הרב ד"ר משה רט (מכון עולמות)ישנו סיפור ידוע על רב ופרופסור חילוני ששוחחו ביניהם ברכבת. שאל הפרופסור את הרב: "איך זה שילדיכם מכבדים את הוריהם, ואילו ילדינו שלנו מזלזלים בהם?", השיב הרב: "אנחנו מלמדים את ילדינו שהגענו מהאבות הקדושים, וממילא ככל שהדור מוקדם יותר כך הוא קרוב יותר לאבות, וראוי יותר לכבוד; לעומת זאת אתם מלמדים את ילדיכם שהגענו מהקוף, וממילא ככל שהדור מוקדם יותר כך הוא קרוב יותר לקוף, וזו בוודאי אינה סיבה לכבד אותו…".
סיפור זה משקף היטב את אחד ההבדלים הבסיסיים בין השקפת העולם הדתית לזו החילונית-מודרנית. בהשקפה הדתית קיים מושג של ירידת הדורות– אם ראשונים כמלאכים אנו כבני אדם, אם ראשונים כבני אדם אנו כחמורים. אדם הראשון היה יציר כפיו של ה', האבות זכו לנבואה ולגילוי אלוקות, וככל שחולף הזמן כך אנו מתרחקים מכך ונעשים ירודים יותר. אמנם יש גם תהליכים של התקדמות ותיקון העולם, אבל העיניים נשואות אל העבר ואל השאיפה לחזור להישגיו, "חדש ימינו כקדם".
לעומת זאת, הגישה החילונית-המודרנית מאמינה בקידמה, בעליית הדורות. האדם עצמו התפתח מבעלי חיים ירודים, ומאז הוא הולך ומתקדם, מאיש המערות לאיש ההיי-טק, ומברבריות אכזרית לתרבות גבוהה. העיניים נשואות אל העתיד, מתוך תקווה שבעזרת המדע וההשכלה ייהפכו בני האדם לחכמים, טובים ואיכותיים יותר.
לגישות אלה יש כמובן השלכות לגבי היחס לעבר ולאבותינו הקדומים– האם הם היו אנשי אלוקים נוראי הוד, או שמא חבורת פרימיטיבים חסרי השכלה; האם עלינו ללכת בדרכיהם ולשאוף להגיע למעשיהם, או שכבר השארנו אותם הרחק מאחור ואין לנו מה לחפש אצלם. מכך נובע גם היחס למסורת, למנהגים ולמורשת הדורות הקודמים.
אין להכחיש שהאנושות אכן מתקדמת בתחומים רבים. אולם האם כל תופעה נחשבת למתקדמת רק מפני שהיא מופיעה מאוחר יותר על ציר הזמן? האם באמת דור הסמארטפונים והריאליטי איכותי יותר מהדורות הקודמים, שהתמודדו עם אתגרים ותנאי חיים שקשה לנו לתאר? אולי אנחנו יודעים יותר עובדות מדעיות, חשובות ולא-חשובות, אבל מה אנחנו יודעים על גבורה, נחישות, הקרבה, שאפתנות וחוכמת חיים? מי גדול יותר בתחומים הללו?
קידמה טכנולוגית אין פירושה בהכרח גם קידמה אנושית, וטלפון חכם לא הופך את האדם לחכם. מן הראוי שנביט באבותינו ביתר הערכה ונכיר בפחיתות ערכנו לעומתם. (חיי שרה תשע"ח)
