מוכרחים להיות שמח: הניסים הרפואיים שהשמחה מחוללת

לא סתם אמר הבעש"ט שהשמחה בכוחה לשבר חומות. השמחה משפיעה על המצב הבריאותי שלנו, ויכולה לחולל פלאים. ליצן רפואי, סטנדאפיסט ומי שמתמחה באושר וביישום פסיכולוגיה חיובית ראו זאת במו עיניהם # איך נהיים שמחים גם כשהמצב, אפעס, לא משהו? המדריך המלא

חג פורים, וחודש אדר בכלל, מזכירים לנו לראות את היש בתוך הקושי ומלמדים אותנו כי מתנות לאביונים, משלוח מנות, סעודת מצווה בחיק המשפחה – הם חלק מהמפתחות לאושר ולמשמעות בחיים.

"משנכנס אדר מרבין בשמחה" – האם אפשר לשמוח רק כי אנו מצווים בכך, להכריח את עצמנו לשמוח? ומה כוחה של השמחה? לרגל החג שיחול השבוע, אני יוצאת לפגוש את האנשים שכל עיסוקם הוא שמחה ונתינה, שראו במו עיניהם את ההשפעה של השמחה והאושר על הבריאות הפיזית והנפשית של בני האדם, וגם – ללמוד על הכלים שמחוללים עבורנו אושר בחיי היום יום.

"יויו" הליצן,  ליצן רפואי למבוגרים בתל השומר, הוא יאיר בן אליעזר (39), נשוי ואב לשישה מרמת גן.

מטרת העל של הליצן הרפואי היא להוציא את האדם החולה מהמעגל שהוא נמצא בו. "אנחנו נכנסים לחדר ורוצים להאיר ולתת נקודת מבט חדשה על המציאות העכשווית", יאיר מתאר. "לרוב, כשאנחנו נכנסים לחדר בבית החולים אנשים מבואסים או נמצאים תחת לחץ. אני לעולם לא אשאל אדם שם 'איך אתה מרגיש?' כי אני יודע מראש מה תהיה התשובה. אם יענו לי שהמצב לא טוב – נגמר האירוע. לכן, אנחנו נכנסים לחדר בצורה מוזרה, למשל אומרים- 'מי ראה את הדינוזאור שלי?', שרים שיר, מספרים סיפור, רוקדים או עושים קסם. העיקר לאפשר לחולה לשכוח מהמצב הקיים לכמה דקות".

יאיר רואה חשיבות רבה במתן בחירה חופשית ואחריות מלאה לחולה להחליט מה נכון וטוב עבורו בכל רגע נתון. "פעם נכנסתי לחדר של ילדה בת 8 הסובלת ממחלת הסרטן. הייתי שם שעתיים, כשלרוב ליצן רפואי נמצא בחדר 10 דקות בלבד. היה קשה להוציא ממנה חיוכים, היא הייתה קשוחה… בסוף הביקור אמא שלה ליוותה אותי והתנצלה על חוסר שיתוף הפעולה מצד בתה. אמרתי לה- שאני לא הסיפור פה. לא באתי בשבילי אלא בשבילה. לפני חודש אמרתם לה 'את חולה בסרטן, תקומי מוקדם לבדיקות ותיטלי תרופות'. אין לה שליטה בסיטואציה, ופתאום מגיע ליצן ונותן לה בחירה מלאה על החיים שלה. לא רוצה בלון? בסדר. אני מאמין שעשיתי את הדבר הנכון ופתחתי לה צוהר לצורת הסתכלות שונה על המציאות".

בשונה ממה שנהוג לחשוב, יויו הליצן מגיע לשמח בעיקר אוכלוסייה מבוגרת. "האמת, הגעתי אליהם בטעות", יאיר משתף. "באתי להתנדב בבית חולים והמנהלת אמרה לי שבמחלקות של ילדים לא חסרים מתנדבים, לעומת האוכלוסייה המבוגרת. באתי והתאהבתי. הם הרבה יותר זקוקים לזה; בדרך כלל יש להם פחות תעסוקה כי הם לבד רוב שעות היום עד שנכנס ליצן לחדר ומשנה את האווירה,  בשונה מילדים שתמיד יהיה מישהו לצידם".

תן לי דוגמה.

"פעם נכנסתי עם ליצן נוסף לחדר של אישה בת 60 וראינו אותה עצובה. תוך כדי שיחה הבנו שהיא מתגעגעת למטבח שלה. במשך 10 דקות עשינו לה הצגה שאנו מבשלים איתה מרק לנכדים והיא שיתפה פעולה ומבחינתה הייתה במטבח שלה והתנתקה לכמה דקות מהמצב הקשה".

הבעיות, טרדות החיים והעיסוקים גורמים לנו להסתכלות קשוחה על החיים, אך החיים של מי שמחייך וצוחק טובים יותר. מחקרים מראים על הפחתת משככי כאבים במחלוקות בהן יש ליצנים רפואיים

כולם יכולים לשמוח

יאיר סבור שהעיסוק בליצנות רפואית הוא כלי ודרך לאורח חיים בריא שכל אחד יכול לחיות אותו באמצעות שלושה דברים עיקריים:

1. "איזה העשיר השמח בחלקו"- אדם צריך להיות מרוצה ושמח עם מה שיש לו.
2. צחוק ושמחה- הגוף מושפע מהשמחה וזה גורם להרגשה טובה ובריאה יותר.
3. "אגו נמוך"- אדם שלא נעלב מכל אמירה שמופנית אליו ומבין שאם מישהו פגע בו זה של הפוגע בלבד ולא קשור אליו.

יאיר מפרט את האמור עם דוגמא מחייו: "ליצן רפואי נמצא בתחתית 'שרשרת המזון' של בית החולים. אחרי הרופאים, החולים והמשפחות. הכי קל להיעלב מרופאים שטוענים שאנו מפריעים להם בעבודה או שנכנסנו בזמן לא טוב לחולה. אבל החוכמה זה לדעת להפריד מה שלי ומה שלהם. אני נתתי והשקעתי בשביל האחר וזה מה שחשוב. התוצאה והתגובה של האחר לא בידיים שלי".

מה הוביל אותך לתפיסת העולם הזו?

"כמה שעות אחרי שנולדתי נאלצתי לעבור ניתוח לב פתוח. עקב כך, כשרציתי להתגייס לקרבי לא נתנו לי. נלחמתי מול ועדות ולקחתי מאוד קשה את הוועדה האחרונה שהחליטה סופית ששירות קרבי זה מחוץ לתחום שלי", הוא משיב ומוסיף לספר: "אבי אמר לי 'יאיר, העגלה נוסעת, אפשר להנות מהנסיעה ואפשר שלא. העגלה תמשיך לנסוע בכל מקרה'. ומאז אני נהנה מ'הנסיעה' ומבין שאין מה להתבאס, אלא להנות מכל דבר שיש. מסכנות וראיה פסימית על החיים היא עניין של בחירה ולא של גורל".

ההומור שבשלילי

קובי קוריאט (47), הוא סטנדאפיסט במקצועו המופיע לרוב במופיעים פרטיים ובארגונים, מעביר סדנאות צחוק והרצאות על הומור. בארבע השנים האחרונות הוא גם מתנדב כליצן רפואי במרכז הרפואי לשיקום לוינשטיין, מתוך רצון לתרום לחברה, ולעשות משהו משמעותי עבור האחר.

העיסוק בהומור ובשמחה טבועים בקובי מגיל קטן. הוא תמיד ידע שיעסוק בכך: "בבית ספר תמיד הייתי עושה חיקוים של המורים ושל זמרים ומפורסמים והייתי מצחיק את כולם. תמיד ידעתי שזה מה שאעשה. הייתה לי מחויבות למקום עבודה מסוים, עבדתי שם כ-20 שנים, וכמה שנים לפני שעזבתי התחלתי עם ליצנות רפואית ששחררה אצלי מחסום של ביקורת עצמית, ואז התחלתי לעסוק במה שאני רוצה ואוהב. בהדרגה, הגעתי גם להופעות באירועים שונים, שם גיליתי קהל אוהב שצוחק ונהנה", הוא מספר.

קובי מסביר כי ארגונים מזמינים אותו להופעות על מנת לשחרר מתח, לשנות מעט את האווירה של חברה שלרוב מתבטאת בתחרות בין אנשים ויעדים שצריך לכבוש.

איך העיסוק בסטנדאפ משפיע על היום יום שלך?

"סטנדאפיסט הוא לא בהכרח אדם יותר שמח מאחרים", הוא משיב. "כמו כל אדם אחר, גם אני נפגש עם השלילי בסיטואציות היום-יום, אולם אני מחפש בהן גם את ההומור, וחושב איך אפשר לצחוק על זה.

"כקומיקאי, אני מדבר על מקרה 'לא נעים' שקרה לי במהלך היום, למשל, מישהו דיבר אלי בגסות, אך אשים את הזרקור גם על ההומור בסיטואציה – אחפש איך לצחוק על האירוע, לא בהכרח באותו ברגע, אבל אחר כך אעשה מזה בדיחה או קטע, ובכך, גם אני משתדל להפוך את ה'מר' ל'מתוק'. במקרים רבים אנשים נוספים בקהל חוו גם הם סיטואציה דומה בעצמם, וכעת הם יכולים לראות את אותה הסיטואציה מנקודת מבט קומית".

וכשנשאל האם הוא אדם יותר אופטימי מטבעו, ענה: "כשאני מופיע או מתנדב אני לא תמיד בא עם אנרגיה של שמחה, אני מגיע כמו כולם, לעיתים טרוד בענייני היום, לעיתים עם מצב רוח משתנה, אבל ברגע שאני עולה לבמה ומשמח את הקהל, הצחוק של האנשים מדבק וזה עושה לי כיף. כשאני מספר את הסיפורים האישיים שלי מהיום יום, ואנשים מזדהים איתם גם הם, זה מוסיף לי המון ואפילו 'ממכר', שכן מסתבר שרובנו חווים חוויות דומות, ובמופע, ניתנת הזדמנות מיוחדת ויצירתית להפוך את הסיטואציות המאתגרות האלו למצחיקות, ואפילו משחררות. אני בא להופעות עם ראש פתוח, כי אני לא יכול לדעת מה יהיה, אם הקהל יזרום ויאהב את הבדיחות שלי, אך תמיד אני מזכיר לעצמי את העיקר- אני באתי לעשות כיף, לשמח אנשים, וליהנות- וזה מה שחשוב".

נתקלתי במקרה קשה של אישה שעברה ניתוח ולא תקשרה או הגיבה לסביבה. ידענו שהיא אוהבת מוזיקה, אז שרתי לה שיר שמח. לפתע, בפזמון היא הזיזה את הידיים לפי הקצב. כולם היו בהלם

התמקדות בטוב

יש קשר בין סטנדאפ וליצנות רפואית?

קובי: "בשניהם רוצים לבוא ולשמח, אולם קיימים הבדלים בין השניים- ליצן רפואי לא בהכרח בא להצחיק אלא להוות עבור אנשים 'הסח דעת' ו'לקחת' אותם למקום אחר. זה מתחיל בדרך כלל משיחת חולין על דברים קטנים כמו 'הגרביים שלך מאוד יפים!' ומשם זה מתגלגל להומור, לקסמים ועוד. בסטנדאפ, להבדיל, אנשים מגיעים במטרה להתנתק קצת מהעיסוקים היום-יומיים, ופשוט לצחוק".

בהתנדבות של קובי בבית לוינשטיין, הוא רואה במו עיניו את השפעת הנפש על הגוף: "נתקלתי במקרה קשה של אישה שעברה ניתוח ולא תקשרה או הגיבה לסביבה. ידענו שהיא אוהבת מוזיקה, אז שרתי לה שיר קצבי ושמח. לפתע, בפזמון היא הזיזה את הידיים לפי הקצב, וכולם היו בהלם. זה סיפור אחד מיני רבים שמרגש ונשאר בליבי תמיד", הוא מתאר ומוסיף: "אין דבר יותר מספק מלצאת מבית החולים ולראות ילדים עומדים בחוץ עם הבלונים שהכנתי להם. בשבילנו זה דבר קטן, אך עבורם זה כל עולמם, החיוך שלהם שווה הכל".

קובי מוסיף כי לדעתו יש קשר מובהק בין הבריאות הנפשית לפיזית: "אני יכול להעיד על עצמי שברגע שאני יותר מתוח, לחוץ או מוטרד זה ישר משפיע על הגוף. אני פתאום מרגיש לא טוב ומצב הרוח נוראי. מצד שני, כשמכניסים צחוק לחיים זה משחרר וגורם להרגשה טובה בגוף ועם עצמך. בשביל להצליח להתמיד בשמחה צריך ליזום את זה, למשל על ידי התמקדות בתחביבים, יציאה עם חברים או עשיית כל פעולה משמחת אחרת. חשיבה חיובית והתמקדות בדברים הטובים שקורים במהלך היום משפרות את ההרגשה פלאים. וגם השקעה בהומור, צפייה בסרטים מצחיקים, ומנגד הימנעות מחדשות שליליות, תורמות לשקט נפשי והגברת השמחה ביום יום".

פסיכולוגיה חיובית

אני משוחחת גם עם אורן אפל, בעלים של חברת PLUS, שעוסקת ביישומים של הפסיכולוגיה החיובית בעולם העבודה, על מנת ללמוד מקרוב על הכלים שיוצרים לנו אושר בחיים.

אורן, שמתעסק בתחום האושר בעשר השנים האחרונות, הגיע להבנה כי אושר הוא שריר שניתן לאמן. בשונה ממקצועות הטיפול האחרים- ששמים את הדגש על הפחתת הסבל- הפסיכולוגיה החיובית מתמקדת ביצירת שמחה ומשמעות בחיים.

הוא מסביר: "החיים מביאים לנו כאב מיוזמתם, באחריותנו ליצור את האושר. זה בידיים שלנו. אנו חיים בעידן עם שפע כלכלי, אך ברמה העולמית אנחנו פחות מאושרים וסובלים יותר ויותר מלחץ, חרדה ודיכאון. פסיכולוגיה חיובית מלמדת את האדם כלים פרקטים על מנת לקחת אחריות על אושרו.

"פסיכולוגיה חיובית לא אומרת משפטים כמו 'תחשוב טוב יהיה טוב', 'להפוך את הלימון ללימונדה' או 'להרכיב משקפיים ורודות', אלא היא רואה גם את הכאב ועובדת איתו. כלומר, לכל אדם יש קשיים ואתגרים בחיים, אנו לא רוצים וגם לא יכולים להעלים אותם. כן יש ערך בלראות את חצי הכוס המלאה, החצי שאפשר לשתות ממנו, אך לא פחות חשוב לזכור שיש קנקן מים לצד הכוס. קנקן עם משאבים ויכולות שבאמצעותו אנו יכולים למלא את הכוס. אופטימיות היא לראות את המציאות כפי שהיא, ולדעת שיש בכוחנו יכולת להשפיע באמצעות המעשים, התכונות והרגשות שלנו לטובה".

יש הבדל בין אושר לשמחה?

"בעוד ששמחה זה רגש רגעי וחולף, אושר זה מצב יותר יציב המעניק משמעות לאדם. כמו המשפט המפורסם: 'ילדים זה שמחה' – למען האמת, ילדים זה לא תמיד דבר כיף ומהנה, אך אושר נוצר ברגע שאנו מעניקים משמעות ותכלית לעשייה שלנו ועוסקים במשהו יותר גדול מאיתנו. הנאה רגעית איננה מספיקה כי תמיד נרצה ממנה עוד. על כן צריך משמעות בנוסף לשמחה".

יש אנשים שהם יותר שמחים ואופטימיים מטבעם. האם ניתן להעלות את רמת האושר או שזה מולד? מחקרים של פרופסור סוניה ליובומירסקי, חוקרת הפסיכולוגיה של האושר מאוניברסיטת ריברסייד בקליפורניה, ומחברת הספר "הדרך אל האושר" הוכיחו כי 50% מרמת האושר אכן גנטית, 10% מרמת האושר מושפעים מהסביבה ו-40% מסך האושר נתון לבחירה. "אדם יכול להיות במשבר אך הבחירה איך להסתכל על המאורע היא בשליטה שלנו", אורן אומר ומוסיף כי אושר הוא בחירה: "רובנו חיים בהישרדות ובפחד ורשאים לבחור אם להזין את עצמנו בחדשות שליליות בצורה כפייתית או לבחור לאיזה מידע להיחשף. אנו מושפעים מגירויים חיצוניים, אבל זה בידיים שלנו לבחור כיצד לפעול", הוא סבור.

החיים מביאים לנו כאב מיוזמתם, באחריותנו ליצור את האושר. זה בידיים שלנו. אנו חיים בעידן עם שפע כלכלי, אך אנחנו פחות מאושרים וסובלים יותר ויותר מלחץ, חרדה ודיכאון

המפתחות לאושר

אורן מגלה מהם חמשת המפתחות לאושר:

1. המפתח הקוגניטיבי – מדבר על הפרשנות שאנו נותנים לדברים ומתמקד בהבנה שיש לנו יכולת בחירה היכן לשים את הפוקוס שלנו. בעוד שהנטייה הטבעית שלנו נותנת מקום רב יותר לשלילי, המפתח הקוגנטיבי מזכיר לנו לתת מקום אמיתי גם למה שעובד ומצליח, למשאבים ולכוחות שלנו. הצלחה לא חייבת להיות זכיה בלוטו… אלא משהו קטן, ומשם ניתן ללמוד על ההישגים שלנו ולחגוג אותם.

2. המפתח הפיזי – מלמד אותנו איך מחוללים אושר באמצעות הגוף, החל מהיכולת שלנו לעצור ולהתאושש, לנשום ולהטעין את המצברים עם תזונה ושינה ועד העלאת האנרגיה והאדרנלין על ידי פעילות ספורטיבית.

3. המפתח הרגשי– מדבר על איך מביאים את הרגשות שלנו לידי ביטוי, מכירים בכל קשת הרגשות ומשתמשים בהם בצורה אפקטיבית. יש לדעת לקבל גם את הרגשות הפחות נעימים ולא להתנגד להם. באותו צינור שעוברת הכרת הטוב עוברת גם העצבות, ואם נחסום את הצינור לרגשות שליליים אז גם רגשות חיוביים לא יעברו בו, לכן, ברגע שמקבלים רגש ניתן לעבור אותו ולבחור כיצד להתמודד עימו.

4. המפתח החברתי – מדבר על הצורך האנושי שלנו בקשרים חברתיים ובתחושת שייכות וכיצד מקום העבודה, המשפחה, והקהילה יכולים לתת מענה לכך, תוך דגש על איכות הקשרים אשר תורמים להתפתחות האדם בצורה טובה יותר.

5. מפתח החוזקות – מדבר על מודעות לכוחות שלנו והבאתם לידי ביטוי ביום יום, מתוך הבנה שחוזקה היא כוח-העל שלנו ומחובתנו להביא אותה לעולם ולעשות את שליחותנו. ברגע שאדם מחובר למשהו גדול ממנו ולתכלית שלו זה מחולל אושר.

גם צחוק מזויף

טיפים פרקטיים לשמחה, אני מקבלת גם מיאיר, שמספר שבתפקידו הוא רואה יום יום עד כמה השמחה משפיעה על הבריאות, ולא כקלישאה: "הבעיות, טרדות החיים והעיסוקים גורמים לנו להסתכלות קשוחה על החיים, אך אין ספק שמי שמחייך וצוחק החיים שלו טובים יותר. מחקרים מראים על הפחתת משככי כאבים במחלוקות בהן יש ליצנים רפואיים. עשו מחקר בו חילקו נשים בטיפולי פוריות לשתי קבוצות: לקבוצה אחת הביאו ליצן רפואי ולקבוצה השנייה לא. מצאו כי אצל הנשים שעשו טיפולי פוריות לצד ליצן רפואי אחוזי הקליטה גבוהים מאשר מי שטופלה ללא ליצן.

"פעם אחת, ראיתי אדם מבוגר שנחתך ביד בצורה אכזרית ובכה מרוב כאבים. ראיתי ששני אחים מנסים לטפל לו ביד אך ללא הצלחה. עמדתי לידו ועשינו שטויות ולאט לאט הוא הפסיק לבכות ולא שם לב שמטפלים לו ביד עד שהאחים אמרו לו שהם סיימו. הוא אמר לי תודה ושלולא הצחוק וההומור הוא לא היה מצליח לעבור את זה".

חשיבה חיובית והתמקדות בדברים הטובים משפרות את ההרגשה פלאים. וגם השקעה בהומור, צפייה בסרטים מצחיקים, ומנגד הימנעות מחדשות שליליות, תורמות לשקט נפשי והגברת השמחה ביום יום

יש לך טיפ כיצד לשמוח גם כשעצוב וקשה?

"דבר ראשון, צחוק זה דבר משחרר מאוד. בממוצע, תינוק צוחק 400 פעמים ביום לעומת מבוגר שצוחק 15 פעמים ביום", יאיר מתחיל להשיב. "גם צחוק לא אמיתי מועיל, מכיוון שהמוח שלנו לא מבחין בין צחוק אמיתי לצחוק מזויף, זה גורם להרגשה טובה בגוף.

"אני משתדל בכל בוקר לפתוח את היום בצחוק או בחיוך מול המראה כי זה משפיע על כל היום שלי. דבר שני, 'כמים הפנים לפנים'- חשוב לחייך לאנשים מולך ולדרוש לשלומם. כשאתה מחייך למישהו הוא יחייך אליך בחזרה. למשל, להגיד תודה למנקה בעבודה, להחמיא לסבתא על האוכל הטעים או להגיד בוקר טוב לשומר. זה גורם לאחרים וגם לך להרגיש טוב".

(תצוה – זכור תשפ"ג)