שהם נושאים עימם יש כאן, אלא אולי גם מרכיב של גאולה מודעת מן העבדות: לעבד בעיני אדונו אין שם וזהות משלו. שימור שם הוא שימור אוטונומיה.
לאור זאת, מעניינת בחירת המדרש לזהות זיהוי כפול את שפרה ופועה. פעמים רבות מזהה המדרש דמות אלמונית עם דמות ידועה. כך, למשל, שני האנשים העברים הניצים מזוהים כדתן ואבירם. לעיתים הזיהוי יהיה בין שתי דמויות בעלות שם. כך למשל תזוהה יסכה עם שרה וקטורה עם הגר.
המיילדות העבריות מזוהות בשמותיהן, שפרה ופועה, אך המדרש בוחר לזהות אותן עם נשים שהופכות להיות דומיננטיות בהמשך הסיפור: "ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות וגו' – רב ושמואל, חד אמר: אשה ובתה, וחד אמר: כלה וחמותה. מאן דאמר אשה ובתה, יוכבד ומרים; ומאן דאמר כלה וחמותה, יוכבד ואלישבע" (סוטה יא:).
הבחירה אינה רק בזיהוי כל אחת מהנשים בנפרד, זוהי בחירה המחברת ביניהן בקשר משפחתי: אם ובתה / כלה וחמותה.
אלו שני דורות מתוך שושלת מרכזית במצרים, ואף בהמשך הדרך: אלישבע היא הלא אם הכהונה.
הזיהוי שלהן עם המיילדות מעניק עוצמה מיוחדת לפעולותיהן: הנשים היולדות בעצמן את מי שיובילו וינהיגו את העם (וזו את רעותה), הן גם הנשים שמיילדות נשים אחרות, ומצילות ילדים נוספים. את האמהות שלנו אנו מכירים בשמן, הן המעניקות לנו את שמותינו, מסייעות לנו לדבוק בהם. מניית שמות קשורה כמעט תמיד בשושלת – ביכולת ההולדה וההעברה מדור לדור. שמה של האם הוא גם השם שמוזכר בתפילה לישועה ורפואה.
(שמות תשפ"ג)
