אלישי בן יצחק (עו"ד ומגשר, מרצה במרכז האקדמי 'שערי מדע ומשפט')מות יעקב מוליד בלב האחים את החשש שמא יוסף ינצל את פטירתו של יעקב כדי להיפרע ולהענישם על מכירתו. "ויראו אחי יוסף כי מת אביהם ויאמרו לו ישטמנו יוסף" [בראשית נ;טו]. פרשני המקרא עומדים על חששם של האחים ומסבירים: "פן יאיים עלינו בעונש" (רס"ג), "שמא ייטור לנו טינה" (ראב"ע). בעקבות כך מבקשים האחים מיוסף חסינות משפטית מהעמדתם לדין.
החסינות הינה כלי פרוצדורלי המקנה הגנה מנקיטת הליכים משפטיים. הפטור יכול להיות קבוע; הגנה מוחלטת מפני העמדה לדין, חסינות זו מכונה לעיתים 'חסינות מהותית', ויש שהחסינות אינה מאיינת את ההליך המשפטי אלא דוחה אותו. חסינות זו מכונה גם 'חסינות דיונית'. למעשה, הראשונים, אולי, בהיסטוריה, שמבקשים חסינות משפטית הם אחיי יוסף.
את בקשתם הם מעגנים בבקשה שציווה אותם יעקב אביו -"אביך ציוה לפני מותו לאמור… שא נא פשע אחיך וחטאתם כי רעה גמלוך" [בראשית נ;טז-יז]. תוהה המדרש: וכי באמת ציווה יעקב כן, והרי לא מצינו בקשה זו. ומשיב על כך שאכן יעקב לא ביקש זאת. ובאשר לשאלה המתבקשת מדוע בחרו האחים להשתית את בקשתם בדברים שאינם אמת, מסביר המדרש משום ערך השלום. כפי שאומר המדרש "גדול השלום שאף השבטים דברו דברים בדויים בשביל להטיל שלום ביניהם לבין יוסף" [בראשית רבה פרשה ק, סימן ח].
הרש"ר הירש מסביר את הפסוק "שא נא לפשע": "שא והרם את פשע אחיך, אל יעלה על דעתך, יהא כאילו לא נעשה. אך הם שא את מה שקשור לפשע את תוצאותיו, את השפעתו, לפשע – אנחנו אשמים אנחנו לא נשכח דבר, אך אל יגרור הדבר תוצאות אצלך" [רש"ר הירש בראשית נ;יח]. בקשת האחים מושתת על ההכרה שאכן אשמים הם. אין הם דורשים להתעלם ממה שהיה, את שהיה בוודאי שאי אפשר להעלים, אך יחד עם זאת הבקשה מיוסף היא שלא יהיה בכך כדי להביא לנקיטת אקט עונשי בגין מעשיהם.
ואולי ניתן להסיק מכאן שהחסינות צריכה להיות מושתת על 'ערך השלום' ועל ההכרה שהחסינות אינה באה ומכתיבה או משנה מציאות אלא מעבירה מסר של הכלה, לפיו יכול ויימצאו טעויות, להן לא ניתן להתכחש, ועדיין ניתן להותיר אותן באוויר מבלי להיזקק לשאלת ההכרעה בהן.
מוסד החסינות הוא מוסד חשוב ומוכר בעולם המערבי. זו מוענקת לעובדי ציבור, לשופטים, לנבחרי ציבור ועוד. לא כאן המקום לדון במוסד החסינות בכללותו, אך בשאלת חסינותם של נבחרי ציבור מצינו שתי גישות. לפי גישתו של האברבנאל בפרשת המלך, מלך חסין מהדחה גם אם הוא חוטא ועושה פשעים: "ושאין יכולת לעם למרוד במלכם ולהסיר ממשלתו ומלכותו אף שירשיע על כל דבר פשע" [האברבנאל דברים יז:ד]. קצת קשה לאמץ ולקבל גישה זו בימינו. וכי באמת מנהיג ציבור יכול לשים עצמו מעל החוק ולעבור על החוק? וכי לא מצינו בסנהדרין שנקבע העיקרון לפיו מלכי יהודה "מלך דן ודנים אותו"? [בבלי סנהדרין יט,ב], וכי מנהיגי ציבור יכולים להסתתר מאחורי הנהגתם ולהתחמק ממשפט?
ניתן למצוא גישה אחרת, גישה אותה מביע הרדב"ז בתשובה לשאלה בעניין כוחו של הציבור לסלק מתפקידו מנהיג ציבור שאינו הגון: "שאפילו שנתנו הציבור כוחם לפרנסים לא סילקו הבחירה מידם שאם יראה להם שאינם הגונים או שממנים אחרים בלתי הגונים שלא יוכלו לסלקם אלא פשיטא שיוכלו לסלקם ומי שאינו הגון לצבור לא נקרא פרנס" [שו"ת רדב"ז חלק ג סימן תקיח]. לשיטת הרדב"ז, כשם שלציבור כוח למנות ולבחור, כך בכוחו לסלק מנהיג מתפקידו אם נראה לציבור שהוא אינו הגון. (ויחי תשפ)
