הרב אברהם רזניקוב (רב המרכז הרפואי איכילוב, תל אביב)
רפואה משפטית, קביעת סיבת המוות באמצעות נתיחה, ניתוח צילומים במטרה לפענח את ההתרחשות בזירת הפשע, זיהוי והשוואה קולית, מז"פ (מעבדה זיהוי פלילי), הוא מקצוע התמחות משטרתי וענף בין-תחומי בקרימינולוגיה. מטרתו לסייע למערכת המשפט ולכוחות הביטחון בפתירת פשעים, תוך שימוש בשיטות מדעיות מתחומים רבים. משמעות המילה "פורנזי" היא משפט פלילי. מקור המושג הוא במילה הלטינית "פורום", שם התקיימו משפטים ברומי העתיקה. הוא מתאר שימוש בראיות מדעיות לפיענוח פשעים.
בפרשת משפטים דנה התורה במצוות 'השבת אבדה'. זו כוללת מצוות עשה ומצוות לא תעשה. המקור ל'מצוות עשה' מוזכר בפרשה שלנו, "כִּי תִפְגַּע שׁוֹר אֹיִבְךָ אוֹ חֲמֹרוֹ תֹּעֶה הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ לו" (שמות, כ"ג, ד'). מצוות ה'לא תעשה' נכתבה בפרשת 'כי תצא' "לא-תִרְאֶה אֶת-שׁוֹר אָחִיךָ אוֹ אֶת-שֵׂיוֹ, נִדָּחִים, וְהִתְעַלַּמְתָּ, מֵהֶם, הָשֵׁב תְּשִׁיבֵם, לְאָחִיךָ… וְכֵן תַּעֲשֶׂה לַחֲמֹרוֹ, וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְשִׂמְלָתוֹ, וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְכָל-אֲבֵדַת אָחִיךָ אֲשֶׁר-תֹּאבַד מִמֶּנּוּ, וּמְצָאתָהּ לֹא תוּכַל, לְהִתְעַלֵּם" (דברים, כ"ב א'-ג'). האיסור להתעלם קודם לחובת ההשבה וחוזר כמה פעמים. הנושא איננו רק שאלה משפטית המבררת של מי הממון ומי זכאי בו, יש כאן דרישה למחויבות מוסרית כלפי הזולת-'לא להתעלם'! יש להוסיף לכך את הביטוי "אחיך" המופיע גם הוא מספר רב של פעמים בפסוקים אלו. בהלכה, עדות היא הכלי הראייתי החזק ביותר, וכאשר שני עדים מעידים, על בית-הדין לקבל את דבריהם, ובלשון התורה, "על פי שני עדים או על פי שלשה עדים יקום דבר" (דברים, י"ט, ט"ו). על פי ההלכה, עד הוא אך ורק אדם שראה במו עיניו או שמע במו אוזניו את העניין עליו הוא מעיד.
במשנה נאמר שניתן להחזיר אבידה עפ"י סימנים ולא רק עפ"י טביעות עין (בבא מציעא, כ"ז ע"א). הטעם לכך הוא, מכיוון שאנו חוששים שמא התובע בעלות על החפץ – משקר ואין לנו כל דרך להוכיח שבאמת החפץ שייך לו, לכן רק לאחר שהתובע יוכיח את בעלותו על החפץ ע"י נתינת סימנים- נוכל להאמין לו ולתת לו את החפץ. תלמיד חכם נאמן בטביעת עין ללא סימנים, שכן טביעות עין חזקה הרבה יותר מסימנים, ולא סביר שתלמיד חכם ישקר.
מהו, אם כן, כוחם של 'סימנים' או במונח אחר 'ראיות מציאותיות'? עיון בפסוקי התורה יוביל להבנה כי הראיות המציאותיות הינן חלק ממערכת המשפט והדין אולם קשה להכריע מהו משקלם. לאור זאת, יש לבחון כיצד בבתי הדין התייחסו לפוליגרף, דנ"א, תמונות וכד'. הגמרא מסיקה מריבוי הפרטים המוזכרים בפסוק, 'כל אבידת אחיך', 'שמלה', 'שור' ו'שה', כי מדובר בסימנים, עיקר הלימוד מתבסס על הייתור 'שמלה', (בבא מציעא, כ"ז, ע"א).
בניגוד לטביעת עין, כלומר ראייה חזותית ברורה, אין להרוג אדם, על סמך סימנים. למשל, אם שני עדים העידו שפלוני העיד על פי סימנים בגופו – אין החשוד מחויב מיתה על סמך עדות שמיעה כזו (חולין, ע"ט ע"א). האם ישנה אפשרות לקבל עדות של שני עדים, שראו את העבירה באופן בלתי אמצעי, כמו בסקייפ? נאמר בתורה ביחס לדין שבועת העדות "וְנֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה וְהוּא עֵד אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע אִם לוֹא יַגִּיד וְנָשָׂא עֲוֹנוֹ"(ויקרא ה', א'). הגמרא בוחנת את האפשרות של ידיעה בלי ראיה וראיה בלי ידיעה ביחס לממונות ולנפשות. מהגמרא משמע כי למעט דעה אחת, ר' אחא, כולם סבורים כי יש צורך בראיה ממשית של העדים כדי להרשיע בנפשות וגם בממונות. ר' אחא מביא דוגמא של גמל האוחר בין הגמלים ונמצא גמל אחור לידו, כך הוא גם בשור מועד שלידו שור נגוח וכד'. לשיטתו, ניתן להרשיע על פי עדות כזאת אעפ"י שאין ראיה ממשית (ב"ב צג ע"א).
הרב זילברשטיין ב'חישוקי חמד' נשאל מה יהיה הדין אם ראו עדים בשידור חי גניבה דרך מצלמות אבטחה ובאו להעיד. הרב מכריע שמכיוון שדיי בעדי ידיעה, עדותם תופסת. לעומת זאת, ביחס לעדי קידושין שראו את נתינת הטבעת דרך מסך הוידאו בשידור חי, האם נחשב הדבר כראיה או לא? הוא מביא מחלוקת המרדכי והרשב"א אם מועילה ידיעה בלי ראיה במקרה זה ולמעשה דורש נתינת טבעת לפני עדים בשנית ואם לא, גט מספק. עיקר הדיון הוא מעדי יחוד שהם עדי ביאה ולכאורה משמע שאין צורך בראיית נתינת הטבעת עצמה אלא דיי בהשלמה. לאור זאת, יש לדון בממונות אם יראו מסרטון שלא בשידור חי אם חשיב כעדי ידיעה ובלבד שאין חשש זיוף ועריכה, אולם לכאורה לא יהיה די להביא את הסרטון לבית דין, כי סוף סוף צריך עדיי ידיעה. כך, גם לא ניתן להסתמך על דנ"א גרידא כיוון שהוא לא מספר את הסיפור, אלא לכל היותר מבאר את העובדות והנתונים המשתמעים מהממצא המדעי.
בפסקי הדין ובשו"ת סומכים על הודעות וסרטונים רק להיתר עגונה ולא לצורך דינים אחרים הן ממוניים והן נפשות. הנחת העבודה היא שגם סרטונים הם ספק של סטטיסטיקה שזה אמיתי ולא מזויף ולא רק ספק דימיון כמבואר לעיל ולכן הם לא מתקבלים גם בממונות. אמנם ישנו פסק דין מאוחר יותר ששלחו למז"פ וקיבלו תשובה שהקלטת אותנטית וסמכו על כך לאסור אישה על בעלה ולהפסד כתובה. הרב מרדכי אליהו פסק שניתן לסמוך על תמונות וסרטים לצורך ממונות, אך לגבי קידושין הותיר את הדבר בספק (שו"ת מאמר מרדכי ג', ג').
(משפטים תשפ"ג)
