המטה הגיע מיהודה ויסיים את דרכו אצל משיח בן דוד משבט יהודה
אחד מגיבורי סיפור יציאת מצרים הוא המטה של משה. גם אהרן מתואר כמי שבידיו מטה. המטה ממשיך ומופיע גם במדבר; במלחמת עמלק, בהכאה על הסלע, ובפרשת קרח.
על פי מסורת המופיעה במדרש במדבר רבה, המטה הגיע אל משה ו/או אל אהרן עוד מיהודה: הדמות המקראית הראשונה שמוזכר "מטה" ביחס אליה (מטה וחותמת ופתילים שנתן יהודה לתמר כעירבון).
"'ומטה אהרן'- יש אומרים הוא המטה שהיה ביד יהודה, שנאמר 'ומטך אשר בידך' ויש אומרים הוא המטה שהיה ביד משה […] ואותו המטה היה ביד כל מלך ומלך עד שחרב ביהמ"ק ונגנז. ואותו המטה עתיד להיות ביד מלך המשיח במהרה בימינו שנאמר (תהלים קי) 'מטה עוזך ישלח ה' מציון רדה בקרב אויביך'" (במדבר רבה יח).
המטה הגיע מיהודה ויסיים את דרכו אצל משיח בן דוד משבט יהודה. שימש ככלי מרכזי אצל משה, הגואל הראשון, וישמש ככלי מרכזי אצל הגואל האחרון – מלך המשיח.
המטה אם כן, הוא סמל שלטון. לא יסור שבט מיהודה, או מטה מבית יהודה. ומשה ואהרן אמנם לא משבט יהודה, אך הם משמשים בהנהגה ומלוכה (המיוחסת למשה) בתקופת המעבר של מצרים והמדבר.
מסורת אחרת מופיעה בפרקי דרבי אליעזר, מתארת אף היא את המטה כחפץ העובר מדור לדור, אך היא מקדימה והולכת עד לבריאת העולם (עפ"י המשנה באבות): "אותו המטה שנברא בין השמשות נמסר לאדם הראשון מגן עדן, ואדם מסרו לחנוך, וחנוך מסרו לנח, ונח לשם, ושם מסרו לאברהם, ואברהם ליצחק, ויצחק ליעקב, ויעקב הוריד אותו למצרים, ומסרו ליוסף בנו, כשמת יוסף ושללו ביתו, נתנה בפלטרין של פרעה. והיה יתרו אחד מחרטומי מצרים, וראה את המטה ואת האותות אשר עליו, וחמד אותו בלבו, ולקחו והביאו ונטעו בתוך הגן של ביתו, ולא היה אדם יכול לקרב אליו עוד".
כאן עובר המטה לא דרך יהודה, אלא דווקא דרך יוסף. וכיצד הוא מגיע למשה? כאן דווקא בדומה לסיפור יהודה – קשור המטה בקשר שבין איש לאישה, בסיפור הנשמע כלקוח הישר מספרי אגדות עמים: "כשבא משה לתוך ביתו, נכנס לגן ביתו של יתרו, וראה את המטה וקרא את האותות אשר עליו, ושלף ידו ולקחו, וראה יתרו למשה ואמר: זה עתיד לגאול את ישראל ממצרים. לפיכך נתן לו את צפורה בתו לאשה…" (פדר"א חורב לט).
המטה שהגיע מגן העדן, ניטע מחדש בגנו של יתרו, ויפרח בידיו של אהרן. המטה שמחבר בין יהודה לתמר ובין משה לציפורה הוא גם המטה שיעשה אותות ויקרע לישראל את הים.
(וארא תשפ"ג)