השבוע בעזרת נשים: ורד מזומן אביעד

ורד מזומן אביעד. בת 45, נשואה ואם לארבעה מפדואל. חברה בארגון רבני בית הלל, אשת חינוך וחוקרת יהדות, מייסדת ומנכ"לית קואליציית הארגונים הדתיים למען בריאות הנפש.

בית מדרש מערבא-אמונה
לפני 18 שנה עברנו לגור בשומרון. הרגשתי שמשקיעים המון בפיתוח ההתיישבות והתשתיות אך שחסרים מענים לעולמות הרוח ובתוכם מסגרות ללימוד תורה לנשים. הקמתי את בית המדרש בשיתוף עם מועצה אזורית שומרון ועם ארגון אמונה פעלנו בהתחלה בלשם ובהמשך בפדואל.

נשים למדניות ומנהיגות רוחניות

בשנים האחרונות אנו עדים להובלה נשית ברמה רוחבית. אם עד לפני עשר שנים ההובלה היתה בעיקר בחוגים היותר ליברליים, ובחוגים היותר שמרניים הכתובת נשארה גברית, בשנים האחרונות אנו עדים לנשים רבניות שהופכות להיות כתובת גם בחוגים החרד״ליים. יש היום קבוצה הולכת וגדלה של נשים בוגרות תוכניות הלכה שהופכות למשיבות בנושאים שהן לא רק דיני איסור והיתר. יש פלטפורמה שנקראת ״משיבת נפש״ שהקים ארגון ״בית הלל״ באתר של כיפה. אני מודה שאני שייכת במובן הזה לדור הקודם שעדיין מתייעץ ומקבל מענה מרבנים גברים אבל אני חשה שנשים שהן קצת יותר צעירות ממני כבר לגמרי מקבלות מענה מנשים תלמידות חכמות. בימים אלו יצא לאור ספר בהוצאת ידיעות ספרים שנקרא ״מכתב לילדיי הרחוקים״, הוצאה מחודשת של חיבור שכתבה טויבע פעסיל פיינשטיין במאה ה-19. מדובר בספר מוסר מרתק שמשלב מובאות רבות מתלמוד מהמדרש ומספרות המוסר. טויבע כותבת לילדיה שהתרחקו מהדת וגרו באמריקה. היא עולה מטלז לפלשתינה דאז וכותבת להם קונטרס מתוך תקווה שדבריה יגעו בהם ויצליחו לעודד אותם לקיום תורה ומצוות.

הקשר שלך לבריאות הנפש

בשנים האחרונות ליוויתי בן משפחה שהתמודד עם מספר אשפוזים במרכזי בריאות הנפש. הייתי עדה לסבל שלו ולקושי הגדול לשמור על אורח חיים דתי בית חולים שלא מכיר בצרכים הבסיסיים שלו ככזה.

בי"ח רגיל Vs. בי"ח פסיכיאטרי
בבי״ח רגיל אדם מתאשפז לרוב לכמה ימים עד שבוע. בביה״ח הפסיכיאטרי האשפוז יכול להיות בין חודש ועד כמה חודשים ארוכים. לבתי החולים הרגילים כל אדם יכול להיכנס, לבקר, להתנדב ולעודד. לבתי החולים הפסיכיאטריים יש חומות גבוהות שמקיפות אותם.

הכי בוער לשנות בבי"ח הפסיכיאטריים

הצורך הגדול הוא למלא את החלל של הזמן. את החוסר במעש. בגלל שאין מספיק תקצוב חסרים טיפולים למאושפזים ותעסוקה שיכולה להעביר להם את השעות הארוכות שהם מעבירים שם.

היחס של הציונות הדתית ומוסדותיה למתמודדי הנפש

בשנה האחרונה אני עדה לשינוי של ממש. יש נכונות גדולה של אנשי חינוך, החמ״ד, מסגרות על- תיכוניות ללמוד את הנושא, לקבל כלים. קהילות רוצות לחבק את המתמודדים ובני משפחותיהם. נערכים ערבי לימוד בהם מארחים מתמודדים ושומעים את סיפור חייהם. אתר כיפה יצר כנס ראשון מסוגו שהביא בשורה של ממש לקהילה הדתית.

קואליציית הארגונים הדתיים למען בריאות הנפש

עמותה שהוקמה בשנה האחרונה בה חברים כ-250 נציגים מארגונים שונים בחברה הדתית.  העמותה מבקשת לתת מענה לציבור הדתי לאומי בנושאים שקשורים להתמודדויות נפשיות ב-6 תחומים עיקריים: חינוך– שינוי המדיניות והיחס אל מתמודדי הנפש במערכת החינוך, במכינות במדרשות ובישיבות ההסדר; תמיכה במשפחות– לקואליציה יש קבוצת וואטסאפ של תמיכה במשפחות ואנחנו בתהליכי הקמת מוקד טלפוני של תמיכה, ייעוץ ומידע למשפחות המתמודדים בשיתוף עם 'חברים מקשיבים'; פעילות בבתי החולים– הקמת מנייני תפילה, קידושים, מסיבות סביב מעגל השנה, קבלות שבת מוסיקאליות; קהילה– ערבי לימוד ומפגשי עם מתמודדים, הקמת מודל של ועדת מצב הרוח שבאה לסייע למתמודדים ומשפחותיהם בקהילות; פעילות ציבורית– שינוי מדיניות חקיקה ובניית תקציבים ייעודיים לציבור הדתי לאומי; שירותי דת– מתן שירותי דת במרכזים לבריאות הנפש. מי שהקים איתי ומוביל איתי את העמותה זה הרב יובל שרלו, פרופ' ישראל שטראוס, ניצנית ריקלין, אודי מרילי ואריאל שרלו. בהנהלה יושבים גם תמי סמט, הרב יהודה אלטשולר, הרב בני וורצמן, מיטל בנשק ואפרת שפירא רוזנברג. מי שעזרה לי מהקמת הקואליציה ועד היום מהווה כתובת היא סגנית שר האוצר חברת הכנסת מיכל וולדיגר, והשרה עידית סילמן ששתיהן מסורות בכל ליבן לנושא. יש רכזי התנדבות ופעילות כמו נירית תורגמן, הרב אביעד הולנדר, הרב אלקנה שרלו, נעם קרונפלד שפרה צרי ועוד רבים וטובים.

שינוי בתחום שאת גאה בו

חיבור הקהילות הדתיות לבתי החולים, הכנסת מתנדבים שמגיעים עם כלי נגינה, משמחים, מעודדים ומביאים איתם משהו מתוק ומנחם. השינוי פועל גם בהורדת החומות בין הקהילה למאושפזים אבל גם בונה בקהילות מקום שמכבד ומקבל את מתמודדי הנפש.

מה עוד נותר לעשות?

הקמה של מסגרות דיור של מתמודדי נפש דתיים, הקמת מסגרות פוסט אשפוזיות לנוער דתי, ועוד.

התמודדות נפש ביהדות

אני מוצאת שהקושי המרכזי הוא בניסיון הגדול של הסבל והייסורים וסביב שאלת ה'צדיק ורע לו'.

החלום שלך

להמשיך ולעסוק במחקר של טקסטים שכתבו נשים יהודיות בעת החדשה מתוך רצון להבין את עולמן הפנימי, את האופן בו היו בנויות, האמונות והדעות שלהן. למשל, אני עובדת עכשיו על טקסט מרתק שחקרה פרופ׳ שולמית מאגנוס, מתרגמת חלקים ממנו לעברית ומנסה להגיע לעומק הנפש של הכותבת והשבר של חייה.

(כי תישא תשפ"ג)