ד"ר גבריאל חזות (ממייסדי 'מידה טובה' לחקר ההיגיון היהודי, מרצה באונ' חיפה, ומקים תנועת 'ואהבת'- עושים טוב בישראל)קווי הדמיון בין יעקב ויוסף רבים הם, וחז"ל מונים אותם במדרשים. מעניין להשוות את צוואתם באשר לקבורתם. יעקב ואף יוסף היו כמובן מודעים לחלוטין לתוצאות ירידתם מצרימה בהקשר הנאמר ב'ברית בין הבתרים'. יעקב משביע את בניו כך: "וַיִּקְרְב֣וּ יְמֵֽי־יִשְׂרָאֵל֘ לָמוּת֒ וַיִּקְרָ֣א לִבְנ֣וֹ לְיוֹסֵ֗ף וַיֹּ֤אמֶר לוֹ֙ אִם־נָ֨א מָצָ֤אתִי חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ שִֽׂים־נָ֥א יָדְךָ֖ תַּ֣חַת יְרֵכִ֑י וְעָשִׂ֤יתָ עִמָּדִי֙ חֶ֣סֶד וֶאֱמֶ֔ת אַל־נָ֥א תִקְבְּרֵ֖נִי בְּמִצְרָֽיִם" (בראשית מז, כט). יוסף, בדומה לאביו, משביע אף הוא את אחיו: "וַיַּשְׁבַּ֣ע יוֹסֵ֔ף אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר פָּקֹ֨ד יִפְקֹ֤ד אֱלֹ-קים֙ אֶתְכֶ֔ם וְהַעֲלִתֶ֥ם אֶת־עַצְמֹתַ֖י מִזֶּֽה (בראשית נ, כה).
אולם, אלו הן שתי שבועות שונות במהותן. יעקב מחייב את בניו להעלות אותו מיד לאחר מותו לארץ ישראל ולקוברו שם, ורק שם, עם אבותיו. יוסף לעומתו אינו משביע את אחיו לקוברו מיד לאחר מותו בארץ ישראל אלא רק כאשר הקב"ה יפקוד אותם. כך אכן קרה. במקרה של יוסף, התורה מעידה כי משה רבנו בעצמו נשא עמו את עצמות יוסף כדי לקיים את הבטחת האומה אל יוסף.
יעקב ויוסף נתנו דעתם באשר להשפעת קבורתם על האומה הישראלית ההולכת ומתהווה ב'רחם המצרית'. יעקב מביט רחוק אל המטרה, אל היציאה ממצרים, אל היעד הנכסף – ארץ ישראל, כפי שהקב"ה הבטיח לסבו. קבורתו בארץ ישראל ליד אבותיו בעוד כל משפחתו נותרת במצרים, תישמר בנרטיב הלאומי כזרקור מאיר ובוהק מרחוק, המהווה מעין נקודת כיסופים, מוקד משיכה, נקודת אור של תקווה, ליוצאי חלציו האמורים להשתעבד במצרים.
יוסף מבקש להיות עם אחיו בצרתם. כל אימת שיד המשעבד תרצה לכלות את רוחם של אחיו וצאצאיהם, הם אמורים לזכור כי יוסף המשנה למלך פרעה, יחד עם כל הסיפורים שנקשרו לדמותו הפלאית, אינו דמיון שווא, הוא קבור במצרים קבורה זמנית, הוא אתם בצרתם. יוסף הצדיק, ממשיך להיות בצדיקותו גם לאחר מותו. צוואתו, מהווה המשך ישיר למשתמע מחלומותיו. הוא אינו זונח את תפקידו כפי שהוא הבינו אפילו לרגע – "וְעַתָּ֣ה אַל־תֵּעָ֣צְב֗וּ וְאַל־יִ֙חַר֙ בְּעֵ֣ינֵיכֶ֔ם כִּֽי־מְכַרְתֶּ֥ם אֹתִ֖י הֵ֑נָּה כִּ֣י לְמִֽחְיָ֔ה שְׁלָחַ֥נִי אֱלֹ-קים לִפְנֵיכֶֽם".
יוסף מבקש להיות בתוך המציאות ולא מחוצה לה. הוא מבקש להשפיע עליה מתוכה ועבורה. כבר משחר נעוריו הוא הָיָ֨ה רֹעֶ֤ה אֶת־אֶחָיו֙ בַּצֹּ֔אן. כך היא דרכה של מלכות יוסף ומשיח בן יוסף. (ויחי תשפ)
