לא מעט מהשמיניסטים טובעים בים ההיצע העומד בפניהם ומתקשים לבחור, בוחרים בחירות לא מתאימות, או בוחרים מוסד ועוזבים אותו אחרי תקופה קצרה
התקופה הזו של השנה, היא בכל שנה תקופת בחירות משמעותית ומכרעת. אין הכוונה לבחירות לכנסת או למוסדות השלטון שלנו, אלא לבחירה הדרמטית שמסיימי כיתה י"ב צריכים לקבל בחודשים הקרובים – מה הם עושים בשנה הבאה: צבא? ישיבה? מכינה? מדרשה? שנת שירות?
לפעמים נראה לי שלא מעט מהם טובעים בים ההיצע העומד בפניהם ומתקשים לבחור, בוחרים בחירות לא מתאימות, או בוחרים מוסד ועוזבים אותו אחרי תקופה קצרה. הנתונים מראים כי בשנים האחרונות, אחוזי הנשר במוסדות י"ג דתיים גבוהים במיוחד. רבים מהם מקבלים הכוונה לקויה – ישיבות תיכוניות שמכוונות אך ורק לישיבות, בתי ספר שמקשים על הכוונה למכינות מעורבות או סתם אופנות משפחתיות ומוסדיות לא מוסברות בסגנון "אצלנו הולכים ל…"
יש מאות מוסדות ומסלולים אפשריים, ומה שמתאים לשמיניסט אחד אינו מתאים לחברו – כשם שפרצופיהם שונים, כך המסלול המתאים להם שונה. ישיבה לא בהכרח טובה משנת שירות, ומכינה אינה "ישיבה לעניים". לכל מסלול הגוון והאופי המיוחדים לו, והאוכלוסייה שעבורה הוא הטוב ביותר. טעות גדולה לסדר אותם על ציר שיפוטי של טוב יותר או פחות.
ובכל זאת, אחרי שיחות עם עשרות, אולי מאות תלמידי י"ב מבולבלים, קבלו את מדריך השמיניסט לגלקסיה המיוחדת של שנת הי"ג –
א. חשוב להתחיל מוקדם – מקומות טובים מתמלאים מהר, תפקידים נחשבים נתפסים מוקדם. תהליך הבירור דורש לימוד ועיבוד ולא כדאי לדחות ולפספס את הרכבת.
ב. כדאי להתייעץ – הורים, אחים, מורים, מדריכים. אנשים שמכירים אותך ורוצים בטובתך עשויים להאיר נקודות חשובות שלא ראית לבד.
ג. בחר מסלול במילה אחת – בכל המסלולים תמהיל שונה של לימוד, התנדבות ועבודה אישית וקבוצתית. אל תנסה לתפוס הכל. רוצה להיות "תלמיד" – לך לישיבה/מדרשה. רוצה להיות "חניך" – לך למכינה. רוצה להיות "מתנדב" – לך לשנת שירות. רוצה להיות "חייל" – לך לצבא.
ד. בדוק יותר ממקום אחד – אל תינעל על המקום הראשון שראית. מסע החיפוש וההשוואה חשוב לא פחות מהבחירה עצמה.
ה. אל תבדוק יותר משלושה או ארבעה מקומות – בשלב מסוים החיפוש הופך להיות סוג של "לופ" מעייף. די מהר קשה לזכור מה חוויתי באיזה מהמקומות ומה ראיתי והרגשתי בכל מוסד שבו ביקרתי. אי אפשר להתלבט ברצינות בין עשר אפשרויות.
ו. ברר מה מדיניות המשמעת של המקום – יש מוסדות י"ג שבהם משמעת נוקשה ויש שאין בהם אכיפה כלל והכל נתון לרצון החניכים. יש מי שפורח בסוג הראשון ויש מי שזקוק דווקא לסוג השני, אך חוסר הלימה בין מי שאתה לבין מדיניות המשמעת של המקום בו בחרת, עשוי להפוך את השנה לפספוס גדול.
ז. השתתף גם בפעילות לא "פורמלית" – אל תסתפק בשיעורים, בסדנאות או בהכרת המשימה. שב עם החבר'ה לאכול, שחק איתם כדורסל או דבר איתם במגורים. ההתנסות הזו תלמד אותך על ההווי במקום לא פחות מהפעילות הפורמלית.
ח. בחרת? תתחייב! – מחלת הדור היא מחלת ה"לבטת", מחלה שבה ממשיכים להתלבט גם אחרי החלטה. אי אפשר באמת להיכנס למסגרת, כשאתה ממשיך להתלבט האם להיות חלק ממנה. המחשבה "נתחיל ואם לא ילך נעבור" היא צורת חשיבה הרסנית ומזיקה, לך ולמוסד שאליו תלך.
ט. עצום עיניים ונסה לדמיין – האם אתה מצליח לראות את עצמך משתלב וצומח שם בשנה הבאה? בסופו של דבר זו השאלה המכרעת.
י. קח את התהליך ברצינות – זו כנראה ההחלטה המשמעותית הראשונה שאתה מקבל לגמרי בעצמך, ומפרספקטיבה של שנים זו עשויה להיות גם אחת המשמעותיות ביותר שתקבל אי פעם. תן לה את הכבוד המגיע לה…
בהצלחה!
(ויקהל פקודי תשפ"ג)