מיהם הסובוטניקים היהודים? – חלק א'

בסוף המאה ה-18 התפתחה ברוסיה תופעה מעניינת, קבוצות של נוצרים החלו לאמץ לעצמם אורח חיים יהודי

בחבר המדינות בכלל ובמספר אזורים נידחים ברוסיה, קיימות קהילות של גרים "סובוטניקים" הרואים את עצמם כיהודים או למעשה כרוסים בני דת משה. במשך השנים הם שמרו על יהדותם תחת שלטון הצאר והשלטון הקומוניסטי יותר מאשר קהילות יהודיות רבות אשר התקשו לשמור על יהדותן. חלקם עלו ארצה. כמקובל בקבוצות מסוג זה, גם בני הסביבה רואים בהם יהודים ונוהגים בהם שלא במנהג דרך ארץ, אלא מתוך אפליה ואנטישמיות גלויה.

מיהם הסובוטניקים?

מקורם של הסובוטניקים בהיסטוריה הרוסית לפני כ-200 שנה. משמעותו של המושג "סובוטניק" הוא בשפה הרוסית "סובוטה" – "שומר שבת", קרי כת ה"שובתים" או "שומרי שבת".

בסוף המאה ה-18 התפתחה ברוסיה תופעה מעניינת, קבוצות של נוצרים החלו לאמץ לעצמם אורח חיים יהודי. תחילה הם הפכו ל"מתייהדים", כלומר חיים כיהודים, אולם מאוחר יותר חלקם עברו תהליך של גיור והצטרפות לעם היהודי.

גל ההתגיירות ההמונית ברוסיה הגיע לשיא בראשית המאה ה-19. כפרים רבים ואפילו מחוזות שלמים של תושבים ממעמדות שונים, סוחרים בעלי מלאכה ועיקרים באו בהמוניהם ונלוו לקהל עדת ישראל ומצאו לעצמם שוחטים ומוהלים מליטא.

ניתן להגדיר את הגרים הסובוטניקים כבניה של "תנועת ההתגיירות" של המאה ה-19 ברוסיה. תנועת ההתגיירות הייתה המשכה הטבעי של הכיתות הנוצריות "שומרות השבת". מקורות שונים בין ההיסטוריונים מעידים על מעבר בין "סובוטניקיות" לשמירת יהדות מלאה. ככל הנראה זה גם מה שגרם להתנגדות כל כך חזקה מצד הצאר ומצד הכנסייה לתופעה של התייהדות.

לדברי ההיסטוריון יוסף קלוזנר, "הגרים הלא הם אנשים רוסיים, שקיבלו עליהם דת יהודית מתחילה רק למחצה לשליש ולרביע – ואחר כך אף בשלמות".

אין בידנו דברים ברורים באשר לסיבה שהביאה את הגרים הסובוטניקים לעזוב את דתם הנוצרית ולאמץ את היהדות. מקורות מסוימים מציינים שהם שאלו את עצמם: "אם הנצרות הולכת בעקבות היהדות, מדוע לא נקיים את המקור עצמו? את מצות תורת משה?",

דבר אחד וודאי: היה דרוש אומץ רב לעמוד מול האנטישמיות והאפליה הרודנית של רוסיה תחת הצאר ולהחליט לאמץ את הדת היהודית בפרהסיא.

היסוד האידיאולוגי של ההתגיירות בא לידי ביטוי גם בעובדה שהגרים באו ממעמדות שונים. המניע לא היה חומרי או אנוכי, שכן כל המעמדות שהתגיירו נרדפו ונדדו ממקום למקום וחייהם הורעו בעקבות צעד זה. היו ביניהם כפריים פשוטים ומצד שני בעלי אמצעים ובעלי אחוזות.

ניתן לחלק את כל הציבור הקרוי סובוטניקים לשלוש קבוצות: הסובוטניקים, המולוקונים והסובוטניקים הגרים. שתי הקבוצות הראשונות היו קבוצות נוצריות, אשר לא התגיירו אבל קיבלו על עצמן שמירת מצוות התורה בחלקן או ברובן. הכת השלישית, הסובוטניקים הגרים, לא זו בלבד שהתייהדו על ידי שמירת המצוות, אלא עברו הליך גיור במשך השנים למרות הסכנה שהייתה כרוכה בכך. מכאן איפה בלבול השמות הקיים בנושא הסובוטניקים. במאמר זה נעסוק בסובוטניקים היהודים אשר מוצאם בכיתות נוצריות ששמרו שבת ואשר קיבלו על עצמם דת יהודית ועזבו את הנצרות ואמונתה וברבות הימים עברו גיור כהלכה. לדעתי, יש לשנות את שמם של הסובוטניקים היהודיים למתייהדים או גרים סובוטניקים כדי לציין את ההבדל בין הקבוצות.

יש לציין גם שבין הגרים הסובוטניקים יש הקרואים סובוטניקים "קראים", שכן למרות שהתגיירו הם מבססים את דתם על התנ"ך ולא קיבלו על עצמם את התורה שבעל-פה. הגרים הסובוטניקים שקיבלו עליהם את כל שמירת תורה ומצוות נקראו גם "תלמודיסטים" כיון ששמרו את התורה בעל-פה, או "שפושניקי" מלשון כובע, בשל מנהגם לכסות את ראשיהם בעת התפילה.

נדמה, שאחת הטעויות אשר גרמה לבלבול בנושא הסובוטניקים ומעמדם בעולם היהודי, היא שכללו את כל הקבוצות של סובוטניקים תחת שם אחד ללא הבחנה ביניהם.

הסובוטניקים היו חלק מהתנועה הציונית והם החלו לעלות לארץ בשנת 1880 (בעקבות רדיפותיהם של הרוסים). עלייה נוספת הייתה בשנת 1920. העולים התיישבו בגליל וביסוד המעלה ואחרים היו בין מייסדי העיר בית שמש. במושב ייט"ב בבקעה, רוב התושבים הם עולים סובוטניקים.

במשך השנים עלו לארץ אלפי סובוטניקים אשר הם חלק מהחברה הישראלית והתחתנו בארץ כדת משה וישראל. חלק גדול מהסובוטניקים הגיעו מהכפרים אילינקה וויסוקי שכמעט כל תושביו עלו ארצה.

בין הדמויות המוכרות לנו בהיסטוריה של השנים האחרונות יש מספר בנים וצאצאים לעולים הסובוטניקים אשר עלו מערבות ברית המועצות לשעבר ביניהם, השומר האגדי אלכסנדר זייד, הסופר אלכסנדר פן, רפאל איתן (רפול), ניצב בדימוס אליק רון ויש גם הטוענים שיוסף טרומפלדור, היה ממשפחה של סובוטניקים.

(ויקהל פקודי תשפ"ג)