אבי רט (מנהל חינוכי ועורך התלמוד הישראלי [מדיסון])
"כל המועדים בטלים וימי הפורים אינם בטלים לעולם" [מדרש משלי].
"מלחמה לה' בעמלק מדור דור" [שמות י"ז].
למרות שמדובר כביכול בסך הכל בעוד אירוע היסטורי נקודתי שהתרחש פעם ואי שם במזרח הרחוק, זוכה חג הפורים ל'רייטינג' מיוחד, שבא לידי ביטוי בשמחה המיוחדת, בהכנות רבות לחג, בתחפושות ובמסיבות למיניהן, בכמות המשתתפים באירועי ובמצוות החג- קריאת מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים, סעודת פורים וכו'.
מכל אויבי ישראל לדורותיהם ולמיניהם שניסו כל אחד בדרכו 'להשמיד להרוג ולאבד', זוכה עמלק ל'רייטינג' מיוחד. רק עליו יש מצווה מיוחדת לזכור ולמחות טוטאלית: "זכור את אשר עשה לך עמלק.. תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח".
במה זכו חג הפורים, ולהבדיל, עמלק, לתשומת לב כזו מיוחדת ולרייטינג כזה גבוה?
לפעמים אנחנו תופסים גימטרייה כשעשוע, משחקי מספרים, מעין פרפראות 'וריפוי בעיסוק' שכזה. אולם כנראה שגימטרייה היא דבר מאד רציני. כאשר חז"ל אומרים שמשהו בגימטרייה שווה למשהו אחר בגימטרייה, הם מתכוונים שיש מאחורי המספרים רעיון עמוק מאד.
חז"ל ציינו בפנינו ש'עמלק' בגימטרייה [240]= 'ספק' [240]. עמלק ניזון מהספק ומזין את הספק. הספק הוא החמצן של עמלק. תן לו מציאות של ספק- ומיד תראה אותו מופיע שמח ורענן על במת ההיסטוריה, שש אלי קרב.
בעולם נורמאלי וטבעי, אדם מעוניין לחיות במציאות של ודאי, בה הדברים ברורים לו, בעולם של ערכים קבועים ומוחלטים, ושל גדרי חיים מוגדרים ובהירים. נכון שמדי פעם במהלך החיים מתעוררות ספקות לגבי עניין זה או אחר, ואז מנסים לפתור את הספק, לצאת ממנו, ולשוב לעולם של ודאי. אדם שנמצא במצב של ספק הוא אדם לא רגוע, לא נינוח. הוא אדם מוטרד, לא ודאי, משהו מכרסם בו ואותו. הוא ממתין וכמה לרגע בו יוכל להתיר את הספק, לצאת מן הסבך, ולשוב לעולם של הוודאי.
אלא שלפעמים נדמה שהעולם המודרני והפוסט מודרני בשיגיונותיו, הפך את הספק לאידיאולוגיה. ספק לכתחילה. בעולם ה'פוסט' שום דבר לא ודאי. הכל תלוי בזמן, במקום, בעיתוי, בנסיבות, ברקע, ובעוד גורמים משתנים מתחלפים כאלה ואחרים.
זה עמלק וזה תפקידו. להחליש, לזנב, לייאש, לייגע, להטיל ספק, לערער את הביטחון העצמי, לבלבל, לנקר במוח, להטריד, לרפות ידיים.
לעמלק אין אינטרס כלכלי, פוליטי, צבאי או מדיני. יש לו רק עניין אחד- להטיל ספק בכל דבר, להחליש את כוח החיים, לרפות ידיים ולהטיל מורך לב.
היו לנו בהיסטוריה פוגרומים וקרבות רבים- פעמים ניצחנו ופעמים לא, פעמים זכרנו אותם ופעמים לא. גם בחנוכה ניצחנו באופן ניסי ואנחנו חוגגים זאת, אבל עם כל הכבוד- פורים זה משהו אחר ועמלק זה משהו אחר. בפורים המלחמה היא על השורש העמוק ביותר. על נקודת המוצא- על בסיס הודאות של המציאות. על אמיתות היסוד של החיים.
זה הרקע לאמרתם של חכמים- 'אין שמחה כהתרת הספקות'. כשזוכים להתרת הספקות ולחיים יציבים של וודאות, דרך וכיוון- ברמה הפרטית והלאומית- אין לך שמחה גדולה מזו, ולכן חג הפורים שהוא חג הניצחון על הספק- כולו חג של שמחה ללא כל ספק.
(תצוה – זכור תשפ"ג)
