הרב אליעזר חיים שנוולד (ראש ישיבת ההסדר 'מאיר הראל' מודיעין)הפרשה מרחיבה בתיאור בחירת בת הזוג ליצחק. יש חשיבות גדולה לתיאורים, שכן מהם ניתן ללמוד על החשיבות בבחירת בת ובן זוג, שהיא אחת הבחירות החשובות ביותר בחיי האדם, אם לא החשובה מכולן. המפרשים הרחיבו בביאור מבחן ההתאמה שעורך אליעזר לרבקה, וכיצד הוא משקף את מידותיה וטוב ליבה, ואת התאמתה כבת זוג ליצחק, והפיכתה לאחת מהאמהות של האומה הישראלית.
אנו מבקשים ללמוד מכך על ממד ה'בחירה' בבחירת בת הזוג. האם מדובר על זיווג מיועד מראש, ביעוד אלקי – כ'בחירת גורל', או מדובר על בחירה חופשית של בני הזוג זה בזו כ'בחירת הלב'? אם מדובר על בחירה הרי שעל בני הזוג מוטלת האחריות לעשות את הבחירה באופן הנכון. עפ"י פשט הפסוקים, המועמדת המתאימה לא תפגוש את יצחק כהכתבה שמיימית, אלא בהתבסס על חיפוש אקטיבי ומתוכנן, ובחינה מדוקדקת של ההתאמה במידותיה ובטוב ליבה של המיועדת.
הרמב"ם סבור שאין להעלות על הדעת שאין לבני הזוג בחירה חופשית, כפי שאין להעלות על הדעת שאין לאדם בחירה חופשית בכל דבר שקשור לדבר מצווה: "אבל מה שנמצא לחכמים עליהם השלום, והוא אמרם (ברכות לג, מגילה כה, נדה טז): 'הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים' הוא גם כן אמת ונוטה לצד מה שזכרנו. אלא שהרבה פעמים יטעו בני אדם ויחשבו קצת פעולות האדם הבאות לבחירתו שהוא מוכרח עליהן, כזיווג פלוני, או היות זה הממון בידו. וזה בלתי אמת, כי זאת האשה אשר לקחה בכתובה וקדושין והיא כשרה לו, לקחה לו לפריה ורביה והיא מצוה, והשם יתברך לא יגזור בעשית המצוה. ואם יהא בנישואין איסור – היא עבירה, והשם לא יגזור בעשיית העבירה" (שמונה פרקים, פרק ח).
שאלה זו נידונה בגמרא. לפי ריש לקיש: "אין מזווגין לו לאדם אשה אלא לפי מעשיו" (סוטה ב א). ומוסיפה את דעתו של רבי יוחנן ש"קשה לזווגם כקריעת ים סוף", ומכאן שזיווגו של האדם תלוי בבחירתו ובהתנהלותו. ואילו לפי רב יהודה: "ארבעים יום קודם יצירת הולד, בת קול יוצאת ואומרת: בת פלוני לפלוני" (שם). כלומר מדובר על יעוד מראש שאינו משתנה. הגמרא שם ביקשה ליישב ביניהם ולומר: "לא קשיא: הא בזיווג ראשון (בנישואין ראשונים), הא בזיווג שני (בנישואין שניים)". וברש"י: "זיווג ראשון – לפי המזל. זיווג שני – לפי מעשיו" (שם). מהתרשמות רבת שנים, הציבור הרחב, מכיר יותר את הגישה שהזיווג נובע מ'בת קול' כ'בחירת גורל'.
שאלה זו מוזכרת בגמרא גם בהקשר של אירוסין בחול המועד: "דקאמר שמואל מותר לארס אשה בחולו של מועד שמא יקדמנו אחר!" (מועד קטן יח ב), ושם מקשה הגמ': "והא שמואל גופיה אמר, דכל יום יוצאת בת קול ואומרת בת פלוני לפלוני? ומתרצת: "שמא יקדמנו אחר ברחמים!" ומכאן משמע שהזיווג תלוי בבחירה, ותפילתו של אדם על הזיווג עשויה להשפיע ולשנות. ויש אפשרות שבני הזוג אינם בוחרים את הזיווג המתאים להם! ועליהם מוטלת האחריות בבחירה ובגישור על השונות ביניהם בחיי הזוגיות ("אגרות ותעודות" לרמח"ל עט).
המקובלים פירשו את הגמ' על 'זיווג ראשון ושני' בשונה מפשט הגמ'. זיווג ראשון הוא זיווג הנשמות לפני הופעתן בעולם, והוא נעשה ללא בחירה, אולם הזיווג השני הוא הזיווג המתקיים בעולם כשבני הזוג בוחרים זה את זה (ספר הליקוטים להאר"י ז"ל פרשת כי תצא, ועוד). ומכאן שהוא תלוי בבחירה ולא ב'בת קול!'.
התבוננות במציאות מלמדת שפעמים רבות המפגש שמזמן את ההיכרות בין הזוג לא נעשה מיוזמה מכוונת שלהם, אלא מצירוף מקרים, שעל פניו נראה כאקראי, ואנו מבינים שמדובר בהשגחה אלוקית נסתרת. אולם עצם ההחלטה על בניית הזוגיות נעשית מתוך בחירה וכהחלטה מודעת של הזוג. (חי שרה תשע"ח)
