הרב אליעזר חיים שנוולד (ראש ישיבת ההסדר 'מאיר הראל' מודיעין)"והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה וגו' ושמר ד' לך את הברית ואת החסד" (דברים ז יב). בפשטות יש בפסוק הבטחה לגמול אלוקי על שמירת משפטי התורה: "והיה סיבת שומעכם המשפטים ועשותכם אותם שישמור לכם השם בריתו" (הטור הארוך, שם). אולם חכמים למדו מכאן עקרון כללי וחשוב שקשור להבנת המכלול של תרי"ג מצוות, כמערכת של צוויים אלוקיים ערכיים ומוסריים. בשל היותה מערכת אלוקית ולא חוק ונורמה אנושית, היא מערכת אורגנית שלימה שאינה נתונה לבחירה, ואם ייגרע ממנה אחת ממרכיביה תפגע המערכת כולה.
רש"י פירש מכאן עפ"י חז"ל שהברית תהיה דווקא בזכות קיום המצוות שאין הבריות מייחסות להן חשיבות: "והיה עקב תשמעון – אם המצות קלות שאדם דש בעקביו תשמעון. ושמר ד' אלקיך לך את הברית וגו' – ישמור לך הבטחתו". הזלזול בהן פוגע במכלול: "למה הדבר דומה, למלך שהיה לו פרדס, והכניס בו פועלים, ולא גילה להם המלך שכר נטיעותיו, כי אילו גילה להם שכר נטיעותיו הן רואין איזה נטיעה שכרה מרובה ונוטעין אותה, נמצאת מלאכת הפרדס מקצתה בטילה ומקצתה קיימת" (תנחומא עקב ג). בדומה לעבודת הפרדס. אם תחסר אחת מהפעולות שאינה נחשבת דיה בעיני הפועלים, יינזק הפרדס כולו. הנמשל הוא המכלול של מערכת תרי"ג המצוות האלוקיות: "טילטל (הסתיר א.ש.) הקב"ה שכר עושה מצות בעולם הזה, כדי שיהו ישראל עושין אותם מושלם" (שם).
חכמי הסוד אף דימו את תרי"ג המצוות האלוקיות לגוף האדם שבו תרי"ג חלקים: רמ"ח אברים ושס"ה גידים. כנגדם רמ"ח מצוות עשה ושס"ה מצוות לא תעשה (שערי קדושה, ח"א א׳, של"ה ח"א עשרה מאמרות-ו). גוף האדם הוא יצירה אורגנית אחת וחסרונו של מרכיב אחד מתוך תרי"ג החלקים המרכיבים אותו פוגע בגוף כולו.
בתקופה האחרונה הפכה הופעה בהפרדה מגדרית לציבור הדתי והחרדי בעפולה כמוקד תורני של מאבק שהגיע עד לשערי בית המשפט. ארגוני נשים עתרו לבית המשפט כדי למנוע את האירוע בטענה של הדרה ואפליית נשים במרחב הציבורי. ומנגד, טענו המארגנים שמדובר בהפרדה מבחירה הנובעת מהשקפת עולם ואורח חיים דתי, ואילו בהתערבות ובנסיון למנוע את ההופעה יש כפיה אנטי-דתית כנגד אורחות חייהם. העותרים הציגו את תביעתם כתביעה נקודתית ולא עקרונית (בדיעבד, הסתבר שהיא מבוססת על פרשנות לא נכונה של החלטת הממשלה המקורית, שהחריגה מקרים מעין אלה). אולם ברור לכל שזה אינו ויכוח נקודתי על הדאגה למעמד האשה וזכויותיה במרחב הציבורי, אלא ויכוח עקרוני כללי. זה גם לא ויכוח בין ליברליזם פרוגרסיבי לבין שמרנות, משום שליברליזם אמיתי אמור להכיל דעות שונות ומנוגדות ולתת להן לגיטימציה, גם כשאין הסכמה. ויכוח זה דומה מאד לויכוח המתמשך על 'הדתה' ו'כפיה דתית', והיחס ללהט"בים. זהו לא ויכוח נקודתי! יש כאן ויכוח עקרוני בין הגישה שרואה את התורה והיהדות כתפיסת עולם כוללת ושלמה הבאה ממקור אלוקי ומבקשת לחיות על פיה, לבין גישה שאינה מקבלת זאת ומבקשת להשתית את ההתנהלות של החברה רק על פי עולם ערכים ליברלי מערבי המבוסס על המוסכמות האנושיות כפי שהן מקובלות על דעתה כאן ועכשיו, וכל מה שאינו הולם את ערכיה הוא לא לגיטימי, 'מיזוגני', 'הומופובי', 'גזעני' וחשוך שאינו מתאים ל'קידמה' של שנת 2019.
גם באירוע זה השיח הציבורי בתקשורת ובמדיה החברתית היה שיח חרשים, כוחני ומפלג. הדוברים שייצגו את העמדה החרדית דתית בתקשורת מצאו עצמם מותקפים ומתגוננים. והתגוננות מצטלמת לא טוב. במקרים כאלה חובה לרדת לשורשי הוויכוח ולא להתמקד בענפים, ולהעמיד את העמדות העקרוניות אחת מול השנייה.
(פורסם בפרשת עקב תשע"ט)
